|
כל לילה, באותה השעה, הייתה ניצבת צללית דמותה על דרך העפר
האדומה, משתקפת באור הירח החלוש.
זר שהיה מתבונן מן הצד, לא היה מעלה בדעתו, מה האפשרות
ההגיונית, שנערה צעירה כמוה תעמוד בחוץ, בשעת לילה כה מאוחרת.
|
The sweet smell of animosity
keeps bringing me the bad memory of death.
Everybody tries their best at something;
they think they're good at.
The problem is that I've never been like them
What a frustrating feeling, isn't it? You ask me.
|
You always give me a sense of peacefulness and calm.
You always make me see things the way I should really see
them.
You never raise your voice,
You accept me the way I am,
And most importantly, you are mine
|
I cry and I cry and I feel so embarrassed
I sigh and I sigh and I fell so stupid
I finished what you have started
I finished
|
This so- called multi happiness is just a fake,
The original one is buried deep underground.
Or maybe it's buried deep in my stomach.
No wonder I have a headache, it's your entire fault.
|
Some of the days you're just grieving,
Some of the days you stop from eating,
Some of your body and hart got lost that day,
All the hours, minutes and seconds stopped from ticking
|
With every rumor which have spread like a bird,
I feel there's nothing much I can do.
I can't supply life the material it was made from,
I can only guess I'm a part of that.
|
שמרתי לעצמי, אמון, מכאוב ושקט.
ניסיתי לרמוז לאחרים את מה שאינם חפצים בו.
ואולי הייתה זו אחיזת חנק, זינוק מוקדם מדי.
שלא כמו כולם, אהבתי לשמור, לכבד ולזכור.
|
יום רודף שמיים
ושמיים רודפים אותי
המאבק בלתי נתפס,
מכאיב לקיומי.
|
בשלהי החורף, אין פנאי לעצירה,
הקיץ הקרב, שוב מביא עמו צרה.
מלחמה ושלום, שקר ואמת.
אין אונים, מוות לא שקט.
|
|
|
כשהייתי בחופשה
מישהו הפיץ
שמועה שאני מת!
ראיתם אולי איזה
ניטשה בסביבה?
אלוהים. |
|
