[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
כובע ספארי


אל היוצרים המוערכים על ידי רמונה כהןאל היוצרים המעריכים את רמונה כהן
-I WROTE THIS
BY PATRIC STAR

winkle, winkle, Patrick Star
I made myself a sandwich
my mummy nick it Fred
it taste like bean and bacon
it smells like it been dead
writing stuff is hard
so I use a pointy pencil
,pointy pointy pointy pounty
?what is this horrible smell
I have a head
in the end he`s pointy
pointy pointy pointy pointy
,this song is over
except this line
you win this round broccoli




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
הגוף שלי רעב,
הנפש לא.
היא צמאה לאהבה.

מבטיהם רכים ואוהבים, כאילו לא דם הוא זה שזורם בהם אם כי אור
המפסק את השפתיים לכדי פליאה נצחית.
ובאותו אור גם החושך וכאב שהוא פוער בי. מזכיר לי את קלות
הקיום שלי, וקלות השמדתי. הקלות בה ישכחוני


לרשימת יצירות השירה החדשות
בקיץ השקיעות הן אנמיות וצמאות דם.
בחורף הן כמו סנטה קלאוס מרושע

מצטערת.
אני מצטערת שאני לא יכולה להאמין יותר
כי הבחילה משתלטת עליי
עד שאני אפילו לא זוכרת איך כותבים

אני
פג תוקפו. כל כך
מבטיחה הייתי [כמה שעשו ממני הבטחה],
כמה שזה מטעה.

מה אעשה אם תלכי לי,
שאלתי אז;
[אולי את יותר ממני]

לרוב כותבת בלא נשימה
בלא אהבה
בטמטום של מוות
מיותר

צורח
לו כלי מוזר
מצב לא מוכר

סוריאליזם
חצי עולם עקר מרגש עובר מולי בכל יום.
ממהרים לעבודה כאילו שבך יצליחו לנצח את הזמן

נלעסים בין שיניים צוחקות
בין זיכרונות על עורכי דין שאדיבים רק אליי
פירוט הנסיבות בעותקי טפסים ורודים עד להחריד
חתמי נא פה וגם שם,

רציתי לשבור ,
להרביץ,
להשתיק,
לכבות אותה.

עוד ציפיה
בעונת השקיעות צמאות הדם.
עוד חמה נוטה למות,
נראית כמו אפרסק ענק בשל,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היפרדות
העיניים לא רואות
עוד
כמה טפשי.

בלי עבר הווה ועתיד,
רק הראש ואני.
אין לנו בית, אנחנו כלבת רחוב.

יש לנו חורים בגרביים,
אנחנו מסתננים דרכם,
עיסה דביקה של טפשות ושאיפה לשתלטנות.

היפרדות
כבר כמה זמן שלא
הרג(ש)תי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כמו קנווס ענק, ריק.

לא יודעת איך לאכול את זה.
רעבה, אבל אין לי מקום

כמה הייתי רוצה שמישהו יתפוס כבר אומץ
וילחץ גם על הכפתורים שלי,


לרשימת יצירות הציור החדשות
פופארט
אל היצירה
תחושה טפשית שלאחר בכי

פורטרט עצמי
אל היצירה

רישום
אל היצירה
רישומים מהירים, יותר אימפרסיוניסטיים מאימפרסיוניזם.
רגע אחד טעון ברגש עד כדי כאב [וגיחה מהוססת ומואצת למחברת
הרישומים ולמראה הקרובה].

פורטרט עצמי
אל היצירה

רישום בעפרונות
אל היצירה

עפרון על נייר מחברת
אל היצירה




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
רותי אני אוהב
אותך!!!


אחד שהוא אמנם
לא תל אביבי,
אבל בכל זאת...


תרומה לבמה





יוצר מס' 80712. בבמה מאז 24/3/08 20:09

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרמונה כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה