|
אהלן. מה שלומכם? קוראים לי רן (כמו שבטח ראיתם),
ואני אמור לכתוב כאן איזה כמה שורות על עצמי. אין לי
מה לכתוב על עצמי. בעצם,כשחושבים על זה, הבקשה הזאץ
לכתוב על עצמך ב"מספר שורות" היא די מזלזלת, לא?לי
היו חיים די פשוטים, אז לא בעיה להכניס אותם למספר
שורות, אבל אולי אחד מהיוצרים הוא בחור רציני,
שבחייו הספיק: להוציא תואר, להתחתן, להוליד ילדים,
ולהציל זקנה ושני ילדים מפיגוע? למה לא לבקש מאדם
לכתוב על עצמו 10 דפים?
בכל מקרה, אני מקווה שתקראו את היצירות שלי ותאהבו.
אהבתם? יופי, תגיבו. לא אהבתם? יופי, תגיבו גם, זה
גורם לי להרגיש חשוב.
רן
והגיע זמנו של הנסיך למצוא נסיכה, מאחר שכבר גדל הנסיך עד מאוד
(וגם המלך והמלכה קצת לחצו - פאדיחות שלנסיך אין נסיכה). התחיל
הנסיך לנדוד בממלכה וחיפש, ומצא, וחיפש, ומצא, וחיפש.
|
"אתה חי בתוך קופסת סוכריות," צועקת אמי, לא בפעם הראשונה. אבל
מה לעשות? זוורס. אין על זוורס. פעמיים בשבוע, אם לא יותר, אני
הולך למכולת וקונה את הממתק האהוב עליי - זוורס. אין, פשוט אין
על הסוכריות האלה. ארבעה טעמים בכל חבילה, כל אחד יותר חמוץ
מחברו. בתמורה
|
אני מנשק אותה, מביא לה גם חיבוק,
והיא רק מביטה, מתעלמת באיפוק
|
כן, האוטו לא מתניע,
מה אפשר לעשות,
הילד הוא פגיע,
אותו אי אפשר לכבות..
|
פעם הייתי ילד, וזה היה מזמן
|
|
|
מה הכפתור הזה
עושה?
המלנכולית,
מגלה עולמות. |
|
