[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי רביד צוראל היוצרים המעריכים את רביד צור
האמת היא שכבר מזמן קוראים לה רביד עטיה, אפילו
בתעודת זהות, אבל במערכת במה שינו לה את השם חזרה
לרביד צור (למה???).
זה תקופה ארוכה שהיא לא כותבת כלום, אבל זה רק בגלל
שהיא הייתה עסוקה ביצירה מסוג שונה, אותה היא מכנה
"פאר היצירה", "יצירה חד פעמית", "עומר", ועוד
כינויים שונים.
אם היא הייתה מצליחה, היא הייתה מצרפת תמונה, שתראו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כשהדממה עטפה את הקיץ שלנו וכבר צריך היה לרוקן את המאפרות
שמלאו עד גדותן באפר תשוקתנו, והיה לי נדמה כי ראיתי חיוך, או
אולי סתם הייתה זו עווית עצבנית, תגובה לא מודעת לחורף בחוץ

היד שלי עוד הייתה קפוצה ובכלל לא ראיתי מה שמת בה. הסתכלתי על
הגב שלך מתרחק ואתה הסתובבת פתאום והפצעת אלי את החיוך המקסים
שלך, זה שאף פעם לא עמדתי בו, ונפנפת לי. אחר כך נעלמת לשנים
ארוכות. או לפחות כך זה נראה לי.

בהזיותי אני רצה.
תמיד רצה.
בורחת ממנה. אלוהית ומרעילה.
ידי הירח שלה נמצאות בכל מקום אליו אני מגיעה.
כך ליטפה אותי בפעם הראשונה שנפגשנו, כך היכתה אותי מאז.

זוגיות
עוד לפני ששכבתי לישון ידעתי שמשהו לא בסדר. זה לא שקרה משהו
מיוחד, אבל כשהוא אמר לי לילה טוב והסתובב ללכת לחדר השינה,
ראיתי את זה על הגב שלו. משהו בצורת הנשיאה של הגוף.


לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
ולאביב הגיעה
בגולגולת מרוצצת
וסחבות

ארוטי
חווה באה ואמרה
הבאתי חבר.

היו ימים
שדמותך הייתה נגלית אלי
מתוך ענני ערפל חורפיים

אהבה
בשחר העולה
רקמתי לך מחרוזת
מילים שלא היה בהן דבר

המעין מאדים מדמך
ואת מחייכת אלי
מתוך בבואתך ההולכת ומטשטשת

אנשים פרומים בשוליהם
אנחנו
מתרופפים בחולשותינו החושפות
מסרגות רגש מוזנחות
מעופשות מחשיכה

מה צורך לדבר על אהבה בינינו
אם ראשי כבר נשען בך
חלומותינו כבר שזורים ביחד
וממילא ליבי שלך

תליתי חתיכה ממני
על הקיר
ליד המחשב
אולי תאהב אותי כך
בשיטוטיך

אתה אומר
פרקי משא מעל כתפייך
ונוחי

קצרצר
את כאבי אספת בידך

קצרצר
ואת
בבואך
לוחשת גרגירים של סופה לעברי

שחי ואגל לך סוד יסורייך
בבואת בדולח עתידך

יחסים
אותם הכאבים
באותה נשימה כבדה, מסונוורת

בלילות
יוצאים הנחשים לתור את עקבותיי
והס לחישתם
מרעיד את דלת אמותי הישנים בצל קורת ביתי

בעומק חסרונך
אני אוצרת את דבריך,
משחילה אותיות אחת-אחת-אחת.

לא שמעתי מעולם משק כנפי יונה
ואין עלה של זית
רק זנבות מעשי בוערים
אדומים מבושה ומאש

בשערי הבגידה באתי
למצוא שערות אהבתנו הגזוזות

אינטרוספקטיבי
מערומי האמת לוחשים לך
היכנעי

ריקודי השיבולים של שערך
כשהרול דלקה בעקבותינו
מותחת את היופי עד אין קץ

פיזרת בי הבטחות
שווא בגופך

את תהיי לי משכן התפילות
ומקום הכאב
והעונג.

אודה
זה העיניים הטובות שלך, ילד
שהצילו אותי מהטירוף המדבק שלך
הטירוף המשכר הזה בלב היער

שיר ילדים
השעה מאוחרת בתי
השכיבי אותי לישון
מחר יום גדול הוא
ככל הימים

קצרצר
אני עוד לא רצה אחרייך וכבר אני עייפה

קצרצר
ודי להם
ודי לי

ובלילות
אני כבר לא חולם

ייסורים
לא במים ארחץ את ידי
חרבי אשטוף
לא במים

ארספואטיקה
בידיים חשופות אני מכיירת מילים
להוציא מים מסלע
להרוות את נפשי
באבן

באותם ימים שהרשיתי לך לאהוב אותי
והעץ הנטוע עוד היה שתיל
יכול להיות ששמת לב
איך הטפטוף הקבוע הרעיד בי
סבל או תענוג

לעיתים, היית אומר לי
לא נשאר לי מה להגיד
כשאת בוכה בי ככה
ומסתכלת

התחננתי על חיי
שלא למות
ואיך אמשוך עוד ככה
בצער הרחובות המוגפים

קצרצר
כאילו שזה משנה

ערפתי את ראשי כל הגברים
כולם

כיליתי בך אין סוף זעמי
ונטרתי לך עד זוב דם
ובשובך לעת ערב, תסור מעמי
לעוקדני על מזבח חינם

אני מתקלפת מולך,
כמו בצל,
שכבה אחרי שכבה

געגוע
נניח
שהיה זה אביב
כשהיינו יחד

מחאה
אני משתדלת לא להביט
אבל
בדמיוני
עולות עיניה

לעיתים נוגסת בי הרוח
ממלטת מתוכי
שתיקות של מבוכה
או חיוכים של זכרונות ודי

על חומותייך עיר
בצורה ומכונסת
ומי שומר עלייך בלילה
כשרוח מרחפת
על פני התהום

הייתי פילגש בגבעתך

אהבה
"צייר לי כבשה"
היא אמרה,
ואני לא יכולתי לסרב.

אהבה
וכשהיו הרעמים נחים
נחתי גם אני בזרועותיך

יחסים
אתה זוכר
איך בטיול האחרון שלנו יחד
בחורף תשעים וחמש
הגשם לא פסק

ראה
איך נחתמו סלילים של רגשות
בדונג העלבון
איך נארז הלב בקופסתו
מועבר אל התא הקטן שהוקצה לו

היזהרי
ורוצי
מתנפנפים נסי כניעה
לא לך, בתי
את, רוצי

אספתי את רסיסי מילותייך
ולא הצלחתי להשלימן

רק מילים
אתה אומר
זה רק מילים
זה לא כואב

התפתיתי לאחוז בידו של החושך
ולחשתי לו להתקרב

הברושים לא תמו לנוע עם הרוח
הם קדים עדיין לחמה
אי ודאות לילית מעדנת פסיעותיה
על מרצפות מוצלות וגלויות לעין כל

עצמתי את עיני
שלא לראות
כישוף ירח בשערך

יחסים
שנינו
בקשר הזה
כמו
אבנים של זכוכית שמשחקות בנדמה לי
ואף פעם לא נלוטש לכדי יהלום

שפיותי אינה ממלאת
אפילו שקיק בד
הצרור למתני

התקרבי, התקרבי
אתה לוחש
מסנוור את עיני בפנס


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זה היה מסע ארוך, והמילים התעייפו בדרך. הן איבדו גובה וצנחו
בחבטה על הקרקע אחת אחרי השניה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
דברו איתי דברו איתי אני לוחשת לקירות

היער בראשך אפל, אפל ומלוכלך, ומחשבות באות, בעל כורחך, את
מגרשת רק בשביל לראות אותן שבות בדמות אחרת, להלום או לחדול,
האם להיכנע לשלל דמויות האופל הרודפות אותך בחלומות מיוקצים,
מסויטים, של ערפל סמיך ממים ומדם.

וזו אינה בחירה ממש כי אם גורל כתוב ביד עיוורת, מדויקת, שאינה
רועדת כמו ידך אלא בוטחת, אז בטחי בי והניחי לי להיכנס ולחבק
ולהשתיק קולות הכשף העוטפים אותך מפעם, שעבר זמנם והם בטלים
כבר, כל אותם פחדים שהונחו בך.

הם לא שכחו ולא ישכחו. את הרגש את לקחת מהם מזמן אבל הזיכרון,
בזכרונם שכחת לפגוע. והם זוכרים אותך היטב, אני מבטיח, שלא
יהיה לך ספק, ילדתי. הם זוכרים כל תו בפנייך, והם זוכרים היטב
את חיוכך, והם זוכרים יותר מכל את מילותייך שארבו להם בחושך.

אני רואה רק את שפתייך זזות. מעינייך אני נמנעת. אני מקרצפת
אותך ומכחישה את האלימות שעולה בי כלפייך, את השנאה שתראי אם
רק אישיר מבט אלייך. אני נאבקת בצורך לפצוע אותך, לראות את הדם
שלך ממלא דליים.

והכל נרגע וצבוע לבן, וכבר לא עופרת, רק לפעמים עוד סופרת
כבשים, כשאתה במקום אחר ואני שוב לא נרדמת, ואני יכולה להסתכל
עליך כשאתה ישן, ונגיעה קלה מהשלווה שלך נוגעת בי, ואני כבר לא
נחנקת ולא נלחמת על האוויר, והחיים, והמקום, והמיתה והשינוי,
שפשוט קרה מעצמו כשה

היא נתנה לזמן לעבור על פניה. היא הרגישה איך השניות מפרפרות
על העור שלה, היא הרגישה את הדקות נושבות בשערותיה. היא נתנה
לשעה אחר שעה לחבוט בה, ולימים להלום.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
הוא מראה של 4
כיוונים





(איך להגיד
"הומו" מבלי
להזכיר את המלה)


תרומה לבמה





יוצר מס' 21223. בבמה מאז 19/3/03 17:55

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרביד צור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה