|
רונן, הידוע בכינויו רן בראל, כרגע משרת ביחידת
חילוץ והצלה של צה"ל ובנוסף משמש כחובש ביחידה.
על פניו חלפו 20 אביבים ויש כאלה שטוענים שנשאר עוד
100..........
הערה שהכותב ביקש ממני להעלות:
1) כל השירים כאן נכתבו בגיל מוקדם מאוד וכאן יש
רק תמצית מן החומר הקיים
2) המחבר מבקש בכל לשון של בקשה שאם אתם
כבר פה תגיבו!
מתקדם בדרך האפלה
צללים של מבוכה קוראים לי לבוא לתוך החשיכה
עוד צעד אחד של קיום
מקווה להגיע לקו הסיום
|
אבל אני יודע דבר אחד, שאני, כמו רוב בני האדם
תמיד יהיה אפס פלוס מינוס.
|
בוקר חדש עולה
ויש מיליון דרכים חדשות
לקום, ולקבל את הבלוז.
|
לשכן שלי יש צער
הוא תלוי לו בארון
שם הוא מונח בלילה
והוא לובש אותו כל יום
|
אֱל העיר ְזאת גדוְה מדי
ֱכולתי לֲור כאן ֱנים ועדֱין לא לֱיים לראֱת הכל
ֳן זהו הֳסם של תְ אביב.
|
ואני, כמו השתקפות
מקרין את כל מה שלמדתי כלפי חוץ
מוציא ומכניס
בזמן אמת
|
קצת ממה שכולם מרגישים או לפחות כך אני חושב
|
פתחתי עוד סניף של אמונה
רק ככה הם באים
הם מחפשים אותי, אך בצורות שונות
|
עוד ריקוד לעבר מלחמה חדשה אבל אני לא יודע עם זה מתוך עצב או
שמחה
|
אחרים כותבים שירים כדי להתפרסם.
ובשבילו, המגירה עושה את שלה.
|
ולדיק: הכול לקחו לנו האמריקנים האלה
אלכס: למה אתה מתכוון?
ולדיק: אנחנו הטסנו ראשונים את הכלב לחלל?
אלכס: נו?
ולדיק: הם היו חייבים להטיס דווקא בן אדם
אלכס: וזה הכול?
ולדיק: לא.
|
והיא רוצה לבכות!
ושכל העולם ינגב לה את הדמעות...
|
|
|
גם כשנגמר לי
הכח, אני ממשיכה
וממשיכה. אני
מאד מחוייבת
למקצוע. ללכת על
המסלול מאד
מעייף אותי. אני
כבר מחכה לימי
הצילום. שמה
נותנים לשתות
בין צילום
לצילום. אבל רק
מים.
שירה, אחות של
מיכלי, דוגמנית
צמרת, בראיון
חושפני וייחודי
למגזין במה |
|
