|
I'm a POET
i kno' it,
i HOPE I don't BLOW it
bob dylan
בסלון ביתה בקומה השלישית בבניין ללא מעלית ישבה לה ציפה
ליכטנשטיין. היה לה מספר על היד והיא נהגה למרוח קוטג' על
פרוסת לחם מידי בוקר. "זה לא באשמתך" אמרה לקַאמֻשִיק, החתול
שיילל כל העת ופילל לטיפת קוטג' שתעוף לעברו. "זה לא באשמתך,
שהפכתי לרועדת כזאת, ועכשיו
|
ואולי גופי אותה ידחה, אך שגעוני, הוא יפצה
בזרם דם יפגוש אותה
את שיגעונה.
|
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
