|
בבית קטן בברוקלין
המחשבות אצות רצות
|
עוד חיוך לרגע קט
עוד מבט נוקב אליי שלחת
עוד צחוקך בקול מהדהד
עוד תפילה אחת ואתמוטט
|
עמודי מים נציבים ברקיע
מרחפים בין עולמות עליונים, תחתונים.
|
יושב מול חלון באווירה פסטורלית,
שמיים כחולים, ציוץ ציפורים.
למראית עין נראה הוא רגוע
חייכן ושובב ואפילו מצחיק.
|
יושב על גבעה שותה עוד בקבוק
חושב עלייך ועליי
דברים שקרו דברים שהיו
|
בין מילה למילה, בין משפט למשפט
רוצה אני לומר לך את מה שאהבת.
את כבר לא פה, שם
ואני כבר לא אותו בן אדם.
|
זה הוא שיר ישן נושן
של אהבה גדולה שנולדה באפלה
המסע אל השמש הכתומה
מתחיל באכזבה
|
יושב אני מול חלום בלהות
עצוב לי נורא וקר לי מאוד
|
קול ההמון פוצח בשירה רבה
מתבוננים הם במרומי הרקיע הגועש
ומתפלאים ונרגשים מעוצמת בריאת האל
וקול תפילת תחינה מאחדת אותם
|
קול מהדד, עוצמה עצומה
והנשמה מחפשת תשובה
|
רגע אחד היא פה לידי ואני שמח
ורגע אחד היא כבר לא כאן.
|
"היא" החלה בפסיעה איטית
אל תת מודע שם היא מתחזקת
שם היא גוברת עליו
|
דמעה זלגה על לחיו
וקולות המוסיקה נגנו על מיתריי נשמתו
בחיוך מתוק מוקף אלפי חברים
לבד הוא נמצא מוקף בשדים
|
בשבילים הלכנו רואה אותך מולי
דרך השנים נגענו בכל המיתרים
במעגלים מסתובבים בגלגלי החיים
השנים חולפות ואנחנו מתבגרים
|
בין עינייה הבוהקות
דממת סערה לוחשת היא לי
הים סוער מנפץ את גליו
|
הולך אל הלא נודע,
ומשתדל ללכת על פי צווי החברה,
מסתכל עוד כמה שנים קדימה,
רואה תמונה ברורה ומוכרת
|
בשמי דרכי המים,
נצטוו שליחי האפלה לדרך הצדק.
באמונה וקול תרועת שופר,
שקט חרישי מי ישמע.
|
בחיוך הקסם את התבוננת,
ליבך שעד כה היה עטוף בחומות ירושלים
פתח את נקיק הנחל אל זרימה אינסופית.
|
בין השבילים הולכת אותי שולל
|
כולם מסכמים ,אהבה ושמחה ,שלום והכנעה
לאלוקים.
|
מעבר לפינה מתבונן בדמותך.
בין ארצות שונות סהרורי מתהלך.
ואת שם מעבר לפינה.
תוהה, היכן אתה?
|
כל הדרמטיות הנשפכת פה הופכת את קיבתי על פיה , אך ידיי נקשרו
קשר נגדי אינן חודלות מלהכתיב את כל המתרוצץ לי בראש. מסיכת
הבחור הציני שעטיתי בכל שנותיי התפוגגה לה. ואני נותרתי בפני
הכל ערום.
|
כן אני לא יכול פשוט לעזוב
את הדרך שחיפשנו ביחד לאהוב
כן אני לא יכול אפילו לחשוב
רק אותך רק רציתי לאהוב
|
|
הרבה אנשים
ניגשים אלי
ברחוב ושואלים
אותי, תגיד איך
אתה עושה את
זה?, אני בדרך,
כלל מתעלם, רק
שבאות בחורות,
כשהן באות בדרך
כלל אני מתעורר
ומגלה שאני
ישן.
יוסי עמוס חזה,
מתעורר מעוד
לילה לבן. |
|