|
"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, ואת החיות, ואת הצומח
והפורח. בראשית ברא אלוהים את האדם, ואת הרוע, ואת הכאב, ואת
האכזריות. בראשית ברא האדם את הלבד, ואת היופי, ואת הסבל, ואת
האשמה על האחרים". זה חלק מהתורה האישית שלי, שאלוהים האישי
נתן לי על המרפסת,
|
לפני חודש אני והוא ישבנו ככה על המיטה, אחד מול השני, ונפטרנו
מכל הדברים שהפריעו לי ומנעו ממני להיות מאושרת. קודם-כל
נפטרתי מההורים שלי, הם תמיד רצו שאני אהיה מישהי אחרת וציפו
ממני ליותר מדי, אז שמתי אותם בקופסא, אושר עזר לי לארוז
ושלחנו אותם לבית-יתומים.
|
כל הרחובות, או לפחות מה שנשאר מהם, היו ריקים, והכל היה אפור
וקר. שמש נבח וירח יללה עד שמצאה פח להתנחל בו. אני פשוט ישבתי
על הספסל וחייכתי לשקט, צחקתי לו ישר בפרצוף. "ניצחתי!" צעקתי
ואף אחד לא ענה, צעקתי יותר חזק ואף אחד לא שמע...היינו רק
אני, שמש, ירח ו..
|
היום זה לונדון. לונדון-לונדון-לונדון.. תמיד נראתה לי כ"כ
אפורה.
איבדת תקווה? האושר פסח עלייך בדרך? לונדון זה המקום להתמקם;
גשם, קפה, דכאון והרבה אפור מסביב ובעצמך.
|
|
|
אבל השאלה
האמיתית היא,
האם אתה היית
שוכב עם אבא שלך
בשביל להציל
אותו?
צאן מרעיתו
דורשות תשובה. |
|
