|
 285544688 bloody marry
היא הלכה לה לאיטה בין שדות היוצרים בבמה שעשויה
כולה זהב, התביישה לדרוך על כל כף הרגל, אז היא כמעט
ריחפה.
היא נורא רצתה שדה משלה.
היא לא ממש ידעה מה לעשות כדי לקבל אחד שיהיה רק
בשבילה, פרטי שלה.
יום אחד מישהו הציע לה שתבקש.
אז היא ביקשה.
ובסוף גם קיבלה.
כנראה שכל מה שהיתה צריכה הוא לבקש.
תתפללו. זו באמת הבקשה הכי חזקה.
היא פלטה צחקוק קצר ועצבני וניסתה להישמע רגועה: "כן... אממ
כנראה שאת צודקת... אוף! איך אנחנו כל הזמן מנסות לשכנע אחת את
השניה על אותו הדבר..." הפעם היא שחררה צחוק קצת יותר ארוך...
מן צחוק חמוד כזה שאופק בד"כ אומר עליו "עפרה'ל'ה... את צוחקת
כמו גור חתלתול..
|
אני יודעת אמא, אני יודעת המורה. אני יודעת שזה קל להפיל אשמה
על אחרים. לא סבתא, את לא צריכה להגיד את זה שוב, אני יודעת
שאני אשמה. כן אני אבקש ממנו סליחה.
|
שיטת הריגת ההמונים לא הועילה לך היטלר. בסוף גם אתה כשלת.
|
"שליחות קטלנית שלוש... סרט השבוע בהום סינמה."
|
כשאבא לא הסתכל רגע, אז ברחתי מהצד השני לעבר ההמולה שהיתה
סביב הדוכן. סובבתי את הראש לאחור וראיתי שאבא מסתכל עלי, אבל
הוא אפילו לא ניסה לעצור אותי. הצלחתי להידחף בתוך המון השכנים
שצעק שם וראיתי את אילו שהקימו את הרעש, את מי שבעצם יצר את
השיחה המוזרה הזאת.
|
זה סיפור על שתי וערב.
שתי אהב קפה.
ערב אהב תה.
שתי אהב את הבוקר.
ערב אהב את הערב.
זה סיפור על שני אחים. לא תאומים.
זה סיפור שמספרים.
|
cover me sweet devil
cover me with your own flesh and blood
|
תגידו לי, למה החיים נראים לי כמו ערימה אחת גדולה של זבל,
ולמה הם סתם נמשכים, אולי שמישהו יקום ויחתוך ת'חבל,
ומה עם כל החרא מסביב, שמרקיב ומצהיב,
|
I cant see nobadys ugliness
Nobady can see mine.
|
well, i can't kill it,
cause it'll grow new.
and i cant heal it,
cause if i could, i would have you.
|
im worthless
im breathless
im sitting on the floor.
|
Can't see nothing but your own skall
Cant look at the view that lays beyond your mirror
|
I wanted to keep going..... really!!
But im sorry, I couldn't....
Somebady made me a zombie
And it feels kind of nice sometimes
|
את רוצה לדעת למה?
עזבי אותך משטויות,
את לא צריכה להעמיס על המוח,
זה לא בשבילך שגעונות
|
במקום הזה האיש ההוא נשבע לי
המקום ההוא הוכחד אל מול עיני
אך במקום ההוא נשמו החלומות
במקום ההוא עמדו המלחמות מלכת
|
מתתי בתוך תוכך, אני יודעת,
כשחיית כ"כ חזק בתוכי.
דיברתי עם כל התעלות בלב שלך,
כשהן היו לי בלתי נראות, נעלמות.
|
אין לי משים
אני חובב ניסים
ואין לי שליטה
אני חובב שחיטה
|
והן אומרות לי, חומד, אל תסמכי על זה...
הנראה לעין והאמיתי לא תמיד זהה
|
משהו שאוכל לשים על יד המיטה בלילה.
|
נשימתם מחרחרת על נשימתי שלי.
כמקצב, כתחרות נשימות. כתחרות חירחורים.
והחירחוריאדה 2004 ממשיכה.
|
שמלת מלמלה וכובע קטן, כמו שהיית ילדה
את צוחקת... אבל אז את בכלל לא רצית ללבוש שמלה
אמא הכריחה ואת צעקת והתפשטת בגינה
|
אל תבחר אישה, תבחר אותי.
מבין כל ה... לא יודעת, אני רועדת.
אני אחרת, אתה לא רואה?!
אני לא שונה, אני מיוחדת.
|
לנפתלי יש חלומות רעים, הוא בולע אותם בכפית
|
הארי פוטר ריחף
על מטאטא מעופף
|
אבא חוזר הביתה עייף, היום כבר לא יום שבת
פתאום לאבא אין דברים יפים לומר
פתאום אבא מסיט את המבט
קרה משהו לאבא, זה לא בגללו, זה פשוט יום חול
לאבא מותר לצעוק, הוא כבר לא מדבר כמו מכחול
|
רבע תפוז
רגע של ריכוז
תזוזה בעכוז
זמזום, פיזוז
רגע של בזבוז
|
להסתגר בשירותים זה קצת מפחיד, ג'וק יכול לעבור
אני לא רוצה להסתכל במראה, אני לא נראית טוב מאחור
|
ההליכה בטוחה, הרגליים קלות, אפילו שאת לא כל כך רזה.
בית החזה מובלט, החזה עצמו גם כן. ויש מה להראות. אכן.
|
כל מה שרציתי שתעשה זה שתגיד "יפה, נועה, את ממש מוכשרת! בשביל
יצירה ראשונית זה נורא טוב" או "פששש נועה, אף פעם לא ידעתי
שיש בך רבדים כאלו". משהו מהסוג הזה. העיקר שהיית אומר משהו
יותר נחמד! משהו שיגרום לי להרגיש שונה מאיך שאתה גורם לי
להרגיש תמיד
|
איך שהמילים יכולות לזרום כשאת בסערת רגשות.
איך שהמחשבות בכלל לא מסתדרות ובכל זאת מסתדרות.
איך כמו ביאליק, גם אני יכולה לכתוב שיר ארס פואטי, איך כמוהו
גם אני יכולה בשעת סערה לחשוב על מספר הבתים ומספר השורות
שיהיו בשיר שאני כותבת "מתוך סערת רגשות..."
|
משום מה... להבות מפצפצות בתוכי ואני מרנינה.
מחזה מרומם נפש... חריכת נפשי בשלך, ואתה אינך מרגיש.
זה העצב שמוצא את מנוחתו בגופי עכשיו, בגפיי, בכל איבריי
אולי.
המכה שהיכתה, הילד שהרצין לפתע, מעציבים אותי.
|
אני רואה איך אתה מביט בי...
ברור שאתה רוצה אותי... אני משהו-משהו.
|
כפרה, נשמה, עדינה ואהובה
הואילי נא, בובה לתת לי את מספר הטלפון שלך... הו ממי,
אני מוכרח לגעת ביופייך המונח אל מול עיניי...
הו איזה עיניים בובה... עיניים של מלאך, נשמה את, נשמה.
|
יש פקקים בכביש, יש מחסומים.
יש אנשים שעוברים עכשיו במעבר חציה, יש כאלו שתורמים דם.
ואני...?! אני קשורה אליך.
|
תמיד אומרים שבשינקין אפשר למצוא את כל הצפונים-הפלצנים.
|
אני פוסטמה?! אני...?
אתה כזה!
אתה... אם רק היה אפשר להגיד את זה בלשון זכר... אז זה היית
אתה...
|
אני במצב מוזר ביותר
אחרי עריכה פשוטה ביותר
|
|
|
איך אמרת
שקוראים לך?
אבשלום מראיין
את אחיתופל
לתפקיד יועץ
מס.
(ג'ונסון) |
|
