|
פעם בירושלים נולד תינוק
זה קרה ב1988
ומאז הוא גדל וגדל
ועכשיו הוא חייל
תל אביבי בדם
אין לי מילים יותר לומר
התקוות התבדו
כי את מקומן לא מצאו
בין דפי המילים
|
כדמדומי הזהב
המתחלפים אורות אורות
|
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
