בסלון ביתה בקומה השלישית בבניין ללא מעלית ישבה לה ציפה
ליכטנשטיין. היה לה מספר על היד והיא נהגה למרוח קוטג' על
פרוסת לחם מידי בוקר. "זה לא באשמתך" אמרה לקַאמֻשִיק, החתול
שיילל כל העת ופילל לטיפת קוטג' שתעוף לעברו. "זה לא באשמתך,
שהפכתי לרועדת כזאת, ועכשיו
|
