|
אם אני מצליח לזכור נכון, שאלתי אותו למה טשרניחובסקי ואם יש
לו גם שם אמתי. הוא השיב לי שטשרניחובסקי הוא השם שדבק בו בכל
מקום בו עבר, מכיוון שתמיד היה הולך עם כלי כתיבה ודף, וכותב.
מפקד בצבא ראה אותו כותב באמצע מסדר הבוקר ואמר לו יאללה
טשרניחובסקי, שפוך עשר
|
"אחי אתה יכול לעזור לי חמש שקל או משהו? אני צריך להגיע
לנהריה."
"נהריה?" שאלתי בחשד. הבטתי באיש. בדיעבד אני קורא לו איש אבל
אז חשבתי שהוא ילד או נער.
"אמאשלי חולה מאד ומאושפזת בסורוקה. אתה יכול לעזור לי חמש
שקל?"
|
שוב פגשתי אותו. אני - על הספסל ברציף מספר שלוש, הוא - על
קביים, תחבושת לבנה על קרסול ימינו. למרות שהיה נקי מבפעמים
הקודמות שראיתי אותו, הוא נראה רע, עייף.
|
"חשבתי קצת עלינו", שיקרתי. אני עדיין לא בטוח בזה, אבל נדמה
לי שזו תשובה שאמורה לספק אותה ולהניח לי לבהות ולהרהר בשקט,
כמה זה נעים לעשות את זה כשהראש מונח על היד הרכה הזו, החלקה.
באמת התחלתי לחשוב על מחשבות שחשבתי לאורך היום ושאולי אני
אתחיל לכתוב מזה משהו
|
בכיתה א' רציתם לאלף אותי
בחדר כיתתי
בסדר שיטתי
אאאאאאאאאאאאא
|
כמה שהלחם שלך יותר שחור
אתה יותר לבן
ולהפך
|
כשעברתי ליד אתר הבניה באוניברסיטה
ראיתי כתמים כחולים ואדומים על פח גלי
ונכנסתי אל השכונה
|
ניגון הדיבור של
הנרקומן הערבי
הנרקומן הרוסי
והנרקומן המרוקאי
נשמע כל כך דומה
|
חשבתם פעם מה תעשו אם תפגשו באיזו סיטואציה את האישה של מישהו
שאתם מעריכים מאד, או
אוהבים, או מעריצים, להבדיל אלף הבדלות. ולא מפגש כזה מקרי
ברחוב שאתם חושבים לרגע, נו זאת מוכרת לי, מי זאת, בטח ראיתי
אותה פעם בהופעה, או בכתבה, או בהפגנה או משהו.
|
עדיין לא כתבתי את הרומאן הגדול שלי. החלטתי להפסיק לכתוב
חיבורים ארוכים, וזה שלפניכם הוא האחרון בהחלט (למרות שכמי
שמכיר את עצמו די טוב, אני יכול להעיד שמילה שלי זו לא ממש
מילה, ואין לפסול את האפשרות שההחלטה המוחלטת הזו תוחלף בהחלטה
מוחלטת אחרת).
|
אני גר בבאר-שבע כבר כמעט שלוש שנים. אומרים שזו עירו של אברהם
אבינו, אבל אני חושב שאני כבר גרתי כאן יותר ממנו. הרי הוא רק
עבר פה, חפר באר, נשבע, כרת ברית והמשיך ללכת לו. ואני כאן.
|
שוב 1938, רגע לפני חג המולד. שוב אני הולך במדרגות האלה ואני
יודע שתיכף אופתע שוב והחלון יכה בי שוב ולא אדע כי הוא היה שם
שוב והיה פתוח, ומי בכלל משאיר חלונות פתוחים בתקופה כזאת
במזרח התיכון, כמה קר היה, וכמה חם ודאי היה לבורחס.
|
הנדון: בקשת לפטור כללי משירות מילואים
|
חוויתי את קהיר כמעיין מתגבר של חיוניות, ובטח לא עיכלתי אפילו
רבע ממה שראיתי. כל העומס הזה והצבעים והריחות והקולות וצופרי
המכוניות ונשים רעולות וכאלו שלא וגברים בחולצות צווארון כחול
ולבן וגלבייה חומה.
|
אלבום הבכורה של ארז והאזובים לא נשמע כמו אלבום בכורה. אוכל
לומר שאני מניח שבחירת שם האלבום נעשתה בשלבים די מוקדמים של
העבודה עליו ויש תחושה שזוהי נבואה שהגשימה את עצמה. כמאזין,
אני מרגיש כמו קורא בספר שחסר בו הפרק הראשון...
|
סביב הכדורגל, כמו סביב כל דת שמכבדת את עצמה, נבנו עם השנים
מספר מערכות שנועדו להעצים את כוחו - מתוכן אגע במערכת הסמלים
ובמערכת הכלכלית.
|
מסלול חייהם של ארגוב ופרלמוטר משיק ונפרד בנקודות שונות, אך
נראה כי שניהם מייצגים קולות שהודחקו במשך שנים רבות בחברה
הישראלית. גם ארגוב וגם פרלמוטר זכו להתייחסות דואלית...
|
|
|
אני לא יודע מה
יותר מצחיק- זה
שהיא זורקת את
הבגדים שלי
מהחלון וצורחת
בלי חולצה, או
זה שאני בכלל לא
מכיר אותה והיא
קוראת לי משום
מה אבנר.
קומיצה נעול
בחוץ. |
|
