|
מתוך נקיק דק בגדר הנמוכה הציץ ראש בצבע ירוק מתכתי. בצבעים
העזים של שעת הצהריים, לא משכה נוכחותה הביישנית של הלטאה את
לבם של העוברים והשבים. שמש נעימה נתלתה במרכז שמי תכלת
אינסופיים וליטפה אנשים וחיות. ציפורים צייצו בחדות ובחדווה.
|
|
|
אני צריך ללכת
לעבודה, כשאחזור
אני אמשיך
לכתוב, מבטיח.
שלמה נור בקטע
מספרו סלוגני
היקר, שיחות עם
ועל הסלוגן. |
|
