|
אנחת מאמץ קלה נשמעה מחוץ למכונית - הדלת הצדדית נפתחה, תיק
כבד עמוס לעייפה בכאב הונח בעדינות לצד הנהג.
הדלת נטרקה בחבטה.
פסיעות כבדות רוויות מחשבות עקפו את הרכב מאחוריו.
|
אבל מה זה יבצוץ החגבים שאלתי אותו?
הוא עשה מין פרצוף כזה, לרגע קטן חשבתי שהוא לא יודע...
אולי הוא רק ממציא.
"טוב, אני אגיד לך, אבל רק כדי שאנשים לא יצחקו עליך"
|
בתחילה נשלחה ידו השמאלית באיטיות לעבר פס הגומי של תחתוניה,
בתנועת ליטוף עדינה הורידה אותם בחצי הדרך לכיוון רגליה, בדרכה
חזרה אחזה בעדינות בישבנה החשוף מועכת קלות ומיד נרתעת כאילו
קיבלה מכת חשמל.
|
You know this Road
you've been there
|
חלמתי אותך בין סדינים לבנים
רוקדת אתי על ענן
דימיינתי אותך בלבן ובתכלת
שכחנו עצבות כבר מזמן
|
אם אני כועס - את אותי מפייסת
אם אני מאושר את תמיד אומללה
כשאני חרמן אף פעם אין לך חשק
כשאני שלך את אליי נוכריה.
|
אתה שמניע את השעונים לתקתק
אתה שגורם לאוהבים להתנשק
לא נתת בי כוח להיות הפרפר
לא נתת לי מוח להיות מאושר.
|
הם רצו שנשיר, אז צרחנו
את הנשמה הכאב והשכול
הם רצו שנרקוד אז רקדנו
על קברי ילדים רבים כמו החול.
|
לא יידע עוד כאב
ולא צער
ועד כמה שפר מזלו
ש לבכות על הבן שפרח לו
לא יזכה ולא יכיר גורלו.
|
אז כבשתי ארצך, כי לא היתה לי שלי
גם פחדתי להיות , בעולם לבדי
ובכית לי המון, גם בכיתי אני
נהר של דמעות על מלכות ים ערפילי
|
שם בחושך את עולמי רקמתי
מפיסות של שלווה על מקל.
גם תפרתי בדידות ואף צער
אך הסתרתי אותן תחת צל.
|
ביום שטוף שמש גבוה טיפסתי
כל גופך המושלם למעלה
יושב ומביט
|
שלושה פרחים
שלושה פרחים גידל גנן
אחד שחור
אחד לבן
ואחד עודו קטן
|
ובדימדומי השקיעה מה יפו לי פנייך
לחות לחייך לזיכרם של בנייך
|
בהתחלה אין כלום,
ואז בצרחה מתחיל הרעש
והרעש הולך ונחלש
ונשארת רק הבטחה מרחפת על פי תהום
|
אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
|
|
ג'יימס בונד
אוהב ללכת לתא
מס' 7 בשירותים
(00) החשאיים.
מכאן כינויו:007 |
|
