|
 177862789
אח, זרעים... הם כל-כך קטנים וכל-כך זקוקים לטיפוח, להתמדה.
כשאתה נולד אתה כל-כך קטן, כל-כך תמים וזקוק להגנה. אין לך דעה
משלך ואתה בכלל לא מבין מה כולם רוצים ממך ולאיזה עולם הגעת.
|
הוא נמצא שם, הוא מעלינו, הוא מאיר, הוא זה שמקסים או שמפחיד,
הוא אור הירח שמעלינו, הוא תמיד איתנו... ובעצם הוא פה מאז
שאנחנו פה...
|
עכשיו מעונן: "ועכשיו אני יודע שאנחנו לגמרי לבד ורטובים לגמרי
מדמעות, שאף פעם לא באות מעצב אלא באות מהחיים.
|
|
|
"....כמה שניות
לפני שנפחה
נשמתה חשבה על
כל הטעויות
שעשתה במשך חייה
ואז חשבה כמה
טפשי מצדה לחשוב
על כך ברגעיה
האחרונים..."
מתוך הספר
שמעולם לא
כתבתי. |
|
