|
בכל בוקר שפוקח אני את עיניי חיוך רחב משתרע בפניי
ביודעי שאראה אותך הדבר מסב לי אושר רב
|
הנשימה האחרונה
היא הנשיקה והפרידה
מעולם העבר
|
התקווה היא המזור והנחמה שלאחר המלחמה
פצעים מגלידים נפגעים מחלימים
|
|
|
הכי מבאס זה
לראות סלוגן ממש
טוב, ואז להבין
שהוא שלי.
קומיצה מבואס
שלא ידע שאסור
לחתום על סלוגן
בשם של יוצר
בבמה. |
|
