|
אין הוא מרבה לדבר. כאילם מנהל את חייו. השתיקה היא
היא שמשגעת אותו בה בעת שמלמדת אותו להקשיב.
הרים מסביב כולאים אותו במדברי המחשכים. אך היופי-
הוא שמניע אותו, אהבת הבריאה, הטבע, הראשוניות.
אל האבדון אל האבדון
מושחתים, אל האבדון אל האבדון
בגללכם
|
בהביטי בך אני רואה הכל
מראות שעולים על כל מציאות
|
כשהשמיים רועמים מבין הצבעים הכהים
והשערים נפתחים
ולמטה המים נופלים
|
|
|
אני חרדה מאוד
לשלומו של אחי,
לכן נעלתי אותו
בכספת של אמא.
בלונדה בהלם,
אחות של אפרוח
ורוד, בעוד רגע
נוגע ללב של
אחוות אחים. |
|
