[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רביד דגן
ICQ 81868300 81868300
הגיחה לאויר העולם בשנת 1984 בלב עמק פסטורלי ונידח
בצפון. הלידה הייתה קשה וכמעט שלא זכתה לחיים, והיא
מתלבטת אם זו הייתה קללה או נס שנשארה בת חיים.
עוסקת יותר מידיי במחשבות, מנסה להבין דברים שלעולם
האנושות לא תצליח להבין, כי קטונו מעוצמת היקום
והבנת בסיסו והתפתחותו. והכרת העובדה שלעולם לא תדע
- בוודאי שלא מקלה על התמודדות עם חיי היומיום בעולם
אפור ומשעמם כמו שלנו.
היא מצטערת שנסחפת למירוץ האינסופי של החיים
שמכתיבים בני האדם, החיים - שיכלו להיות שלווים
ומאושרים יותר.
אה, היא בטוחה שבגלגול הקודם הייתה אינדיאנית.

"...שום דבר לא השתנה,
אנחנו שרים ומברכים במסיבות,
מתוכחים על כדורגל בפינות של רחובות,
מתים באסונות חסרי טעם,
פה ושם מישהו מביט בשמים זרועי כוכבים
באותה השתאות בה הסתכלנו פעם בפתחי המערות,
וכל דור, כ"כ מלא בעצמו, ממשיך לחשוב
שהוא אומנם חי בפסגת ההסטוריה." / מכתב למתים -
אלפונסו רומנו דה-סנט-אנה




לרשימת יצירות השירה החדשות
אולי האל השתמש במטאפורה?
אולי זוהי תרמית - ארץ זבת חלב ודבש?
הסוס הטרויאני.

הרהור
איך נראות דמעות של ציפור?
כטיפת טל הנוטפת מעלה ירוק עם שחר?
כאגלי מיץ של מעשה אהבים?
או...דמעה של אמא המאושרת למראה בנה?
ואולי כבנה הקטן שמתאבל בבכיו עם הגיעו לעולם.

אהבה
שני המחזרים הכי גדולים ביקום
הם השמש והירח.
היא- שעם חשיפת זיו קרן אור ראשונה, מתעורר מתרדמתו העולם.
הוא- שלאורו העמום רוקד זוג אוהבים.

בום בום!
האורות כבים.
מסך.
בד בורדו-יין נפתח וחושף אפיזודה.
פלאשבק.
הקרקע - אדמת עפר יבש.
תפאורה - שחור של פחם,
לבן של נרקיס.
עיניים מופנות למרכז.




ידעתם ש"גד"
באנגלית זה
אלוהים וברוסית
גוויה?





קומיצה חוקר
תרבויות זרות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 2717. בבמה מאז 20/4/01 22:45

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרביד דגן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה