|
אילו כבר ידעתי מה הם כול השיגי בחיים
לא היו לי כבר התגרים.
אילו יעדתי מיד מה מקשר אותי לכול אדם הנקרא בדרכי
לא היית כבר צריכה ללמוד אותך כול פעם מחדש כדי
להכיל אותך בתוכי.
אילו כבר יעדתי כול מה שבגלגול זה באתי לתקן
לא היו לי כבר סימני שאלה, רק להגיד- אמן .
אילו כבר סיפקתי כול סקרנותי, איך-מה-כמה
למצות.....
לא היו לי כבר דרכים חדשות לגלות.
לפי כך חיי הם כול יום מלאי הפתעות, אתגרים,
תובענות.....
עליות וירידות.
אוהבת אותנו על מי שאנו, על מה שאנו ועל מי ומה
שלא.
רקאל
5.1.2004
No me han regalado ese librito
Con las normas de este Mundo al nacer
|
יודעת להנות ממנו או לא, נקודה
|
גרעין של רעיון
בן אדם מושלם כבר ברגע הראשון להיוולדו
וה"אני" קם ופועל עם צעדו הראשון
זוחל, הולך, רץ,
הגולם קם לתחייה ו"מתפורר".
|
דף לבן, ריק
טומן בתוכו את כל האפשרויות
כל כך הרבה יכולות, עוצמות, אהבות!
|
למה מבוגרים כל כך נתפסים על חוויות כואבות
ומטשטשים מה שהצליח כבר?
מתי נפסיק להעניש את עצמנו
על "כביכול" כישלונות העבר?
|
החיים יפים, משוגעים, מרתקים!
אני המרכז, האלוהים...
בוראת אותם כל שנייה מההתחלה
בכל נשימה, מגע, קשר עם האור בתוך הנשמה.
|
כמה מעניין הם הקשרים
שבינו לבינה נרקמים...
|
כשאל תוך החוויה אני מתפוררת
החוקיות אינה קיימת
רק נוכחות, תחושות,
אני בעכשיו וכאן מרגישה.
|
זוגיות היא חיבור נשמתי
שבה חולקים אחריות יום יומית
לגורל אחת לשני
|
שמש, ירח, אוויר, אדמה.
יחד בוראים את היום יום שלנו.
זכר, נקבה, אש, מים.
כולנו כיחידה אחד.
|
סלחתי, סולחת וגם אסלח
על כל אי ההבנות, העדריות וחסרים שלי איתך.
הודתי, מודה וגם הודה
על ההזדמנות שניתנה לי לחיות איתך.
|
יש בי כל כך הרבה לתת
תמיכה, אוזן קשבת, מבינה.
ניסיון חיים, אפילו מעט חוכמה...
ליטוף, חום וגם פליק לעת הצורך,
הכול מתוך אהבה...
|
כולנו מאותו החומר נולדים
גם להם יש כתמים מכל הגוונים
אז אל לך את שלך להחוויר
בכל מיקרה הם שם גם אם לא תרצי.
|
שאחרים ישחקו משחקים,
שהסביבה תשפוט מה ה"היא עשתה"
הבדידות לטיפשים רק נוצרה
את ה"יחד" אני חיה מעכשיו.
|
את שאלת "למה"
ולרוב אני עונה לך "ככה"
כי לכול דבר יש סיבה
|
היום אני כול כך עצובה,
יורדות הדמעות גם ללא כוונה.
הגוף שלי מאוד רעב,
לחיבוק... לליטוף... לנשיקה.
|
אני רוצה פשוט להרגיש ולחוות,
אך כל הזמן אני צריכה
"לחשוב" ולתכנן איך לחיות,
ובכל רגע איך לשרוד.
|
אהבה היא כל מה שאני
כל מה שאת ואתה
היא האלוהות שבנו
עם אנו מאפשרים את התבטאותה.
|
נולדים לבד, מתים לבד.
לאורך כל חיינו
אנו משלים את עצמינו שאנו עם...
איזה שחרור עצום,
להבין שבעצם אני ה-"כלום"
מקבלת הבזקים של שיתוף
נושאת אותם בנפש,
חתימה בגוף...
|
מה נכון?... מה מקובל?
מי קבע את הנורמה?...
איך אני התחבר איתך?
אולי נשחרר את החוטים ,
ופשוט נואהב?
|
שיווי משקל בין ה-יש ל-נמצא
בין מה שאפשר ומותר
בין ה-מזיק וה-הורס
|
שלום לך חבר, שלום לך חברה,
האם אני מכירה אותך מספיק?
גם אם ידעתי אותך כבר?
אתמול קרה משהו שהיום משנה את ההוויה...
|
איך אתה יודע מה עובר עלי?
איך את יכולה לשפוט אותי מסיפורים על...
באיזה קלות מקטלגים אנו את הזולת
בלי התחשבות באמת הפרטית של כל אחד.
|
מוכנים להצהיר עליה בקול רם?
|
שירי הם כמו תמונותיי,
אני פוטוגנית אם אני בחיי,
כאשר אני מקריאה לך את מילותיי
הן חיות מעצמן,
|
|
|
צריח לבי 8
המחשב של קספרוב |
|
