|
יאיר את המרחב בו נשתגע
אלך אחרייך לאן שאת תלכי
נרוץ בין השדות
נפגוש פיות קסומות
|
שני ילדים משחקים בתמימות/
זורקים אהבה לסלים של פשטות
סלים רכים חברות לא ברורה/
בלטות קשות מלאים בחדווה
שעות יפות לילות נפלאים/
|
אולי
עדיף לך להיות בלעדיי / בלי הטירוף שמציף את חושיי
מראה לי את מה שנמצא שם בפנים
ריקבון שכלוא ומוסתר כבר שנים
|
שדה ירוק
הובל אותי איתך/אל עבר הזריחה
בבית שהיה לי
השב נסיך צמא
|
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
