[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על רמי בקישאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רמי בקישאל היוצרים המעריכים את רמי בקיש
יליד 1965

לאחר כמה חודשים טובים כאן מבקש לשתף אתכם בשיטות
ההערכה שלי ליצירות בבמה בתוקף מהיום 4.8.2006

מנויים-אעשה והרבה כדי לשמור אצבע על הדופק.
יוצרים מוערכים-אשאיר קבוצה זו ריקה , מי אני שאחליט
מי מוערך או לא את יחסי ליצירות ולעומדים מאחוריהן
אחשוף בהרחבה כדלהלן:

ציונים:
1-נדיר שבנדיר רק ליצירות בוטות ופוגעות במיוחד בטעם
הטוב או בחברי היוצרים בבמה.על כבודי אשתדל
למחול...

2,3-לא בבית -ספרי
4,5-אחלק ביד נדיבה ,מספיק שאספקט מסוים שביצירה מצא
חן בעיני,או אפילו   על -מנת לעודד יוצרים חדשים או
על התקדמות של יוצר וכו'...

5@ - 5  ושטרודל לצידו-זהו ציון מיוחד ליצירה שגורמת
לאיזה סוג של התרגשות דמע חיוך צחוק רחב או צמרמורת
לא אחלק יותר מחמישה ציונים כאלה ליום.
5@@ - 5 ושניי שטרודלים לצידו-זהו ציון מיוחד ליצירה
המתקרבת להערכתי לדרגת יצירת מופת- אחלק ציון  זה לא
יותר מאחד ליום.
5@@@-5 ושלושה שטרודלים לצידו הציון
האולטימטיבי-יצירת מופת לדעתי יחולק במשורה לאחר
קריאה חוזרת ונשנית (יכול להיות שיקבל את ה5
"הרגיל"שלו ובהמשך התעמקותי בו יעלה לדרגה הגבוהה
ביותר).

ואת תשעת השירים המועדפים עלי, נכון רגע כתיבת שורות
אלה, הצבתי בקדמת הדף ממוספרים,על מנת שלא יקשה
עליכם להגיע אליהם...

זהו חברים.
לסיום רציתי להודות לקידמה שיצרה אינטרנט שאיפשר במה
זו וליוזמים ולאחראים לרעיון מבורך זה.
אם אנחנו סובלים כה רבות מתחלואי הקידמה לפחות נחזה
גם ביתרונותיה...
שלכם -רמי בקיש




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוסר השכל
יותר מאוחר, אחר-כך, עוד לא היה לי זמן, אני עייפה, אני עסוקה,
לא היום,
כל אלה היו אמרותיה השגורות.

פנטזיה
ממש הארלם אני אומר לכם, חברה מסתובבים עם טייפים ענקיים
וצועקים ראפ באמצע הרחוב, אורות אדומים מנצנצים, זונה מרוחה
כולה בליפסטיק בפינת הכביש.

פנטזיה
היום היא בוחרת להעדיף את אלה שלא לוקחים את הקיום שלו ממש
ברצינות, להם הוא לא חייב דין בחשבון,גם נורא מצחיק אותה לראות
אותם במנהגים המוזרים והפרימיטיבים שלהם.
אחרי החופש מעל הודו בשנה שעברה הוא פשוט לא הפסיק לצחוק
מהעניין הזה של הפרה הקדושה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ראפ
הבן-אדם שותק / הבן-אדם שותק / הבן-אדם שותק לא מדבר/
אבל בפנים הכל בוער / מאחורי חומה של מלל מסתתר/

אהבה
אל בקעת יגון
ואגם טירוף
שם נכלאתי
בכבלי כישוף

ערפילי
עד יוטח מסך הלובן.

יין
רוצים שאס תלק
וינגבו ת'דם אבל
אני רוצה להיות בודד
עוד קצת איתם.

פוסטמודרניזם
אהיה הסגן שם, אחראי על קוקטיילים

כמיהה
מורה שיופיע יאמר דברי זכותי יוכיח חובה
אחד
בקנאה
אחד
באהבה
אחד.

אינטרוספקטיבי
כך, שכוב על הריצפה למטה
סך-הכל תרגיש חמים.

הרהור
החומה.

חרטה
כשסיפרתי לו, חושש, על תיקוני.
מיד כיסה, בשתי ידיו, את שתי עיני.

תחושתי
מחשבה שמשגרת
פעימות

גן עדן
אמנם בקושי הולכת
לא רואה
או שומעת כמעט
אבל יודעת לשורר
איבט גאייר.

גורל
אני
בינוני
באהבה בינוני
בשנאה
לא משהו
בחכמה בינוני
בטפשות
גם בינוני
בקידמה בינוני
בנכשלות בינוני

צמד שירים
מתוך מגירה
מציצות מילים
מעלות גירה

גורל
ואחר-כך
צובט עצמך בלחי

שיר ילדים
אפשר לקחת את הזמן ולחשוב מה לעשות.
יש עוד זמן ללמוד לגדול להנות ולנסות.

הרהור
מחפש דמעת אמת לאור פנסים
מוצא את עצמי, זה מקסים
מאבד, שוב מוצא, מה עושים?

אלוהים
הדרך המפותלת אל גסיסת נשמתו

גורל
באיזה רוטב הם יצלו צלעי
ומי יתקע במלתעות שלו בי ביס
מי יקרע בנשמתי, יביס.

פזמון
אוסטרליה אוסטרליה אוסטרליה
רוצה ליסוע אליה,
רוצה לצאת מכליה.

פוסטמודרניזם
וגם הבית הקודם מתאים לזה ששר אתמול
על אמא מרי.

אהבה
כשהיום לא ממהר
ועל קבר אין פרחים צבעוניים.
דקות של מאחר
עגלת תינוק ריקה - צחוקים דמיוניים.

מחאה
מים מים מים מים - הו מים בששון.
מים מים מים מים - אוי מים בששון.

ג'ננה
אנא, במטותא, היו קצת אמינים
גם אם זה בדמכם - עורק וריד ונים.

קצרצר
בקישקושנהקשובה

מורבידי
גדר דוקרנית - ועני מעורב
מצד מערב למבצר - מארב

הומור
חבר שלי יורם, אסיר עולם בהסכמה.
קיבל מהאישה,
היתר.

אהבה
שמישהו יעדכן את סיימון וגרפונקל

פוסטמודרניזם
הצנעתי נהדר את היותי צבר
הקוקטיילים בקואצ'ינג היו לשם דבר.

אודה
מעשה קטן
ושמו
רווח והצלה
מעגל שהווה בכל הזמנים.

אינטרוספקטיבי
השעון שלי קופץ אחורה וקדימה בטירלול
גם דוד ויונתן שלי חיים על זמן שאול.

ביקורת
קנאת סופרים תרבה שממה
גם תולעת ורימה.

שיר ילדים
הסתכלתי ימין, הסתכלתי גם שמאל
וכשלא ראיתי אף אחד התחלתי לאכול את הכל.

ארספואטיקה
ואני?
אולי אפילו לא אני.

תחושתי
מוציאה ברצועה את יומי

ביקורת
נבחר זה נבחר.
מערבי זה מערבי.
פתקים זה פתקים

אינטרוספקטיבי
לא מאופק
לא מסופק

הגות
יש אלוהים

הגות
חוגג כמתושלח

אינטרוספקטיבי
עצמי לופת
בכפות הרגליים
בקרסוליים

אינטרוספקטיבי
נצרבים
נמוגים
נבצרים.

מחאה
מלפפונים חצי רקובים, זה צב השעה

כעס
טיפת רעל אחת
גלשה אל בין אצבעות ימיני

שיר ילדים
קוג'יבו ג'יבו.

פוסטמודרניזם
הוא ראה מה קורה בפורום מגירות שירה.
פניו הרצינו כשאמר לי, אין ברירה.
אבטל את פגישתי בסנטרל פארק עם יוקו אונו

אלגוריה
לא רצה להיות סתם
אך גורל לו נחתם
וגולל עליו נסתם

וידוי
אני סופגניה

בדידות
פעם העולם לא הסתכל לצדדים
היום הוא מתבייש ולובש בגדים
ואותם הוא עוזב למבוכה כה כה

אמונה
פירורים של סתיו קדושים כמו היום שלמחרת

סוריאליזם
עומד באמצע כביש בדיזינגוף, שכחתי מטרייה.

ייסורים
לעבור שלבים.
לעבור רמות
לעבור מחסומים.
לשנות מגמות.

סוריאליזם
יער
עדים
לשכחה
פיללתי.

גורל
אין ברירה.
כל שנותר לי הוא לנסות שוב ושוב.

סוריאליזם
באמצע יער עד עבות ביקתה
היא מחכה לו בשת בושם של פרחי יסמין.

וידוי
מה עוד שההוא
היה אמיץ

תחושתי
והטיפוס והטיפוס
לא מספק לא מספק
לא נפסק לא נפסק

סוריאליזם
תות שוקולד חסה שומר בצל ושום
והדרים פרוות חתול פריחה סיגר

פוסטמודרניזם
המצטיינים במחקר - אנשי מעשים
התקשרו לגינס לברר על שיר שיא

פוסטמודרניזם
אני מדמיין לעצמי את בועז רימר בחליפת מיליון דולר.
לימינו ולשמאלו ישובים כל העורכים, חגיגיים נרגשים בטקס קבלת
הפרס,
אני אישית לא יכולתי להגיע כי הייתי צריך להסתתר מכל שונאי
שהכינו תבניות ביצים לשלח בי, אבל בהחלט קיבלתי קרדיט במבטא
אוקספורדי ו...

וידוי
אחר כך מתחת לדוש

סוריאליזם
הסימן שלה לקח כבר שני כדורים נגד כאב ראש.
זה לא עוזר לו.

עצב
עדיין בהלם אני פותח ארנק מפשפש ו...
פתאום הוא גונב לי אותו ואני צורח אבוי!!!

כעס
ת'נעשה אין להשיב
את הבלבול מתי אביס?

עצב
עיניים
רואות
גורדי שחקים

ארספואטיקה
שירים ושערים?
שירים שנס ליחם?
שירים אל תוך הלילה?

דיאלוג
אמרתי לה שמונה ליזה זה הציור
והיא ענתה כתבו עליו שירים זה ברור.

מקום
טרנסקסואל ומונגולואיד

גורל
אם זה
מה
שכיוונתי
עשות
יום יום
שעה שעה
דקה דקה.

ביקורת
ולי - יש מיתרים
מי לה רה סול סי מי
מי מי שמצדיק את קיומי!

קינה
והרגע לא חולף
כן חוזר יפה כואב

הומור
הזמינו סקס און דה ביץ'
אני לא מתבדח.

מינימליסטי
אל תשלחו לי
מילים

בדידות
זאב בודד
חי בעננים
בין מליוני כוכבים

אינטרוספקטיבי
זכרון רגע הדינדון
מכאיב בטיילו הלוך ושוב

ג'ננה
אפיינתי את השיר הזה כשיר ג'ננה !
אפיינתי את השיר הזה כשיר ג'ננה?
או איך שהצחקתי את עצמי!
השיר הזה מאוד, אבל מאוד רציני.

פוסטמודרניזם
יורש - שם תואר היוצר גם בכי והתרגשות ראו גם "בוכה ומתרגש".

סוריאליזם
אבל הן, חוצפניות,
מרשות לעצמן
כחייל מרושל.

סאטירה
אקים קנטון שוויצרי
עם כל מי שיישאר ליד.

פוסטמודרניזם
הקהל מתבקש בלחישה
בזמן הגלישה

גיהנום
העיניים שלו כבר מוכנות
לעוד ניסיון כיבוש לילי

סוריאליזם
מה אתה מביט בי בעיני עגל
אישון טיפשון

גן עדן
מתחת לפוך
עולם הפוך

גיהנום
אחר-כך בשעת האכילה,
מכה בי כברק פתאומי
שפע התובנה.

חרטה
מתישהו בקרוב אני אקח הפסקה.
מתחיל כבר מעכשיו להתכונן למועקה.
להיעלם תוך כדי דממה דקה.
חבל שאי אפשר ללכת עם תשוקה.

מינימליסטי
אמא'לה, אמא'לה

געגוע
המעיל בשיר של אלף, זוכר אותו,
אותו אלף שכתב שיר, אשר המעיל זכור בו,
כמעט שכח, אבל אני איני מצליח
לשכוח, אויש כמה טוב זה היה, ואלף?

סוריאליזם
אז הרהרתי והבנתי שכל מה שיוצא מכאן, מה שהיה צריך להוכיח,
כדברי המתמטיקאים, הוא את דבר נחיצותו של

מקום
ללכת לכת לכת לא לחזור למאה שעברה.

גן עדן
היה מאוד טעימ
באמצע החיימ
מחול עמ ציפורימ
לא יודעות לשחות.

גן עדן
סכין או מזלג או כפית
מדיחות את זה למשולש הכיור.

פוסטמודרניזם
כי הצוואה שהוקראה מפי עו"ד איסלנדי יבשוש

מחאה
הם נזהרים לשכוח, לאחוז
סודות רזים של געגוע.

סאטירה
כי הוא, אישית, היה מאוד עצלן
שיא הבילוי שלו היה לצאת למרפסת שיכור וסטלן.

גורל
שניהם, יחדיו, כדי למנוע מכאוב
שמרו מפניו טוב טוב
את בשורת האיוב.

ייסורים
מקיא ריק
ריר
ריק
ריר לשורה הזו אין סופ

ייסורים
בחוץ כבר אין זכר לרוח דרום
ולי כמו לפגר אין נפש אין חום
המלאך נעלם, פסה תקווה,
כל חלקת הפרחים לעיני חרבה.

זכרונות
לתבשיל סיוטי המחליא ביותר
המלא ברעד, בטירוף, בדאגה

געגוע
נער הייתי של מרורים וחשק
מלוא טנא קיץ ארזתי בתיק צד.
ענב ירוק, שזיף, משמש ושסק
יחף אל חוף הסלע זוג סנדלים ביד.

סוריאליזם
להיות סלסול עננת סיגר

הלל
ובגיל הזה המשולש
המרובע המחומש
אתה לא צריך להתאמץ
כדי להמציא את עצמך מחדש.

אהבה
מנגבת טיפה אחרונה של שפיות
נפשה שוחה בים תשישות
שואפת לשמיים
וכאן זה המדבר.

מצב
פעם שתינו רק בירה, בדרך-כלל גולדסטאר.
אחר-כל התחלנו להתמקצע בבירות, למדנו למשל, שגינס יש לשתות רק
חם, או להכיר ממבחר הבירות הבלגיות והצ'כיות.
ואז החל העניין ביין...
בטיולים בעולם - סנגריות ואוזו נשפכו חופשי.
עכשיו גלשנו לוויסקי, וויסקי זול

הלל
החייל נושא תמונת בתו.
החייל נושא זיכרון הוריו.

אהבה
אבא שלי לא היה משורר מפורסם
( הוא לא היה משורר כלל)
אז אני כותב את שורות החיים שלי וחופש לי.

הייקו
פרפרי מוות
שותים צופי באביב
דוב לא לוקק דבש

הרהור
ואני, שמרגיש עדיין עשר, שואל:
מי מהם מאושר?

מצב
אבל בינתיים סוחבים
מזל שיש מזגן
שווה כל גרוש כמו מתק דובדבן

גורל
נגע בי מג שמיימי
בוא גם בוא
גע בי גם

תחושתי
אדום בולט
אדום שולט
אדום משפריץ.

ביקורת
אבל אנחנו נותנים,
הרבה,
יש לתת
וניתן

גורל
היא לא יוצאת לי מהראש, הזונה הזאת.
שכבה איתו ואיתו ואיתו.
מתגעגע אלייך.
קר לי.

אהבה
בָּגַדְתִּי.
שָׁכַבְתִּי אִתּוֹ.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
מְאוֹד.

ראפ
די!
מי ישים סוף לאידיליה הזו?
לא אני כי:

עצב
לך לישון, עצום עיניים ותחלום.
שם לא יגידו מחק חיוך טפשי מהשפתיים

קינה
לפני מותו
הוא חשב ש

גן עדן
תעשו את הכל
להצחיק את העולם
שראה ושמע והרגיש וחווה
את כל סוגי הלחימות
בכל פינה על הכדור.

עצב
הם נעלמים
במים בורחים
אוף

יחסים
כשהגיע השלישי הכנתי בקבוק מים קרים
הצעתי: קפה, תה, עוגיות.
כי רציתי להמשיך את משחק החיים הזה

הייקו
בלה וקר לה
עצמותיה דואבות
עת לרקוד זומבה.

הלל
אני ופיג'מת הדובים שלי
ניגשנו לנחם,
לחבק, להחזיק חזק

מצב
שוכב על הספה.
כדי שיכאב הגב.
הבטן כבר כואבת
גם הצוואר.

תחושתי
אז מה והעולם הודף
אותי ואת כולם
כמו כדור ברזל נוחת בנחת שם
והלווין מלמעלה בנו הוא צופה

הומור
כולם אצים רצים
נגמרו התירוצים.

אינטרוספקטיבי
אחד ביום.
אני רוצה לעשות מעשה
אחד ביום
רק אחד ביום
אמרו לי איזה.

יחסים
כשהיא הולכת לבלות
ועוזבת אותו לאנחות
הרגשת ריק משתלטת עליו
יש לו רק אותה

אהבה
פס קצר חתכו
בבטן והוציאו אחרי
תשעה

סוריאליזם
תדמיינו אותי עכשיו
לבוש כותונת משוגע
וזאת על כי
אבנה
מוזיאון

פוסטמודרניזם
אבא שלו היה פסיכולוג יונגיאני.
אמא שלו היתה מרפאה בעיסוק

הרהור
אין אין אין. אין אין אין.
רק ים. גן מן. תו חם.
שם רף. רק סף. שק דם.
אין אין אין אין אין אין.

ראפ
ביקשתם שאהיה אותנטי
ואכתוב בהיר
אז אני אימפוטנט
ויקל עלי מאוד להסביר.

וידוי
לעיתים אין שום דבר מה לומר
לעיתים אין שום דבר מה לומר

ביקורת
כולם מתמוטטים התקהלו עדת אבודים.
לא ירקמו עורות וגידים
תוכניותינו.

הייקו
ברוך השרב

וידוי
אני בולע תרופה
מגעילה אלופה
ואני שותק קצת
מקסימום לוחש

אינטרוספקטיבי
אלטף את קליפת השום בחיבה רבה
אוהב אותה הרבה
הרבה יותר מהעולם המשעמם של המבוגרים.

וידוי
טקסים בכל מקום
כל חיי מצדיע לאבן
כל אדם יושב מתחת עץ

הרהור
אז מה אנחנו עושים, מה אנחנו עושים
לו ולנו?

נוסטלגיה
ואני, בנה של אמא טבע,
מלך השמש,
חייב להכניס אותך אל תוך חיי.

גיהנום
כשאני שומע על עוד מקרה אלימות,
אני חש צורך
להתמקד, בדמות מיניאטורית
צבעונית של בובה,

אהבה
נזהר משפע התקפות על עצב
חי חשוף.

גן עדן
ילד נעול
נעול בתא
בתא מטען.

ארספואטיקה
אין סקס בשירה

זכרונות
התיקן והפרפר
אהבו כל-כך
אבל זה כנראה לא היה אפשרי

אהבה
בבית-הספר היא קיבלה ציון שתיים בתפירה
התקשתה אפילו להשחיל חוט למחט.

אהבה
אבא.
אני הכי מתגעגע
לפעמים שקראת לנו אמא

הרהור
בזמן עבר חשבתי שאתה
צעיר רע,
שחצן וטיפש

הלל
אמנון פנים יפות
ניתז אלי מהמסך

פוסטמודרניזם
אז איך אעמוד מולו?
מה יהיה עלי?

גיהנום
אני - יושב מול המסך עם מיכל ענק של גלידת גורמה וקורא שירים.
הוא - שוכב באוהל ענק זב חוטם, לעיתים קם כושל לאסוף לעצמו
שיירים.

ג'ננה
סטייק של פטריות קצוצות עם אגוזים קצוצים והרבה עלים ירוקים
טחונים טחונים.
אני מעלה גרה אני פרה!

כמיהה
אני אוהב את המקום ההוא
לשם אני כותב מכתב.

כמיהה
אני אוהב את המקום ההוא
לשם אני כותב מכתב.
אני אוהב את המקום ההוא
שמישהו יקרא עכשיו.

מקום
כשכופפתי מרפקים נישקתי אדמה.

גורל
הלוואי יקנו כבר דג טורף, נמאס לי כבר לחיות.

אלגוריה
מין הון להון
באון מוחץ
גור ארנבון
שבנחת שרוע
על אדמה חרבה ובתולית

אלגוריה
הילד בחינם
כקש הוא נהדף
אל תוך מי העירבול.

מחאה
יד ימין שרת החי חי חי , חה חה חה
ויד שמאל שלא יודעת מה יד ימין עושה - קבלה את תיק הנוך.
אשכי הימיני שר המד
השמאלי שר הע

אלגוריה
עדיין יושב לו הנשר על כסא
ענן כבשת הרש ועוזרו
התוכי חוזר כתוכי
על כל הוראותיו לבעלי הכנף.

חרטה
סליחה שבך בגדתי
הייתי מטומטם.
מבלי משים מעדתי
ללא סיבה, כך סתם.

הומור
אמרו לי שאני חופר.
חופר חופר חופר
חופר חופר חופר
כן חופר.

אהבה
כולם מתאהבים בי .

אבל מאוד לאט מאוד לאט
אפילו צב מסתובב על גב
קצת יותר מהר.

הומור
עושה דאבל פאס עם חברי לקבוצה
מוציא חוץ ארוכות מאוד
קרן מדוייקות מאוד
עונשין חזקות מאוד

אינטרוספקטיבי
אין לי תכונות של גבר כלל
וכלל
כבוד
לא משחק אצלי

הומור
כל הדרכים מובילות לרומא.
המלך הוא עירום
עוצו לי עצה!
מה זה קשור?

גורל
בקרוב אמחץ
אהפוך לגיבץ'.

אינטרוספקטיבי
ועכשיו: נחמד, נחמד, נחמד
חייב להיות נחמד, נחמד, נחמד.
אומרים שאני מצליח להיות נחמד, נחמד, נחמד
אז מדוע אני לא מרגיש נחמד נחמד נחמד.

אינטרוספקטיבי
אני נמצא בחדר
הוא אינטימי
סילקו אותי מחדר השינה
אני אשן לבד הלילה

גורל
בפנים פלזמות על הקי - אי - איר.
סרטי טבע, ציפורים של שיר.

גן עדן
וכשאנחנו עוברים בדרכם
אנו משפילים מבט

הומור
אימה ואחותה הן בעלות מכון בריאות
אני אוהב אותה מאוד - עדיף אולי למות.

ג'ננה
מלכה באה אמרה די
טרפה זה כבר פאסה

מינימליסטי
הוא מגרד

הוא בולט

כולם רואים אותו

אמונה
עכשיו כשיש בלגן
לא מעניין אותי הסדר
מכיוון שחונכתי בהצלחה
לאהוב מסורות וחגים

ביקורת
אחרי המלחמה האחרונה
יותר נכון במהלכה
נכתבו אותיות
נכתבו מילים

עצב
בוב גלדוף בקריז
בסרט החומה
מהלך עלי אימה
אולי אני מפריז.

אהבה
היא, מצידה, אוהבת אותו כך, לא צובעת.
והוא, מחזיר לה אהבה, את פניה לא מלבין.

ייסורים
או שבעצם כבר יודעים שלא
יבואו אלף רגעים קסומים,
הלילה יאגד באחת,

וידוי
עגלגלה
שבעה תמיד
נהנתנית.

אמונה
מה יהיה?
מה יהיה מחר?
אלוהים גדול...

הייקו
מנהיג נערץ

אלגוריה
לאחר שזרע שבר הרס והכול
הוא לבש בגד-ים ורוד סגול

הגות
מרוב טמטום.
הראש סתום.
הלב חתום.

הייקו
מזגן נוטף כפור

נוסטלגיה
אוסף בולים.
אוסף קלפים
של כדורגלנים, של דינוזאורים.

וידוי
כרוט אסתר - אצתי נרעד

הגות
לא ממש די, אפילו מביך,
להעריץ מישהו
שיש לו רק תיאוריה אחת
אבל זה מה שיש

סאטירה
הם השאירו לי הודעה
לדווח לכם חדשה עצובה זו.

ייסורים
בגלל שאתה כל-כך לבד אז אני איתך ביחד.
בגלל שאתה כל-כך פוחד נסתם בי חור של פחד

אינטרוספקטיבי
צבעוניות משכה את הילד
ומספרים
והנדסה

אלגוריה
שלחתי את ווטסון לסופר המומחה.
קראתי את הספר כחיוור ובוכה

גורל
בכל אחד יש פוטנציאל
להיות סופר, מדען חלל,
ממציא, מביא מרפא לאידס,
פסיכולוג או מיעץ.

סוריאליזם
הכי נמוך צריך להיות מאוד נמוך - גמד.
הכי גבוה צריך להיות מאוד גבוה - ענק.

גיהנום
והעולם נשאר אכזר
ועוד שכלול ועוד שכלול
רק עוד בלבול רק עוד בלבול
בואי פה בואי שם

אינטרוספקטיבי
אותה תחושת נערות שנעלמה
שבה אל חיקי בשיא עוזה

בודד זו תחושה

ג'ננה
בודדה, שלוש ארבע.
אהלן וסהלן, שלוש ארבע.

עברו שלושים שנה
והג'ינג'ית של השכונה

געגוע
ביד ימין אוחז ארוכות ציפורניו
זכוכית מגדלת מעל לתווים
ביד שמאל מתקן וכותב איצבועים

תחושתי
התרגשות של יום ראשון
בשדרת דוב-הוז החשוכה
מזלי שכולם הלכו לישון
באחת-עשרה בלילה של מבוכה.

סוריאליזם
בוץ.
מורח עצמי בבוץ
ראש עד רגל מכף

מצב
אחת לא זזה שרה
עדיין רוצה שנפשיט אותה ונעשה בה
שנייה זזה כל הזמן מתפשטת
נשארת בלבנים.

הרהור
לא פסבדונים.כאן נחשף שמי שלי

ג'ננה
נעים לי המגע של אבקת הסוכר.
אבל כל האחרות שצרות עלי מסביב
זה מרגיש לי כמו קלסטרופוב במעלית.

בדידות
הם ידעו שהוא דביק
אך ניזהרו, יבשו, נעלו בתיק,
(לו זה הספיק).

עצב
מישהו לנשק את הלחי הרטובה
מישהו ללטף את הדמעות
המורה למתמטיקה חשב שזה יכול לעזור.

סוריאליזם
טינה טרנר אומרת לי להתראות.

סוריאליזם
גם היה רופא שיניים
שאהב להתפלסף.

סוריאליזם
בגינת הדודה הקשישה
שני דגי בורי.

חלום
ומעוד אחד או אחת
שאת שמם
חלמתי לנכון לצנזר

פוליטית
בחרתי בבחירות בבריחה.
שמתי פתק לבן.
החלפתי את התודה בסליחה,
אין לי מה לחפש כאן

תחושתי
הדרים מתפרצים

גורל
אני ידעתי שאמשיך
ידעתי שאמשיך לעשות
ידעתי שאמשיך לעשות את זה.

גורל
אז את שתי הקטנות שלו הוא מנענע ומחייך.
גם כשהוא צועד לו בטוח אל תוך הכביש הסואן
הוא מחייך,

בדידות
הבדידות קראה לי אליה
ביקשה לרקוד איתי
טנגו סוער תשוקתי היא אמרה.

זכרונות
אחר כך, בשעה שדודה אונרייט, שוקדת על בינוי הריסות המטבח
נפתח בחדר הקטן אולפן.

כמיהה
LIVE אין בית שמש
בית שמש של זהב
או של אל תעברי לבד ילדה ברחוב

גורל
כל הכייף בחיים זה להתבלבל.

תני לו להתבלבל.

פוסטמודרניזם
בדיוק באמצע החץ שלו
הם החליפו מתכונים של אושר

הגות
הלב צריך לראות
הגוף צריך לשמוע
האצבעות צריכות לכאוב

מצב
שרים, מתגעגעים רוקדים
הורה לכבוד שנת השישים

מינימליסטי
פתאום התברר לי
שהדבר היחידי
שאני
ממש
רוצה

הרהור
תקוותי שאענה להגדרה של אחד שאי אפשר

גן עדן
על- מנת להבין שאתה מאושר צריך
על- מנת להבין שאתה מאושר צריך לעתים

פוסטמודרניזם
כדאי לעלות למעלה
משהו מתהפך ביקום
ינצלו רוכבי האופניים שיהדקו היטב את הקסדות

זכרונות
אהבתי אז "לישון"
הרגשתי "מועקה"
כי אחרי הכל
אם הייתי רוטשילד

אהבה
היו צרורים
טורים טורים
יפים משירים
שמות, מספרים
של אהבה.

ג'ננה
כובע כחול
כובע כחול
כובע כחול, כחול.

גן עדן
בנסיעה משכרת
אל לילו של הסדר

ג'ננה
ל"ג בעומר - חג הפירומנים
שבועות- חג הצמחונים
ט' באב - חג הדכאונים

גן עדן
כי כמו שמונה ימי חיים, סופרים
ואז, בשר יהודי מלים
מדוע, לא נמשיך למנות, כך למשל שלוש שנים

אודה
ואז הוא הגיח משום מקום
מטופף על בוהן
כרקדן בלט.

פוסטמודרניזם
ברוניה ורוזה
נפגשות בבית-עמנואל, רמת-גן
רוקדות ברייקדנס.

גיהנום
מאיר ואני משתוללים ליד חלונך ואת רודפת אחרינו עם מטאטא.

ג'ננה
הם יקחו אותך למקדונלד או לברגר קינג
או לג'אנקיה אחרת וזה ממש לא טוב לגזרה שלך

הרהור
וגם: פזור דעת, חסר החלטיות, שונא לדייק, מתקשה לקרוא.

אינטרוספקטיבי
מתנת
התן
המיילל
היא יאללה יאללה יאללה

עצב
גְּזַר הַדִּין
לֹא הָיָה עָדִין
אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲנֹק אוֹתוֹ בְּסָדִין.

אינטרוספקטיבי
במשאל העם של הציפורים
ברור שהם מצביעים בעד ההשארות
כי מה להם ולנדידה מה...

כמיהה
אבל הייתה זו הזיה
כי כל זה לא נחלם בכלל
זה
רק
הפריע לי לישון

כמיהה
היא כבר קצת קרועה העטיפה הזו גם דהוייה
מתנה שלא נעים להגיש
אבל אין ברירה כבר הגענו ליום ההולדת

אינטרוספקטיבי
בחיפוש נואש אחר נקודת מצויינותי,
כזו, קיימת בכל אדם,
דברי הזקן החכם.

עצב
אני רואה את התמונה הכוללת
צריך גיוס כללי
תכף מלחמה.

כאב
הַמָּסָךְ כֻּלּוֹ הִשְׁחִיר
חוּץ מֵאוֹתִיּוֹת הגיים אוֹבֶר
שֶׁנִּצְנְצוּ בְּזָהֳרָן.

וידוי
שונא דתות
אבל מחבב בעלי אמונה דתית שמדברים את השפה שלי.

גיהנום
גם את הצד של המים הקרים
פותח
גם את הצד של המים החמים

גיהנום
אלה הספיקו לגרד
גלד געגוע עמוק
ולהזיל ממנו דם.

אימפרסיוניסטית
שיר לעיניים הנעצמות
שיר למוח הקודח
שיר לכוס המתרוקנת

געגוע
געגוע געגוע געגוע
געגוע געגוע געגוע
ואז פתאום נאמרה
מילה

הייקו
פירות מתוקים
חום החול מתמזג בי
ארמון מפוס

הייקו
מסיבת חוף אי
קלמארי על פלאנצ'ה
כרסתן קירח.

ג'ננה
מרגיז אותי
שאני אדיש
אדיש ומדשדש

געגוע
לאורך שני צידי השדרה הרכבים השונים חולפים ובאים חולפים
ובאים חולפים ובאים.
ואני עורך את התחרות היומית בין שני הצדדים.

ארספואטיקה
כדבש מלכות יסחטוה בסיס
לציר.

אינטרוספקטיבי
הם כותבים הם כותבים
צעירים וכותבים
מגיל שלש-עשרה

גורל
גלגל המזלות מסתובב מהר
בלתי אפשרי לברור לנו מזל.
וכל אחד נשאר עם החבילה שלו
ששלחה לנו בדואר גברת גורל.

גורל
פירמידה יחפש
יתור אחר גליל
להיכנס לגוף, להשתלב, במרחב הזה.

הרהור
כל החיים הם מגרש משחקים הכדור הוא עגול.
ואני תמה
האם כולם חיתיים?
האם הוא יחדול?

הלל
דור שלישי מדליק נר זיכרון
היד שלו יד תקומה

סוריאליזם
עצ תרוץ מכאן תברח !מי
מי להיכן הכל אותו דבר עצ
עצ למקום שם אין חלומות מי

גורל
עונשה של חווה
להיות לך אישה.
אש חיה בתוכך ומבחוץ.

עצב
בּוֹא יֶלֶד בּוֹא
הֵיטֵב נַבִּיט אֶל הָאֳנִיָּה
הָעוֹזֶבֶת אֶת הָרָצִיף עַכְשָׁו.

ראפ
שמעו איזה בידור
אני הרי חי על הכדור
אבל לא האזנתי לשידור

גן עדן
וכשהעולם פעור פה, בהם, צופה
בושתם, מהם והלאה.
ראו, רומן כזה יפה
על כולנו, הלוואי אינשאללה.

וידוי
לא אבחר בתאריך יום הולדתי
בססמת כרטיס האשראי
במספר הדרכון או תעודת הזהות

ייסורים
בלילה הוא ישן טוב
נרדם מלא אהבה
אבל האיש בוכה בבוקר.

קוקו, איפה את?
כדור הארץ מאחורי ומצדדי - הוא העומד
אחת, שתיים, שלוש!

ערפילי
רציתי לגעת בה, לחבקה
מכיוון שידי קשורות היו מאחורי גבי
יכולתי רק ללוות במבט לנקודת האיסוף.

סוריאליזם
לא הכל הוא הבל
כנראה יש רבדים של משמעות
לרוב הדברים
לכולם

תחושתי
אני שמח להיות
אבא של כישלון
הוא תמיד מסכים
לצחצח שיניים לפני השינה.

אהבה
שנני אותיות סופיות : ך ם ן ף ץ
תרגמי לצרפתית
ואולי יגיע.

גן עדן
מאוד הייתה
טובה
שנה
שכבר חלפה
עלי

פזמון
אקמול בתוך ברטה,
לקלוע ולבלוע
שמונה כדורים
אל לוע
ולצאת מזה חי.

הייקו
רשרוש ענפיו
חומו משיר שיירי שיר
בוץ משתרג בו.

גורל
מנסים לגעת
בשולי אדרתה
של השמחה
בהיכל הגדול

הייקו
מסאג' בשמן
עד לסיום שמח
מטר בצ'אנג מאי.

גיהנום
התרצו להיות שותפים
למסע עתיר כשפים
חלומות וכיסופים
לעזור לי להגיע ליעד הכספים

אלגוריה
אני לא יודע אם זה יהיה מספיק
אבל כדאי יהיה לשלוח אותו לבית הבראה

ביקורת
שולטים הם וביד רמה
בכל נים ונים באומה.

וידוי
אעלה
על שרטון כספינת תענוגות
אטבע
בביובם של דימויים משומשים

אינטרוספקטיבי
ניסיתי לדחות עד כמה שיותר
יש לחשוב על כל-כך הרבה דברים
לנתח את כל אירועי היום שעבר
לתכנן את המחרת.

מצב
הייתי לה פלט
הייתי לה קלט

ייסורים
היא נכנסה בקול דממה דקה.
ביקשה לומר כמה מילים ראשונות.

בדידות
השניות האלה
של ידך החמה
חלפו כהרף עין

גורל
עירית - התאלמנה,כבר קשה לה לזוז, הילדים של בעלה דורשים את
הכסף,תאלץ למכור דירה במיקום אטרקטיבי בחולון ולקנות דירה קטנה
בבאר-שבע.

מארי- תושבת באר-שבע, התאלמנה אף היא, מתנהלת בכבדות גם,

הרהור
לו היה לי זנב.

ביקורת
הן במחסן שהוא מחסן
הן בביתי שהוא גם מחסן

וידוי
כשהברמן נתן לי עוד משקה
ועוד משקה
ועוד משקה אחד יותר מדי

אינטרוספקטיבי
נמשכתי.
כמו איזה מגנט אל מרכז יקום
שהוא לא אני

גן עדן
מה אכפת לך שטוב לי?
מה אכפת לך שאני ישן קם ואוכל ושוב ישן קם
וחוזר חלילה מאושר, אינך מקנא בי חלילה?

סוריאליזם
אפילו היה לו שם ללהקה - מכשיר שמיעה -
אולי כי הם היו אמורים לנגן ממש פיאניסימו.

אודה
אפשר שאספר לכם קוראי
הסקרנים
המעטים
המתעניינים
מה קרה בו.

מצב
אוף אוף אוף
דג'ה וו
בדיוק מרגיש בבוהן

כאב
הפנטזייה של וולט דיסני מושלמת בעיני
אבל חלק חסר לנו בתצרף.
אולי הוא מתחת למיטה
אולי בארגז הצעצועים המפוזרים.

געגוע
החלום הוא בינוני
החתירה היא במקום
ההפכים משלימים

הייקו
ביער עבות

הרהור
הולך בין מהמורות
זה נצרב בזיכרון ולא מרפה
לא רוצה לפרש
זה מכאיב לי.

הומור
על ערכים או אוננות.
לעזאזל הרצינות.
צריך להיות מצחיק!

מצב
בין אנקרה לניס
אין לי כח ללבוש תחתונים.
בין שרונה לתאומים
אין לי שמץ של מושג איזה חולצה ללבוש עכשיו.

הייקו
שלולית בדרכו
גרביו ספוגים מימיה
אהובתו מחכה

הייקו
במעיל פרווה חם
בוחר מתנות חג מולד
חנוט בבדידות.

הייקו
סבתא תינוקת
ליבה פועם חום קיץ
לביאת שבט.

הרהור
הגוף צריך גם טוב גם רע לעוף לצוף
להימלט מזירת האגרוף
של עולם עם חזות של ממזר.

סוריאליזם
הילדה עם הבלון האדום של בנקסי
החליטה למסור אותו
קשה להיות מיתית
במיוחד כשאת שואפת לאלמוניות.

הרהור
אני לא בטוח שזה קרה אי פעם
אבל חשבתי עליו
על הילד

הומור
היפוליט
אייל שליט
איזה זרג איזה שיט!

יסודי, חטיבה, תיכון, צו ראשון, צו שני, קב"ן

הייקו
מוות סתיו שרבי
דמעותיו שורפות חונקות
ליבו דופק חום.

אלגוריה
הן היו להקה
וסולנית שלא רצתה לשיר במקהלה
נאלצה לשבור את עצמה בכיור.

גורל
כלא מאמין זינקתי
דומע המום וסהרורי
לקרוא את אשר כתבתי
באשמורת וואטץ אפ לילית.

גורל
שזה אומר ליפול להזדקר לכרוע
ושוב ליפול להזדקר בנטל שיטתי.

גן עדן
מלפנים כל אותה העת ראיתי
את המקום והאנשים שאהבתי
ונופפתי לשלום.

כמיהה
הָייְתָה רוֹשֶׁמֶת לִי שׁוּרוֹת מִלִּים
מִשְׁתַּמֶּשֶׁת תָּדִיר בְּשָׁלֹשׁ נְקֻודּוֹת

הייקו
נושבת רוח

שכול
והשאיר אותי נושם
והשאיר אותי אידיוט

הייקו
תחת שמש שקרנית

גורל
לא נהגתי להפוך אותו.
ידעתי שהוא קים
שהוא יפה
שיש לו זיז
בליטת דמעות אושר.

גיהנום
קראו לו שמעון צלאח נולד כגיי בעיירת פיתוח.
חי כמו רגיל בכדי לא לקלקל להוריו את מצב הרוח
עבד רגיל, שר רגיל מזרחית , קריוקי לעשות שמח
לחברה הבלונדינית שיפתה משמש וגם מירח.

אלגוריה
אני המראה מול עינכם
הסקרניות
הפולשניות

הרהור
עיוור שלא ראה מימי חייו מרגיש שהאות הבריילית
דומה לציור סיני שמרכיב איזו הברה ולומד לדבר שפות מזרח.
הוא מחליט ליזום סטרט אפ של אימוג'ים לליקויי ראיה.
אני הייתי מבקש שתמצא שפה חדשה לנטולי האינטיליגנצייה הרגשית.

אלגוריה
תחילה היה מצוין, רעש הריסוק עזר לה להתנתק,
היא התמכרה למחשבות ההרהוריות שלה.
אחר-כך, מכת השגרה פגעה גם בה.

הרהור
מי שלוחץ שוב ושוב על כפתור מכונת הצילום
לא תמיד מודע לכך
שהמכונה זעה בתוך הקרביים של עצמה

הייקו
בחום בית אבות

ייסורים
באותו רגע
נאלצתי
לשרטט מעגל.

גורל
במין
מציצנות
אינסופית
לראות
מולנו

הייקו
עולה חום גופו

סאטירה
אז מה אם אני עני - זה לא עקרוני.
היא - אוהבת אותי.

מצב
תנסה לא לדבר קצת
שהאוויר יעבור מעליך ומהצדדים
ואתה תמשיך לשתוק

פוסטמודרניזם
נראה עצוב, טען שכל רעיונותיו כמו המצרים, עצרו בעד הלום.
שעוזרו המצרי מאהר לא מיהר להפיץ את הבשורה.

מקבר
הנער התאבד בסוף המחזה.
הייתה אימא
היה אבא
הייתה אימא חורגת גם
אבל הנער התאבד די בסוף המחזה.

סוריאליזם
אבל אני סולח ומקשיב.
כי מסכן,
במקום העבודה שלו ממש אסור לו.

אינטרוספקטיבי
אני הנר
שמחסיר
מלבכם
פעימה.

אלגוריה
את הדם שכוסתה בו אך אמש.
ניגבו במפית אדומה.

גן עדן
כל מי שאהב אותי אי פעם
עומד סביבה צועק לי לצאת
אך מעבר לכך אינו עושה דבר.

הייקו
בין שדרות ספרים
נרות אצבע זעירים
דפדופי נצח.

הייקו
על אגם קפוא

ביקורת
צלמו תעדו הכל.
משרפות, מחנות, תאי גזים, גדרות, שלטים, שלג, ריק, רכבות,
תחנות, כלום.

גורל
ראיתי את עיניך היפות
זוהרות ככוכב מנצנץ
אוזניי המומות הזדקפו
למשמע סיפור האהבה החדש שלך

הרהור
לו הייתה לי פיג'מה.
היו כותבים עליי שירי ילדים מעצבנים.

זכרונות
זה מכבר עברה את גיל שמונים
ליבה החלש, זהב טהור היה בפנים.
כחודש היא ניגנה, נאבקה באצבעותיה
חזרה לנערותה, לקלאסיקה של חייה

הלל
מכה בשצף קצף
על קלידי העצב.

הרהור
לו הייתה לי פרווה.
היו מעריצים אותי.

סוריאליזם
האמת שאחונה שלו מת,
די מהר לאחר שעשה ריקוד דאווין
מעל מדמנת ירק
ועכשיו נשאר רק הוא זוהר ויפהפה

אמונה
הבין הילד הקטן שבי
שהוא אינו מבין דבר
ורק תפילה אחת נותרה בלבבו

גורל
אני נושא את ההיסטוריה שלי על הגב
והגב עייף כואב.
הזיכרונות מבעבעים כמים רותחים
סכנת מוות להכניס אצבע פנימה.

הרהור
הפלסטלינות שלי מתמזגות אחת בשנייה
כבר אי אפשר להבחין בצבעים.

גן עדן
מצייצת קצת שונה וכל הזמן
חולמת על קאריירת סולנות ב

הרהור
קולט עוד רגע
באור וצל עדשותיו
חום יד עד מצמוץ.

ייסורים
ידי נאחזת במעקה
מתחננת לא להיכשל

מחאה
ישנן תרופות מצילות חיים.
ישנן כאלה, מאריכות חיים

פוסטמודרניזם
קיבלתי טלפון הזוי וזימון
מנציגה בכירה של המכללה לאימון.

הייקו
הטל בלובן זיפיו

הייקו
כוכב רחוק שזולג

אינטרוספקטיבי
מתי יכול הייתי להיות מסונכרן עם הנעשה בכדור הארץ הזה
או שמא עם הנעשה במאדים .
אולי כאשר כף רגלו של האדם כבר דרכה על מאדים

גורל
מתכוון לעזוב את החוף ולא לשוב לעולם
אלא שאז, חולפת בי מחשבה, שהגלים יסדקו את הקונכיות
ואלה עוד תחזורנה אלי פתוחות יותר, כמו שאני אוהב.

מצב
הקיץ היה מטורף
זה שבמהלכו אימא מתה.
הקיץ הזה היה מטורף
לאחר סוף אביב של פנטזיה

תחושתי
זה היה משהו שנסגר עם ריצ'רץ, אבל אני לא רואה אותי מבצע את
פעולת הריצ'רוץ הזו בסוף היום.

וידוי
עד חצי המלכות,
לא אתן, זה מוגזם

אלגוריה
יש לי תפקיד חשוב מו למציל בים.
מונע תאונות דרכים, מאיץ את פעילות הדם.
ולפעמים כשאני מרגיש קצת מאוהב
אני שופך לי, בטעות, יותר מידי חלב

שיר ילדים
לא לדרוך על הקקי של החמורים.

קובץ שירים
עוגה עם מלח
מרק עם סוכר
בדיוק כשנדמה שהכל מוכר

הרהור
אבל שמח להיות אהוב הרוב הבינוני
קשה היום,
זה שעושה ועושה
אך לעתים נדירות
גם יוצר לאל ידו להפיק.

זכרונות
כל גבר היה אולי פעם ילדה.
כל אישה הייתה פעם אולי טום בוי.

הרהור
מוקיון חסר בית אוהד כדורגל?
חלוץ מסומם מחזות זמר?
זמר אופראי צוחק על הזמן?

קצרצר
הרהור בורח
בכדור פורח,
מזמין אורח
ומשליך שק חול.

הרהור
שהופכים לגשמים
שהופכים לרוחות
שהופכים ל
ערעור
המאזניים
של חיי.

סוריאליזם
לולין על חד אופן נוסע לאחור
ואני - אל הציור שלי של מיסטר ספוק

קצרצר
בד עץ עף צף

אינטרוספקטיבי
אני לא פורמלי
אני לא נורמלי
איש חינוך קצת רנדומלי
שחורז בטיפשיות
ומתרגם חיפושיות.

הרהור
כל העולם נפגע חרדה
כל העולם פוגע חרדה
אז כמעט כולם בולעים כדורים
כי שיכנעו אותם ברדיו שזה לא בושה לבלוע כדורים

סאטירה
שם תעמודנה בתור שעות על גבי שעות.
כי צריך להתאמץ כדי לעמוד בצו האופנה.

אמונה
לא לדבר
ואם כבר מדברים
אז את הקול לא להרים.

הרהור
הוא אמור להיות כדור ההרגעה שלי
אבל הוא נורמלי כל הזמן

אינטרוספקטיבי
אני קוויר
שחשב שלשום בפעם ראשונה
משהו מטורף

הרהור
זה אותו בשר
שנחתך חי, שורף, קטוע

הרהור
הרבה, הכל, את כולם.
אפילו באפן מוגזם.

אינטרוספקטיבי
אתמול הייתי ילד
היום אני עולל
הים הוא אינסופי
צולל בו לכל גל.

עצב
אני רץ בדשאים
פורס זרועותי כאווירון
ואף אחד אינו רץ אחרי
ומלפני אף אחד.

אהבה
חרדי, ערבי, דובר אידיש
מזרחי שלא קבלו למועדון
רוסי עם מבטא זונה על כביש ברנש אדיש

אהבה
אך מה עומד בבסיס הרוגז האנושי הזה
היוצר הדי ויברציה בגופי
לכשהוא חולף בחלל האוויר?
אני מבקש להבינו ולהתנות עימו אהבה.

אינטרוספקטיבי
יותר מדי אהבה
יותר מדי חובה
יותר מדי תשובה

אינטרוספקטיבי
ששלושים ושניים גם הם רבים
קשה לזהות בהמון מי אבד
וצריך יד רק לרגע קט לא לחוש לבד
למי אצטרף בצעקה למען חירות שיוויון

אהבה
כולנו עוטים מסכות
אני רואה לכולם את העיניים היפות.

אודה
אין לי דבר
אולי חצי דבר
עם נחיל האהבה.

אהבה
מוזרים, תמהונים, חסרי בית, נוודים
בואו אלי.

פוסטמודרניזם
הרהור פוליאמורי על חקר השיר האהוב על אוהביי הוא רק חלק
מהכותרת המתוכננת שגלש לטקסט.
הכותרת המלאה הייתה צריכה להיות:
"הרהור פוליאמורי על חקר השיר האהוב על אהוביי אוהביי
ואוהביהם".

סוריאליזם
בפקולטה למדעי הגלידה
היה חוג שכולם רצו להתקבל אליו
אבל רבים נפלו בו בזמן הראיון האישי.

גורל
פתאום נזכרתי ב
אינעל דינק
והבנתי שהעולם
מתגלגל לו בקללות

אינטרוספקטיבי
ממקום מושבי
אצפה בעוברים בסך
שרצים ורוצים רצים ורוצים
רק לאהוב.

אהבה
רואה בהשתקפות שלנו אני אחר לגמרי
כזה המתרוצץ קדימה ואחורה
על ציר הזמן של חייו.

אינטרוספקטיבי
כשאתה פוליאמורי
וגם אין לך גבולות
אז אתה נע ונד
בין מוצג אהבה אחד למשנהו.

אינטרוספקטיבי
אם לבכות
אז בדמעות של בצל
שאף אחד
לא יוכל

ייסורים
התאהבתי בך אחותי הקנאה
ואהבתי ממך הרבה כמו את כולם
עד מעל הראש התאהבתי.

קובץ שירים
נעים לכם לדפדף באלבום בו מורגש שחסרות תמונות?
רגע,אתם עדיין יודעים מהו אלבום תמונות?

גורל
האיפור שלה מוגזם,התיק זול
היא מוכרת את גופה ללילה
כמו ששר המורה הבריטי.

קצרצר
אז חונה אני בצל ענף שמשה, לחשוב,
לרשום

הרהור
אני דג בתוך כל רשתות הקפה והגלידה
המרובות רגליים כתמנון אימתני
נוח לי להתערסל

אמונה
והאדם נברא בצלם.
גם אם רבים צאצאיו אשר לימדונו מעשים של חלם,
האדם נברא בצלם.

הרהור
לו היתה לי רעמה.
הייתי מלך.

מצב
הנשימה קצובה,מסודרת.
תנועות הגפים - מושלמות
מירוץ הדגים הוא בין דורי

מצב
הקשב לו הקשב לו
אמר ברמזים
כי לא היו לו מילים.

וידוי
השירה שלי לא רוצחת אותי
השירה שלי לא שודדת אותי
השירה שלי לא אונסת אותי

זכרונות
בחלוף שנים רבות
היום אני יודע
שממש עכשיו כתבתי
כמעט את אותו שיר בנלי.

תחושתי
השיר שלי לפלף
לפלף מלופף
מלופף בחלום
בחלום עמום

כמיהה
בהמשך, הוא מתנפח שמה
כמו בלון
ואני חושש שיתפוצץ.

פוסטמודרניזם
הכל קרה,
בגלל טעות בהקלדה
בזמן עבר רחוק,
לפני בואו של מר מסך מגע

או שפלוטו חטף את אוליב הצווחת בסופרן לפופאי להצילה
וארץ-מתגאה שקיבל את כל האקשן.

הרהור
שעות מצלצל
ולא מעורר
אבל עמיד
במים מאה
מטר

ארספואטיקה
גולמיות
כמו טחינה
בסיסיות
ללא שום דבר

הרהור
ואני עומד ומשתהה מלא יראה
לכשהן עומדות מולי בכל הדרן

אינטרוספקטיבי
הרמתי שמיכה מעל ראש
גם מעל הרגליים
כולי מכוסה בתכריך.

הייקו
פעוט מרים אגודל

אינטרוספקטיבי
אני מודע לכך
שליקוי מאורות תקף והוביל לרומנטיזציה מוגזמת של המציאות דאז.

פוסטמודרניזם
פיצה או גלידה
אל מה תוותר?
אם הכרח יהיה להעלים
אחת מהם מהעולם
שאלתי ילד קטן.

סוריאליזם
ברגע בו נולד השיר
הוא צרח, נשימות ראשונות
הנה כבר הוא מת לי
ומתחיל להסריח.

פוסטמודרניזם
אי ההיגיון מיצה את עצמו
תרתי משמע.

עצב
וּבִשְׁעַת לַיְלָה כְּשֶׁהַיֶּלֶד שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה
לְעִתִּים הִיא בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתוֹ
הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ לַאֲחוֹתוֹ.

גורל
בשנה הבאה
אשב לבדי על המרפסת
ואספור רק את עצמי

פוסטמודרניזם
השעה כמעט אחת עשרה בבוקר.
יד שמאל אוחזת באחורי הירך
כשיד ימין מלטפת את העכבר

גן עדן
אני לא עצוב
אני רק רואה את הנולד
לאט.

הרהור
והעיקר הוא שצריך לפחד מהכל
חוץ מהפחד עצמו.
צריך להושיט ידיים רחבות.

הרהור
שוטר עם אזיקים וגנב ברחו לרחוב
פגשו בפינה זונה
שופטת ובעלת אוב.

ביקורת
השירותרום - כאן אני ממליץ לשיר תוך כדי תרומה, אולי את :"כסף
מתקתק הכסף" או את :" מאני מאני מאני, מאסט בי פאני"

זכרונות
כשאני רואה אותם
ריח מיוחד עולה באפי
משב רוח קריר ברציף המטרו

טבע
מבכורתו משליטתו ומעליונות מוסרית
לציבור הם יצאו עם עיקרי הדברים

סוריאליזם
רק בקצרה בבקשה ובסגנון פינג פונג.
הגשה של אחד במאי

מצב
מסונוור ממנו מתערפל ראשי
למין מצב חדש של יזמה

גורל
משהו בי מתעתע
גוף ונפש מקרקע.

אהבה
הָיְתָה הִיא אִמָּא
שֶׁרָצְתָה רַק לְהָרִיחַ פֶּרַח
וְלָשִׁיר שִׁירִים

הרהור
כיתבו את הרגע הזה
כלומר כיתבו עכשיו, ממש עכשיו
מה עובר לכם בראש
כשאני אומר לכם
שאולי לא כדאי לציית לזמן.

ערפילי
בועטים להשתחרר
ואני סחרחר ומעורפל

וידוי
זהו שיר קשה
אני ממליץ
שלא תמשיכו
לקרוא אותו.

אינטרוספקטיבי
הדפתי אותה למדרגות
אחרי שדפקה בדלתי
הודעתי בארשת בטחון
לא תכנסי יקירתי.

ייסורים
עכשיו בסלון
היא אמרה לי שלום
זאת אני,
המוות ליטף אותי.

אינטרוספקטיבי
והזיקית והזיקית היא לפעמים
גם כן יכולה להשאר
נטושה ובלי כוחות להתחלף.

גורל
לאחר קורס ריענון בעזרה ראשונה

גורל
פעם חשבתי שחברי היחידי הוא צילי
אבל אז מצאתי חברות
זקנות מטורללות.

וידוי
סטייק עשוי רר
זה מה שהוא מחפש בפח
בסוף עוד אהיה משורר
כי מישהו טמן לי פה פח.

אינטרוספקטיבי
זונה חרדי וצב
מוצגים במוזיאון הזה,של החיות.
ראווה לעולם הרחב.

ראפ
וזה פשוט מגיע לי להאמין.
כי אלוהים תחליף בכלל לא רע למין - !PIN

גיהנום
הגבירה בחום
השפילה מבטה
אל עלי השלכת

מצב
למנטור המוזיקלי שלי אין גרוש.
אז הוא גר ברחוב.

הרהור
אבל אימנו
הורתנו
תורתנו
שחררה אותנו

הרהור
מתרכז בנקודה בחלל
בוהה מול החלום שלי,
מסתובב מסתובב
סביב התקליט של חיי.

סוריאליזם
מכה בי בכל הכוח באיזושהי צורה
מקבילית או מלבנית
אני נכנס עם האקווריום לתוך מונית

אינטרוספקטיבי
בוחר ארבעה ממרחים מגוונים וממלא על כל צד של שני החלקים.
אוחז בשתי ידי הריקות.

גורל
הבטיח בחינם אין כסף
רק כדי לחזור לעשות משהו
לא להישאר נטול

רומנטיקה
לא עושה זאת חפוז
בשיא התשוקה נוגע
עוד לא מיומן
מתגעגע

גן עדן
שתי הנשים הבלות
הזקנות החולות, הגדולות
התחבקו.

פוסטמודרניזם
לפני שנה, בטיול לעין כרם, ראיתי מחלון האוטובוס
תימניה קטנה כזו, בת מאה ושש.

גן עדן
אנצור מקומי העלוב הדחוס
בחלקיק זמן מקרי.

נוסטלגיה
אבל הכי מעצבן אותי
כשסתם זורקים אותי
כמו חיתול חד פעמי.

סוריאליזם
בפעלול מתרברב
נחתה קליפת השום
על עיני

אהבה
נחל איתן הוא
לא נצרך לדיבור חזק
עזר כנגדו היה.

געגוע
טונה על מצע אבטיח בחג השבועות.
שישים וארבעה טורים מצומצמים.
שישים וארבע משבצות.
סיגריות אסקוט.

גן עדן
אני ילדון בן שש - עשרה
פלוס ארבעים שנות נדוד במדבר
עדיין מחפש אוצר.

סוריאליזם
אני מכין שלוש כוסות קפה
אמרו נא,
מי הזמין ללא סוכר?

ייסורים
ואני רשל עדיין צעירה ומשועשעת עונה מבודחת לכל שואל -
אה... העכברים... הם מארחים לי כאן לחברה...

עצב
ניסים
מנסים
מבואסים
מתבוססים
כוססים
מול ההצגה הגדולה.

מצב
היה לי פיפי דחוף
ממש לא יכולתי להתאפק
אבל הייתי חסומה

אמונה
האמונה בטוב מתנפצת
שברי זכוכיות עלי שמיים
המלאכים נזהרים לא להיפצע
חלקם נצבעים בדם תכלת.

אהבה
כשזה סובל
כשזה נובל
חצי יובל
אתה יודע לפייס כעסים באחיזת ידיים.

פוסטמודרניזם
חוקר:גילך?
משורר: 55.9
חוקר:סגנונך?
משורר: חד טיוטתי

אלגוריה
מאז שהפחד הזה עלה לו למודעות, זה נהיה נורא.
גם הכבסים התחילו מאד לסבול.
אז זה נכון שבגללו יש עכשיו מליונים של מובטלים
אבל זאת הקידמה, מדוע הוא חושב שהם יבואו להתנכל לו?

נוסטלגיה
השחקים שהפסידו לאופק, לא, ברגע של סוף הם הובסו.

הייקו
מרבד שלג צח

הייקו
מטרייה קמוטה

אלגוריה
גם אם אינו ערמומי כנחש
נאמן ככלבה
מתפנק כחתול
מדוע להתייחס אליו בביטול?

מקום
יפי הנוף מהמם
זאת ארץ הפעילויות הבלתי מוגבלות
ואני?

גן עדן
טיפש
מיום ליום אדם נהיה טיפש
הרבה יותר טיפש

הייקו
נזהר מברק

עצב
מקיץ אתאיסט אסטרונאוט
לפני תפילת שחרית
מחפש קמח.

הומור
בחזרה למהומות
לנהמות
למזימות
לשאלות קיומיות

כאב
חתולי מסורס
אני מבואס
לו היה איזמל מתקרב לאשכיי

חלום
יוֹנָתָן הַקָּטָן
רָץ לְמֶרְחַקָּיו מְאוֹד מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר אֶל הַגַּן
אֲבָל הַשַּׁעַר הָיָה נָעוּל.

אינטרוספקטיבי
כמו גם על אלה שפרחו
ליממה אחת

גורל
יורד לקומת המרתף,
נכנס למחסננו האפל
פותח קופסא מוחבאת,מאובקת,

יין
הוא אהב לדחוף לה צ'יפסים למחשוף
זאת הייתה הדרך שלו לאהוב.
היא דווקא מאוד חיבבה תפוחי אדמה

סוריאליזם
פינסנט פאן-חוך חיכה בתור סינן קללה.

כאב
אני רוצה לשכוח את הילדות שלי
רוצה לשכוח את הילדות שלי
אבל כנראה שאני לא ממש מצליח לשכוח.

חרטה
אפילו שמסתחרר לי הראש אני מפחד ליפול מאימת הרגעים הרעים של
חיי

ארספואטיקה
בוקר - ביכורי, מבכרים לבקר קרוב, קרוב לקיר והם עוטי ברק

הלל
אבא שלו בכלל בולגרי
אמא שלו טורקיה
( או ההפך)
זו כבר הייתה נקודת פתיחה טובה.

הרהור
יש.
יש לשאוף.
יש לשאוף לכל.

גן עדן
צריך לדרוך עליו
ללכת עליו
לקפוץ עליו

סוריאליזם
במיוחד שיהדקו לה סדינים.
אז מה?
רוצה!

הלל
מצהיר לך גבירה - לך אדון מרקיז,
שגם מי ששונא בדם ת'צרפתים - אוהב את פריז!

פזמון
אני רוצה לכבוש את החלל, את השמיים
שהם לא הגבול שלי.
הגבול שלי הוא - השיר הבא
הוא הוא וו וו הו הו.

גורל
כאשר היערן,
תוך כדי מסעו בין עלים מגלה
עץ מרשים ועתיק שחולה
הוא מנחש -

הייקו
ענני פיח
חליל נישא ברוח
מטבע מושלך.

אימפרסיוניסטית
הטרנד הבא בצלחת - אוכל כחול
תופעה חדשה
שכבר החלה לתפוס תאוצה בישראל
צפויה להשתלט על הצלחות של כולנו:
אוכל כחול, ללא צבעי מאכל, כבר הוכתר כטרנד החם הבא בתחום
הקולינריה. משייקים, דרך מאפים ועד כוס הקפה - היכונו לשנה
הכחולה במטבח.

הייקו
יושב כבול עץ

אינטרוספקטיבי
אתה התקליט השרוט שלי
זה שאני אוהב
שכל הזמן משתבש

אינטרוספקטיבי
אני לא מאיים עליך כשאני צריך אותך נכון?
אני נמוג
אני ספוג
מיד אחרי שהוא קולט

סאטירה
בכל תולדות דברי הימים
נולדו עוד ברוכי כישרון.

יין
כמעט בן שמונה עשרה.
לא הייתי כמעט בן שמונה עשרה
בזמן הנכון עבורי.

אהבה
נולד לי בן, כך אומרים שצעקת
ברחבת השכונה כשנולדתי
ואז השעון האנלוגי החליט לטוס

גורל
רוצה את האוויר לחנוק
מנחש את מה שבא

אהבה
היא מרגישה טוב עכשיו.
זה מה שחשוב.
פרסים פרסים פרסים.
לזוגתך ולך.
לעוד שנים רבות.

גן עדן
אפול קצת על הראש.

אינטרוספקטיבי
לא אמרתי לו את זה,
לא רציתי לאכזב אותו,
אך איני מתכוון להיכנס לים.

הלל
מסתיר
אפילו מעצמי
את מה שאני כותב.

מורבידי
עולה עליו עולה עליו עולה עליו עולה.
והאספסוף מלמטה מביט ומריע.
השוחט שוחט התליין תולה
ואין לי אין לי אין מציל או מושיע.

גיהנום
אוסף לוחות שנה ישנים
שהזמן לא יעז לברוח
הדפים שלו ניסו לעוף ברוח
גערתי בהם - נו נו נו.

הרהור
אני מעדיף אותם על פני גורדי שחקים, מעדיף דג ברשת על פני
דימוי הדג ברשת על פני רשת חברתית, מעדיף נהג מונית שמאלני על
פני נהג מונית שומע מוזיקה קלאסית, מעדיף שיהיו לי הרבה מטבעות
בכיס

גן עדן
גם את זה שלא הומצא דבר חדש עליה
גילו רבים כבר לפני
ואף לחשו זאת בקולי קולות.

גיהנום
גנב - מגנב פטור.
רוצח רוצח פטור?
מתאבד שרוצח רוצח לפני שהתאבד (והיה לנפטר)
הופך בעצם לרוצח רוצח שרצח רוצח
בזמן מעשה התלייה, או הירייה, או חיתוך הוורידים.

יין
יין נוזל אל מצולות חיי

הלל
אין הרבה אפשרויות
בעת צניעות
בארשת חשיבות
הם מוצאים את מקומם המרכזי

וידוי
הלהקה עושה הבלתי יאמן
אין לי אוויר
לראות את זה

ג'ננה
לא לצוטט
לצוטט לו
לצ'וטט לו

שיר ילדים
נשארתי בידיים ריקות
נצרבו אכזבות מימי ילדות
ואז לקחו קצת אימא.

פוסטמודרניזם
אבל לילה עבר
וחיבוק ששבר
הזכיר רזות הזכיר שמנות
העלה מולי תמונות

בדידות
לא רציתי - לעלות על הגשר.
לא רציתי - למצוא את הקשר.
לא רציתי - להבין את הפשר

אימפרסיוניסטית
הכל צבוע לבן.
השמש לבנה
הים לבן
הכביש לבן

פזמון
ולך, פנים שלי בתוך סדין ורוד, אני אומר
שמה שלא נותן לי לצאת, אליו אני כלל לא רוצה להיכנס.

גורל
זה לא דבר טוב
טוב דבר לא זה
רמי - תאכל
תגמור הכל מהצלחת.

אינטרוספקטיבי
להדחיק
להדחיק את ה...
שכחתי.

פוסטמודרניזם
מתי כבר תעשה מקלחת?
יש פחדים מסבונים שם בנורבגיה?
או שלהסריח גם זו עוד פריבילגיה?

ארספואטיקה
רגעים אני בז לדיוק
סוגד לעמימות הדברים
נותן להן להתבסס בבוצן.

עצב
כמה פעמים?
כמה פעמים לא הצלחתי להציל
אותך
אותו
אותה.

אינטרוספקטיבי
סימן השאלה מנצח את סימן הקריאה ביג טיים.
סימן השאלה מנצח את סימן הקריאה ביג טיים!
אופס, מה חשבתי לעצמי, להפסיד ככה?

אינטרוספקטיבי
תא מרפסת מיטתי היה פרוץ
מסילותיו ערומות, דלתו זכוכית בלתי משוריינת.

כמיהה
להשתיק שאון תבל
לצפות בתנועה הנמשכת

מצב
לומד לזחול.
עדיין בגילי המופלג לומד לזחול.
כל החיים לומד לזחול.

גורל
לוקח זמן לי להילקח
לוקח לי זמן להתלקח.

הלל
עוד סיגריה
אלכוהול
במילון אין: "לא יכול"
הוא בועט והוא צורח

סוריאליזם
הוא בחר את עצמו
הוא קנה את עצמו
הוא צורך את עצמו

לטבע כואב הראש

אינטרוספקטיבי
ליבידו מיזמז את המוזה
והפיל אותה על הקרשים
הוא רמס הוא השפיל הוא הפשיט
את בגדיה כדי להרשים.

פזמון
ואני אוחז בשתי ידיי
לא איכפת לי להיפצע.

אינטרוספקטיבי
למעיין נחבא קטן
למפל גדול שראה הכל
לאגם שקט נחל שוצף

אמונה
מחשבת
הדיוט
באיבה
נקטעה
לא מוכן להיות עבד כבול אדמה דם אדם להיות מוכן לא
לרוח
קשור
בחבל

הייקו
יריקת חמסין

אכזבה
מדוע לא קיים דד ליין, בא נאמר
שישים, אולי שבעים, גיל מדויק בו כולם מסיימים.
מדוע?

ביקורת
בסימן שאלה!

חרטה
היא הייתה נחושה לפרנס את עצמה ומשפחתה,
כל עוד הדבר לא הפריע לה להתעסק בתחביב האהוב עליה.
ברכה אהבה שירים.

הומור
שירים, מונולוגים, פרגמנטים, צילומים (גרועים), הרהורים
אינטרוספקטיבים, תחושות סוריאליסטיות, זכרונות נוסטלגיים,
חרטות תחושתיות, גיהנום פוסטמודרניסטי, גן עדן של עצב, עירפולי
אהבה.

הלל
לעיתים לא מגיע PRAS אבל בכל זאת מקבלים אותו

פוסטמודרניזם
כמו סתימה לשן
כמו שקרים לכן
כמו שומה לחן
כמו רוחות לפן

ג'ננה
לש לש
מרגרינה
לש לש
פלסטלינה

מחאה
נסתובבה כל היום,
עד אשר נמצא מקום

גיהנום
רק מה, נדמה לי בעצם,
שלשירים עצמם
אין סימפטיה.

סוריאליזם
יום יום בתרמילי אותם אני אוסף
כמו כוכבים מתוך הליל, מביט בהם, קוטף.

זכרונות
מסכה משולשת מסתירה את פניך

גורל
בקבוקים מתרוקנים מפחידים אותי

גן עדן
עמוק רדוד צר ורחב נמוך גבוה
גם

אינטרוספקטיבי
כי אם, פה, על קרקע מוצקה, אני מרגיש שאני נופל.
לפחות שם, תהיה לי הרגשת סחרחורת, פלוס תחושה של נופל
או לא נופל.

אינטרוספקטיבי
כי אם, פה, על קרקע מוצקה, אני מרגיש שאני נופל.
לפחות שם, תהיה לי הרגשת סחרחורת, פלוס תחושה של נופל
או לא נופל.

כמיהה
מגיע למשורר האהבה
להנות מכל השמחות
מכל דקה של אושר

אמונה
א

נ י

חו שב

גורל
קחו את הזמן לצפות
באוסף המגנטים והכוסיות
וראו שהיו חיים
שהיה סיבוב כלל עולמי.

גורל
מלחמות אהבות
שדות קטל אורגזמות
מוות לידה.
חוסר משמעות
חוסר מעש חוסר אונים
אמת אגדה.

אהבה
צריך את הימים להעתיק ולשכפל.
להחביא את התמונה
רק לפעמים להסתכל

גיהנום
קודם להגיע ולהיות גדול
היום, זה לא דבר של מה בכך
ואז אולי, טייס או טבח או טייח
או מובטל

גורל
הוא היה יפהפה
אגם העצב הגדול
אני מהסוג של האלה
שאינם מסוגלים להתאפק.

הומור
מאידך, מי מבלי להיות קצת מהופנט
יוציא ראשו עם שם פרטי כמו רבינדרנאת?

פזמון
אז נבזה ת'מצ'ואים
נשחק איתו במחבואים

סוריאליזם
בחוץ דיסהרמוניה
אלפקות יורקות לכל כיוון
אני בתוך כלוב, בתוך בור

עצב
אולי שיר אהבה שאבד אל תוך אופל שחור משחור,
חוץ ממני אף אחד לא ידע אותו.

אמונה
מה עשית לנו מה,
עד שכבר לא איכפת לנו שגילית ש
לכל משורר יש מספר דו ספרתי (לפחות) של

אהבה
וכל הזמן ספגתי
גם כשהייתי צעיר מאוד ומטומטם.

ייסורים
דָּג?
זָז
צָף
סַף
אִי?
אִדְרָתוֹ זָעָה קַרְקַע תְּהוֹמָהּ

כמיהה
הדוד התינוק שלי
היה מלטף אותי
היה אומר לי
פיצק'לה חמוד

אינטרוספקטיבי
תפיסת עולמי מול מעשה יומיומי
בקרב אגרוף מרושע באינסופיותו.

הרהור
השנאה צריכה להתמוסס.
לשקוע כמו מטבע שחוק אל חול קרקעית הים

אמונה
אנחנו צופים בהם
כשהם מגרדים את האשכים
מדלגים מעץ לעץ
פולים כינים כמחווה רומנטית מראשי אהוביהם.

חרטה
כשהכל היה רעוע בחיים שלי
הרפסודה שלך שטה בביטחה בים שלנו

קושר, קושר את אותו סרט פס רחב, לסרט קלטת האודיו פס דק.
אותו אני מושך

מינימליסטי
הציעו לי כיעור מושלם
לא קניתי את זה

כאב
מסתתר בכדי לשכוח

אבל אז...

מחפש עצמי לדעת

אינטרוספקטיבי
שעון הנוכחות
מסמן מתי הגעתי
העולם הטכנולוגי
הופך מרגע לרגע

אמונה
אצלנו בכפר התל-אביבי
שבלב הביצה הלחה.
היינו לוקחים את הילד
שהגיע לגיל שלוש.

פוסטמודרניזם
אחרי עשרים שנה, כשהתעוררתי, הנרי השוטר הניח עלי אזיקים
והושיב אותי בכלא עם כל המפהקים והמפוקפקים.

אינטרוספקטיבי
מחוסן נגד שנאה
נניח
שהלב שלי רגוע

הרהור
לעצב דמות של רגש בחומר.

קינה
מחר כשנהיה בגילופין
נגלף ספינה
ונפליגה בה
אל ים הקרחונים הנמסים

גן עדן
מטבעות, כוכבים, עלים.
אני בוחר את האחרונים

דיאלוג
היי אתה, מה הגובה שלך?

בדידות
א
ס
ט
ר
ו
נ
א
ו
ט

מצב
בתחרות של שישה משתתפים

גורל
התחלת.
צרחת נרדמת בכית ינקת השתנתה מצצת חרבנתה חייכתה נושקת
פלטת גיהקת שיהקת צימחת סתובבת זחלת גיבבת החזקת קמת עמדת צחקת
הלכת

עצב
לא יודע, אבל אולי:
"אקורד מינורי"
"ברכת יום-הולדת דהויה"
"מגרה סודית"

סוריאליזם
המכונית אשר נסעה על מקומה

אכזבה
כי פתע
בגדי רטובים
הותזתי מים כאובים.

תחושתי
מצילני מאוני,
מצילני מחוסרו,
במיוחד מחוסרו.

פוסטמודרניזם
קואצ'ר שחרית, קואצ'ר מנחה, קואצ'ר ערבית.
קואצ'ר אשר פתאום זורח לו כמו כוכב שביט.

אהבה
מיקרופון על הכתף
את הכאב הוא הודף
משחרר מהלב
מגרש מטען צורב.

כמיהה
הכול נופל מהידיים
אם הייתי צריך, פיזית, להחזיק את עצמי, הייתי מתרסק.
על הרצפה.

שואה
אל תנקו אותי.
טוב לי להיות מלוכלך בחג.

פוסטמודרניזם
שירים של שרצים
בשיני הבינה
חכמתי רצוצה
רואה כוכבים.

כעס
או שיום אחד יכה בהם ברק
ויצווה לנטוש את מאה-שערים ובני-ברק
לצאת לרחובות להתחפש לבני-אדם

מצב
מבוששת לבוא
מנוחה ליגע

הרהור
הגוף רופס
מזדקן
בקושי מצליח להזיז
נלחם בהגעת המחלות

ערפילי
דמדומים דוממים מדממים כוויה אל תוך העור
מנסה לבלבל מקסם תבל.

חלום
פתאים מפטפטים מטפטפים
על הסנטר

אינטרוספקטיבי
שבבים שובבים מבוששים
להסתדר

מצב
כל הילדים מסביב למדורה
שמחים, שרים, רוקדים
במקרה שלי, משחקים שחמט
תכף יתפנקו עם בצל תפוח אדמה ומרשמלו.

גורל
אף אחד אינו נוגע בם
והם כמהים ליד אדם.

סוריאליזם
טרנסג'נדר, גמל, בתולה,
מנקה רחובות, מקים אתרי אינטרנט, מחלקת תה עם עגלה

גורל
אני רוצה לפתוח בקבוק שמפניה
לזכר כל אלה שיאבדו את חייהם בקרוב
כדי להציל אותי

סאטירה
ואכן עשרות זורמים, מקוויאר ממדמנה,
להצטרף לנזירינו על כנפי שכינה.

הרהור
אם חסרה לכם מלכה, אפשר להניח במקומה מטבע ולהפעיל את הדמיון

חלום
מבולבל
הזמן מסתובב במעגל.

מצב
כמו דג החומק מרשת פיתיונו
החמה, הטובה המחבקת.
כך הם, מרשת המילים אותה טוו

גן עדן
כילד מוכה מתחת שולחן
המחכה לשריקת פתיחת הפולחן

אינטרוספקטיבי
מעביר יום אחר יום
כדף בספר הרפתקאות.

אלגוריה
אוי כמה הברקתי בימנו הטובים.
אויש כמה השקעתי ביבוש תעריו וחודיו לבל תעלה החלודה.

אלגוריה
הפשוטים האלה
לא מוותרים
גם לנו מאה שמונים!
גם לנו מאה שמונים!

אלגוריה
ג'קוזי וקריוקי היו צמד תאומים זהים
ג'קוזי אהב את אחיו קריוקי בכל אודו ובכל מאודו
קריוקי אהב את אחיו ג'קוזי בכל אודו ובכל מאודו.

הייקו
עף בשלכת
הד כנפי המצלמות
שלוליות דמעה.

קובץ שירים
כשאני מתקשר למשורר היום
אני בדרך-כלל מעצים את הרווחים של החברות הסלולריות.

ביקורת
כמו של בטון כמו של שריון כמו של גדר
ואני חוזר ואומר ואני חוזר ואומר לכם ש

אלגוריה
משאירים אותם עם הריחות, שיתמודדו.
ימסכו, יערפלו, יחזירו לתיקונו

אינטרוספקטיבי
פעם מעגלי, פעם משולשי
קודקוד ועוד קודקוד ועוד קודקוד מוחשי.

הלל
וכל עונה חולפת
אוחז בי זה השיר
כמו מנטרה שאופפת.

גורל
אבל אני מאלה שנשארים

אינטרוספקטיבי
לא
יכול
לתת
עכשיו.

וידוי
צריך לקחת קורס
באיך לא להשפיל מבט.

בדידות
מקמטי מצח
לחולשת נצח
הוא אובד אדמה.

געגוע
מרסל

היכן את?

נעלמת מחיי מהר

סוריאליזם
משולשים של אהבה
מגיני דוד של רגשות
מתפרצים אל קודקודים
כגלים עזים אל סלע

הייקו
דמעתו ערק
נזלה טיפה על אף חם
מדגדג לה שם.

חרטה
אני הרופא ואתה החולה.
אתה הנהג ואני הנוסע.
אני המורה ואתה התלמיד.
אתה השף ואני הסועד.

מצב
גם הם אינם יודעים,
אלה,החושבים ששולטים בחפיסה.

ראפ
לא יהיה לי עוד / התחלתי דום לעמוד / מסתפק בתפקיד הדוד /
לא מפסיק לרעוד / אני פקיד בנק בשוד / מתרגל את תפקיד הדוד /
אוהב את זה מאוד / אפרט את הסיבות / משלים עם תפקיד הדוד /

גן עדן
ובעיניים עצומות
אשרבט משהו.

גן עדן
ואזמין לי אורחים של רגש
גברת צליל ואדון מיתר

מצב
הבעיה שאין לי חשק לשתוק.
ובאותה המידה אין לי חשק לדבר.

תחושתי
או הו, אה הה - הוא קרא.
קו קו, קו קו - בהציצו מאחורי עץ.

ראפ
נגעת בי
היה חם
היית קרוב

זכרונות
עדיין מפחד ללחוץ על הכפתור
שיוליך אותי קדימה

אינטרוספקטיבי
אישה אחת חשובה
האלוהימה של עצמה
חזרה ואמרה
" נורמליות היא קטלנית".

ראפ
ותענוד ת'חרוזים כי חרוזים זה אופנתי
גם בארצקודשמש לא עולה לא גלותית

אלגוריה
גופו - לכלוך דבק בו.
קטנו מידותיו, זה לא מה שהיה פעם.

גן עדן
גיגית ענקית מלאה בזיפים מאפירים של זקני המגולח.
קערה גדולה צפופה בכל הרוח שיצאה ממפרשיי

סוריאליזם
היא חתכה לה קוביות סושי מפונפנות
והניחה לו על הקוביות

הרהור
חוטי המחק (איך מכנים בעברית את השארית המדולדלת הזו שמשאיר
המחק על הנייר לאחר שמבצע פעולתו, אין לי מושג...)
עדינים בתצורתם, מבקשים להתמהמה מעט על הדף,
לפני שמנערים אותם, ככושי אשר עשה את שלו.

גיהנום
ויתור, אסור, המשך צריך לקום ולהרים.
אז רק תגיד לי למה ומדוע פוליטיקאים משקרים.
הרי לימדתי אותך לאהוב ללא תנאים.
נמאס לי כבר עד להקיא מכל העיתונאים!

אמונה
יהדות,נצרות, איסלאם
שטויות, פאדי כאלאם
מזמן צמצמתי קונספציית אל אחד ובכלל
לנקודה רחוקה מרוכזת בחלל.

מצב
עד כדי כך שאני חי בחשש והמועקה השתלטה על חיי.
רק פעולה תוכל להרגיע מעט
רק פעולה.

תחושתי
מביט בכפות רגליו
ארוכות
עייפות
מלאות יופי

אינטרוספקטיבי
שם היה גרעין
ואולי הוא קצת צמח
למשהו

אלוהים
צריך קצת יותר מסתם תעוזה
או שלא...

גורל
יש לה שיער ארוך מקורזל
לילדה הזו.
אימא שלה מתה
אבל לא חתולת הרחוב שגוררת רגל.

סוריאליזם
מה עוד?
חציל?
גם אני מרגיש ערבוב של שני צבעים כמו סגול

סאטירה
בוטלה עיר הבירה.

עצב
מֵאֲחוֹרֵי
סוֹרָג וּבָרִיחַ סוֹרָג וּבָרִיחַ סוֹרָג וּבָרִיחַ סוֹרָג
וּבָרִיחַ סוֹרָג וּבָרִיחַ
סוֹרָג
וּמַסְרִיחַ

גורל
הוא ממש האיש הנכון
האיש הנכון בזמן הלא נכון
ובמקום הלא נכון
מכירים את זה?

ארוטי
בכל הצבעים
בכל הצורות
בכל הגדלים
כפתורים

גורל
הכוכבים הוכרחו לנצוץ במיליון דולרים
עבור שמנה, סולתה, זמרים ושרים
צלילים מסריחים של מנגינה ישנה

סוריאליזם
החלה לזוז אט אט
כמה מילימטר ביום כי היא חשבה שככה
אף אחד לא ירגיש

פוסטמודרניזם
סירוב המורה לגלגל
היה ממש קשה לי
מבחינה נפשית, זאת אומרת,
לא יכולתי לקחת את זה בקלות

ארספואטיקה
השיר הזה משתעל
השיר הזה מתנפל
עלי בחביבות

אודה
פתאום חיוך רגוע בזוית הפה מופיע.
מעודד אומר לה: "אמא, גם לך תגדל נכדה כזו, מבטיח".

אינטרוספקטיבי
האמינו לי שאני שואג
בכל הזדמנות שואג.
האמינו לי שאני דואג
בכל הזדמנות דואג.

אינטרוספקטיבי
ספק
משועשע
ספק
מזועזע

אינטרוספקטיבי
פלוטו ואוליב עשו לו צרות
צרות רבות מספור בגיל התבגרותי
התבגרותי כקריקטורה.

מקום
עיניה
טרוטות
פניה
קמוטות

הייקו
תרדמת זהב
ממטירה עלי צללית
שן שן דובי שן.

אינטרוספקטיבי
עד הסוף.
אני אחד מאלה שאינם יודעים לקחת בחייהם דבר עד הסוף.

אינטרוספקטיבי
לא יודע לקשור
את השרוך את השרוך את השרוך
הוא כל הזמן נפתח לי

הרהור
ברר ברר ברר ברר.
תנו למוזיקה לכסות על הכל
השפתיים
הנעות

כאב
שם שורשי עץ עולל
כשיגדל
יפריח
עלים ינשרו ויהיו

גורל
הבריחה היא ההנאה
האורגזמה של החיים שלנו
להתמכר ללהצליח ולשכוח את מה שמסביב.

אלגוריה
הוא דורש פינוקים ועכשיו!
קרא בג'ורנלים מהאופנה האחרונה
שהבון טון בעסקים האלה שלו,
עסקי הגוף, הוא הדדיות

הרהור
I HAVE A DRAEM
שלצערי עדיין לא התגשם
אבל כל לילה אני חולם

אודה
נכון שבשאר אלף ארבע מאות שלושים ותשע
ישלטו בה חרדה וסבל

אינטרוספקטיבי
אני הפילוסוף של עצמי.
אני המשורר של עצמי.
אני הפסיכולוג של עצמי.

גורל
קבלה יום חופש נוסף להכנות,
קבעה עם הספר עם הרופא ולקניות.

הרהור
דמיינו שנחייה בעולם מהופך.
כל אחד מאיתנו יקבל פיסת שמיים
ישב עליה, יביט למעלה ויראה.
מגדלים מיותרים

סוריאליזם
זה התחיל
בשתי ילדות
אוקראינית ורוסית

נוסטלגיה
גרפיטי בעיר זעק
"ילומד אהוד בנאי עוד אקורד"
אבל הנה הוא עובר ואנחנו אומרים לו שלום.
בתוך האולם, שני אקורדים מאוחר יותר

מקום
המלכים טיילו בכל היערות
כשעוד היה להם ראש...
גם אתם תאבדו את הראש,
בעיר האורות.

עצב
ריקה ממסכות.
ריקה מילדים ברחובות.
ריקה משירים.
ריקה מהצגות.

בדידות
בזבזתי פחדים - על מים רדודים
עכשיו נפסיק להקניט עם המבט.

גיהנום
התעוררתי מוקדם מדי
פחדתי
שתגמר לך פתאום

פואמה
גבירותיי ורבותיי הרשו לי, בשיר זה, לשבח - דאגה
זו אשר אותנו משיאה על גבעות אמת.

וידוי
מנער - לא יוצא!
בשפכטל מגרד - לא מאתר!
חשבתי אפילו להשתמש באיזמל מנתחים
לחיתוך בשרי החי

גורל
זרחתי חזרתי - זכיתי
זרחתי חזרתי - חזיתי
זרחתי חזרתי - זכרתי.

אינטרוספקטיבי
אני חושב ש
אני חושב שרציתי להגיד לך ש

הרהור
צוחקים
אבל גם מבכים חורבנו של הבית השלישי העכשווי שלנו.

הלל
לשונים, לצריכים עזרתה במיוחד
בטיפוס הסיזיפי על הסולם.

הרהור
המאבק הכוחני בין תוכן וצורה

אינטרוספקטיבי
כמעט שלושים שנה עברו
אני משפשף את זה ממני.
משפשף את זה ממני
אבל הכתם נשאר על השיר.

גיהנום
טרום פוסט טרום פוסט טרום פוסט כתיבה
תמיד אני במצב של
טרום פוסט טרום פוסט טרום פוסט כתיבה

וידוי
פחות יודע
להגיד את זה בהיר כמו רקיע

זכרונות
או אז פני בת שיחתה החלו להרצין:
"הרוחות רעות שם באירופה נאצים"

עצב
אני לא ציני

פוסטמודרניזם
החלטתי לתת הרצאה התנדבותית על אותם חלומות
אני בטוח שהיא תשבור השוק ותמלא אולמות

ביקורת
משתמשים זורקים ואין
מה להתחרט אין
צורך לנקות אין
טעם לזכור

גן עדן
שלושה במיטה אחת
אוכלים קומפוט
אוכלים סלט

גן עדן
מחר אולי אפליגה בדמיונות
אל הסופר הקרוב

פוסטמודרניזם
הוא בועט, הוא נוגח, הוא רץ כמו שד.
יכול היה להיות אצן אלוף
מהתקפה להגנה וחוזר חלילה
מציל, מבשל, כובש.

גורל
אנחנו דייסה
אנחנו ערבוב
תאכל ילד קט כמו כולם.

הייקו
מסת שריר עולה
מעריץ נם בחורף
בדד מתכרבל.

גורל
אפשר להביט על התקרה ולכתוב שיר
או לבחור בסכנת כמעט מוות.

סוריאליזם
בדף ההוראות המצורף דרש להשלים המשפטים על הקוים המקווקוים,
בימים הזוגיים מלמעלה למטה ובימים האי-זוגיים מלמטה למעלה.

אהבה
בחלומך
תהיי עפה
מעל הבתים
רוקדת באוויר

חלום
המאפייה ההיא לא הייתה חוקית
לא היו לה:
אישורים

פואמה
או כמו חייל מזיע מאובק מקושי או מדם
אשר מחליט שאת הזר הכי יפה הוא עוד יקנה
בשל אותו פזמון ששם פרחים בתוך קנה.

הרהור
באמת מי אתה כשאתה חוזר
לבסיס של עצמך אחרי הקפה אחת בה אתה
רואה כמעט הכל
בעצם בהקפה הראשונה סביב חיינו

בדידות
גם גיבור לא עובר את הגבול
גם גיבור הוא חבול
גם גיבור - חבול.

דיאלוג
מנחה: הוא היה בגן, בבית הספר, בצבא.

סוריאליזם
זרקו את הילדה לנהר
לא נורא
היא ידעה לשחות
היא ידעה לסחוט
ארטיק לימון

אלגוריה
העייניים שלוקחות אותך שבויות בפחד של עצמן.
הן כלי הרכב הנהג והמסך
בדרייב-אין של עולם החלומות.

סוריאליזם
עף עף עף
הכדור הפורח שלה
ונחת בפלס דה לה קונקורד.
בצעדים ארוכים ובטוחים היא ירדה החלה לצעוד.

סוריאליזם
הַמִּילָה וְהַתְּמוּנָה הָלְכוּ מַכּוֹת.
רָבוּ עַל צַעֲצוּעַ
דְּחִיפוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל יְלָדוֹת בַּגַּן.

געגוע
טוק טוק טוק
על מצבתו אדפוק
אנא, גלה לי הסוד.

הייקו
בנעל שחוקה
אוחזת ספר ילדות
מול קשת ענן.

אינטרוספקטיבי
לח גוף נופל שדוד על מיטתי
נדבק חצי עירום לא ניד לא זיע
רוח קיצית מהבילה מדגדגת היא כסותי
ליום אפל כמו אור הליל היא שאותי תרגיע.

גיהנום
לא יכול לשכוח
לא יכול לשנות
לא יכול להתחדש.

סאטירה
ורוצה גם סקנדלים על כל הנסיכים
שיבלעו או שיהפכו לצפרדעים
קואה קואה, יהפכו לצפרדעים.

מקום
שרו "פרפרי תעתוע" סביב הפסנתר
ושיר בת השש-עשרה זימרה על האופנוען שלה שכבש את העיר.

ערפילי
קוצים
המילה קוצים
ברחה לי המילה קוצים

טבע
הגיע מקונגו נוצרי ציוני
ביקר בארצנו בטריפ צלבני.

קצרצר
התקלקלתי בקלי קלות.
לקונה.
קלי כלוטו.

הרהור
מיליארדים מיליארדים סובבים בעולם
מחכים לנתתי
מחכים לקיבלתי
מצפים ליכולת לידע לרגש
מי הבא בתור עם מי.

שיר ילדים
אומרים שאני ילד של סוף המאה העשרים

מצב
איך שמרתם בסוד
את הבשורה הגדולה הזו
טוב תספר, אם תרצה כשאגיע

אינטרוספקטיבי
קורא כותרות ומזג אוויר לפעמים קצת שיכור, לעיתים מת מקור,
הרבה מתחבק ( אל תטילו ספק) והרגע הזה הוא קצר,
פרק זמן בלתי מוגבל כתוב במילון, סתם סקס סתמי,
פותח חלון ,אוויר טוב נכנס, אז נושם לי מעט, סותם את הפה

הלל
רואה חבר בוכה וממשיך לנבל את הפה בשביל להתפרנס.

הומור
דוד מוריס הביא לנו מכל-בו שלום - קרם ערמונים.

אימפרסיוניסטית
' נתנה לי מים נתנה לי מים'
פיזם בחדווה בלתי מובנת
לקול קיסמה של הנגינה.

ראפ
השקדייה פורחת/
ולרמי יש קרחת/

ראפ
הוא לא ידע את שמה את גבורתה במערכות של ישראל
היא לא ידעה שהוא היה הכי אחי קרבי אך מי שואל
כי אח שלו רעב לעשות אולי הכל

עצב
רוֹקְדִים בְּמַעְגָּל
פִּתְאוֹם גַּם הִיא שָׁם.

שיר ילדים
פליק פלאק עשיתי
פליק פלאק אמרתי
וואי! הזהרי!
אמא צעקה.
די אמא די, זה קל לי נורא.

פוסטמודרניזם
ההבדל בין רב לרחב הוא החת
הוא החטא שנמצא שם בפנים.
אבל מהו החטא ? מה רחב הוא הלב?
מהי זונה? מדוע לריב?

הייקו
עף כדור תועה

קצרצר
רמת חשיפה מינימלית
למפלי נשורת גרעינית

ייסורים
כל
עצם
מעצמי
ונשמתי

עצב
זה דוקר בי דוקר
אני דוקר בעצמי.

אהבה
בדרך כלל הוא טובל את עצמו במים
מדגדג, משתעשע.
אבל הפעם הוא בוחן את החצי הריק,

מצב
טרוטות עיניהן
פיקת ברכיהן חדלה
הדרך קשתה עד מאוד
מיסכה המשוררת

אימפרסיוניסטית
תמיד יש דברים שהם יחסיים למשהו אחר
לעזאזל כל הדברים יחסיים למשהו אחר
אפילו השיר הזה המתאפיין באורך
מסוים איך אגיד את זה במילה אחת - ענק!

מחאה
בתוך עמינו אנו יושבים אה?
חה חה חה...
אז:

סוריאליזם
כל מה שאני עושה,
שום דבר לא הולך

גורל
סלון
וילון
חלון

גיהנום
שחור כמעט מתרסקים שחור כמעט עלי שני טייסים שחור ושוטרים
מתאבדים שחור ויורים בי כמעט שחור תינוקות שחור מתים שחור

מצב
סמטה אפילה
הפעוטה שגדלה

הייקו
מ - ב - ע - ב - ע חמסין

אלגוריה
שטן אמר שירה
בבר ריק, אפלולי.
בעיניו שעצם בעירה,

הייקו
קודרת נפשו

הייקו
גלגל העונות

פוסטמודרניזם
יש אנשים
היודעים לסדר
את המילים שלהם

מצב
בבית המקדש בן - זמננו
כוהני אמונה ואימון

אהבה
בתוך מכשיר ה-אם-פי שלוש,
חמש מאות שירי אהבה נטולי תמלוגים.

סוריאליזם
שיר אהבה חדש
מרהיב עוז.
נשתה אדמדם

הרהור
כל החיים הם שיר אהבה מחודש.
חוזר על עצמו בדיוק כמעט מושלם

אהבה
חוט ומחט תנו לי
חוט ומחט תנו
ואתפור אותנו יחד

פוסטמודרניזם
דרוך ומאזין
שנים אוחזין
חזק, מושכין, נקרע

ביקורת
אם כך, מי אמר שנפלנו מן הפח אל הפחת?

עצב
אז מוחלפת נעימת הבלוז
בנגינת רביעייה קאמרית
העשן האוויר המהביל הבל השיחה
הכל זורם בראשי מצמרר לי נעים.

פוליטית
אתה הכי גדול
אתה הרי יודע לאאאאאאאאאא
להחליט.

אהבה נכזבת
שולח הודעה קולית
עונה הא
מה נשמע?
עונה אני בסדר
למה אתה לא בקשר?
עייף,עובד.

גורל
על הרגעים המתוקים
שהיו לנו
שתמיד התערבבו עם מעט מלח
תכתבו.

אינטרוספקטיבי
חובק לי מילים

אינטרוספקטיבי
מנגן וזוכר בקבוקי בירה ריקים.

אינטרוספקטיבי
בין שינה לערות

סוריאליזם
נצרב מתפוח לוהט שיצא מתנור אימתני.

אהבה
בואי לשחק עם צריחי העומדים
המחכים להצרחה גדולה ומשותפת.

אינטרוספקטיבי
מצלם את עצמי

ארספואטיקה
אחרי שתיים בלילה, או, הרהור בזמן אמת.
אני, פשוט, את המילים על מקלדתי שומט.

ערפילי
הכל, חרדת, קיום, לוטף,
עת, אות חיי, אט, נם, קוטף.

אינטרוספקטיבי
יהיו בו שירים שמישהו, כנראה, כבר כתב בשפה זרה.
יהיו בו שירים שלכם שהתחפשו לשירים שלי

אימפרסיוניסטית
היא מרחפת בתוך הלב
כמו... כמו...
עוגנת על מיתרי
כמו... כמו...

סאטירה
לעזאזל הגנרלים!
יש סיכוי הרבה יותר גדול שהוא יהיה
גנרל, או רב חובל
מאשר, למשל, חתן פרס נובל

הגות
ימשיכו להיכתב שירים על חתולים.
ימשיכו להיכתב שירים על כלבים.
לא שירי שואה.

הגות
סרטים עלילתיים
בם עשרות שחקנים צורחים
מצטופפים בתוך תאי גזים

הגות
עוד.
עוד מעט.

תחושתי
פשוט פשוט פשוט
לא לחשוב על מים.
לשוט לשוט לשוט
בשדה אחר.

גורל
ואין לה מוצא זה אנדרסטייטמנט

סוריאליזם
לא לי ניתנו הנבואות
אבל קרש רשת וקומפוט

בדידות
אני משותק
מתרגל מתרגל לבלבד והלב והלב
אני משותק.
איך כבר אז ידידעתי יד יד
שאמשיך בדרך הזו!
איך בלשון המעטה לא יהיה מוצא!

ייסורים
מלבין את פני ביחיד
דיכאון
מכחול צובע קיר כמו שמיים

אודה
לא ללמוד מטעויות
לעשות את אותו דבר
ולא לדעת למה לצפות.

מצב
רַבִּים מִגִּיבּוֹרַי עוֹד מַשְׁתִּינִים
לְלֹא בּוּשָׁה
בִּתְעָלַת בִּיבִים
לְאוֹר יָרֵחַ מָלֵא
וְחוֹלְמִים.

ביקורת
שישו ושמחו - זה יותר מדי,
שישו מספיק

שיר ילדים
כל הגמדים על השורה השנייה.
המלך חשוב וקורה לפעמים
שכשלבן מתחיל השחור אובד עצות.

גן עדן
כי בבת עינם הייתה,
וזאת בלי שום ספק

אהבה
כל יום ללא דיבור אתך הוא נצח.
כל שעה בלי שתכתוב לי אות היא כמו אינסוף.
כל דקה שאני לא חושב עליך היא נס.
קבל תיקון. כל שנייה שאני חושב עליך היא הנס.

יין
חי מול חמולה
חם חמול חמולה
לבד ודוז ודוזבה.

הגות
תיאולוגים, מתמטיקאים, פילוסופים
ראו הוזהרתם כל הזכויות שמורות לי!

געגוע
שלושת האחים חרותים בנשמתי
קורצו מאותו חומר של ענווה
של דבקות במטרה

ארספואטיקה
מילים בעלות הברות רבות
מילים להן תילי תילים של פרשנויות
פינו זה מכבר מקומן לקיצורים עיוותים

תחושתי
הוא היה כאן
כאילו עכשיו
חלום?
הזיה?

הרהור
שמות שמחה רון וגיל ושמות חיבה
צריך דחוף לחוקק חוק שלכל ילוד יהיה גם שם חיבה
צריך לחוקק חוק שיכפה חיבה!

ביקורת
לא מתבישים לקרוא בושה כשאצלם לבוא כה מבוששת.

אינטרוספקטיבי
שמחתי
כשפתאום גמגמתי
השתנק לי הקול
כשהקראתי שיר.

מחאה
שנה רעה לכל מי שנאלץ להתלבט אם לקנות תרופה או מאכל
שנה רעה לכל מי שמקבל חבילת מזון לחג בתוספת איחולי - שנה
טובה
שנה רעה לי, כי אינני חפץ להוציא עצמי מחוץ לכל אלה, כאן למעלה

מורבידי
ממרח פלפלים
חריף בצבע גואש מחית דובדבנים

פזמון
כמו פרפרים, כך בני אדם
רוצים לדעת מה יש שם.

אהבה
צופה בכוכבים
שומע נצנוצם
בלילה חרישי.

עצב
השקט הזה מסביב
מאפשר להתחשבן עם הנפש?
הייתי רוצה
אבל איפה

גורל
החיים שלי היו דף חלק
לבן
נקי
צחור

פוליטית
לצעוד - שמאל ימין, להניף - שמאל ימין, לתייג - שמאל ימין,
לדידי לא אמין.
בהופעה בפארק משתדל להנות אך מרגיש שנמחק לי האינדיבידואל
כמה קהל, מפחיד כמה קהל ואתה מי בכלל?

בדידות
פזמון משותף

פתאום פתחתי חלון
וקר וקר - קפא לי הלב
הוא שם, הוא שם במקום,
ולא ביקר בחדר כושר
ולא עשה שריר מאוהב

שכול
היי רחלי
כבר נמאס לחכות
רציתי אליו כבר לעלות.

ראפ
שעה דקה שניה
שניה דקה שעה
אומרים צריך לנצל
סלחו לי שאני
לא מתנצל

פוסטמודרניזם
מטורף
מטורלל
משוגע
ליצן

פוסטמודרניזם
חתולה שמסתובבת בספרייה - זה משהו אה?
קוראת שחוששת שלחתולה יש איידס זה משהו אה?

הרהור
ברגים קטנים במערכת
נשברים בסוף
או מחלידים ונעלמים

הומור
אני לא נושם.
לא בדיוק,
אם לא הייתי נושם
הייתי מת
אבל יש לי נשימה כבדה שכזו.

הגות
בימים ההם
בזמן הזה (אימהות צריכות ניסים כיום זה ממש ברור...)
אמן.

נוסטלגיה
רשל פרננד וג'ילברט,
צועדות עכשיו שלושתן באל-מעדי בסך.

מקום
עם העצירה קורא הנהג:
"חמש-עשרה דקות הפסקה!"
במזנון ושמו אקספרס של חצות
הקופאית הקמלה, אינה מסבה אליי את מבטה

גורל
אטב מהדק וסיכת בטחון.
אני חש שזה מחזיק אני רואה שזה נכון

הלל
שירי השואה שלי
יהיו תמיד שירי הלל.

פוסטמודרניזם
אני מעריץ את כח הרצון של רקדני הבלט והספורטאים.
אני מחבב את השוני בין בני האדם, מגוון העמים והשפות - מגדל
בבל.

פוסטמודרניזם
אני מעריץ את היכולת שלי להתעלם מהעולם הסובב: החדשות,
המונדיאל, "המצב", ולכתוב את התרגיל הזה.

פוסטמודרניזם
אני מעריץ את כל מי שמצליח להתאפק.

פוסטמודרניזם
אני מחבב דג פורל ורוד בליווי שרדונה + סוביניון בלאן מסדרת
רמת ערד + גליל עליון בציר 2003 של כרמל מזרחי.

סוריאליזם
צחצוח נעליים
להמשיך לישון
שתיית סודה

תחושתי
מי יכתוב את ההסטוריה של השדרה הרחבה
בה אין איש מלבדך?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ג'ננה
יכול להיות שזה יסחוף.
נכון שבישראל רמת המודעות לזכויות נמוכה, אך יכול להיות שכולם
רק מחכים לרעיון הנכון ואני בהחלט מחזיק בו!

כמיהה
התארגן מפגש חברתי לא מזמן וכולם הגיעו, וגם היא הפציעה פתאום,
הבדיחה הרבע שעתית שלו, עייפה מנומנמת ועצלנית, לא מאירה פניה
כתמיד אחת לרבע שעה, אבל יש הבלחות.

אוטוביוגרפי
אנשים שכותבים על הדיכאון של עצמם מונולוגים, מסוגלים מאוד
לשעמם, אז בחרתי לכתוב כאן על הרוק של החיים שלי - רוק
הקרקעית.

אוטוביוגרפי
התחלתי לחשוב במונחים של מצעד פזמונים מבחינת הרגשות שלי.
מה שנוגע, מה שמצמרר, מה שנותן ויברציות חיוביות בכל איבר
ואיבר בגוף, או, עור ברווז, בקטע חיובי, בקטע של אושר, בקטע של
טירוף מערכות ושכרון חושים ו...

אוטוביוגרפי
אגדות מספרות שבצד של סבא אברהם היו סימנים לאריסטוקרטיה, או
במילים אחרות אני שריד לאצילות בולגרית וזורם בעורקי דם כחול.

אהבה נכזבת
אה השבוע מתו יותר ממאה משוררים ולי יש שעה, כנראה, לפחות אני
מאושר כמו הפיליפינית שבטלה בואה ברגע האחרון לארץ הקודש.
הקודש?

הומור
החברה שם גם לומדים להכיר אותך, גם לאהוב אותך, גם לעזור לך
וגם לפרגן לך, כאילו לפחות חלקו איתך את אותו מסטינג בבינת
ג'בל.

יסורים
בשנה הכי ארורה
ביום הכי הרהורי
שיש ליהודים
חמשת אלפים שנים
ותשמ"ד
עשרה ימים
ושעה אחת.

הומור
שמות של כלי נשק: גליל, עוזי, סקאד (סקעת), מרגמה (אחות של
אחלמה),לאו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אולי זה לא מקורי, אבל אני חייב להצהיר בפניכם כאן, שאני פשוט
מתרגז מזה שיש פיסטוקים שלא נפתחים, זה ממש מוציא אותי מהכלים!

ברצינות עכשיו - אלה שמדברים על לונדון ופריז, איפה בדיוק הם
חיים?
ומה רע פה?
גם לנו יש בירות.

כאב ראש אחד גדול.
תנו לי כבר שני אקמול!

הדת הנפלאה שלי.
לקחתי ממנה הרבה.

אני מבקש ברשותכם, להוסיף תאריך חשוב ללוח חגי השנה העברי.

קרב האגרוף בין הויז'ואלניקים למללניקים מתנהל כאן על מי
מנוחות

שלושה דברים שמפריעים לי באופי הלאומי הישראלי:

ילידי העשרים ותשעה לפברואר קיבלו מהחיים מתנה גדולה.

ותכין את לשונך על מנת ללקק חזרה.

אתם יכולים לקחת את ספר השירה האהוב עליכם לחדר ההמתנה של
הפסיכיאטר. זה בהחלט מתקבל על הדעת

קאובוי ואינדיאני היו תחפושות ילדותי.
כסמל לכוכבים אמריקאים שהכזיבו
ואני קינאתי, למשל, באלו שהתחפשו לשום דבר.

הנישואים הגורליים
שברו את הכללים
לא משחקים
בלבולמבלבלים.

פרויקט השיר הכי ארוך בעולם מגיע לפרגמנטים של במה חדשה.
החיסרון - איטיות הפרסום.
היתרון - יהיה לנו זמן לבנות היטב את הפרויקט היומרני הזה עד
להשגת יעדינו.
בהצלחה!

מיד כשאני יורד מהבית (במעלית) החולצה נדבקת לי לגב.
וזה עוד לפני ש:

הטכנולוגייה מחוללת בנו שפטים, גוררת אותנו כמו בריון שנשחק
על כביש עירוני קשור למכונית נוסעת ואחר כך יוצא מזה בחיים
ועוד טוען שהוא נהנה מכל רגע.

עם זאת, מהפן הריגשי התגלתה סמך כעילוי.
תמיד עמדה שם לצד החלשים , תמיד ידעה להקשיב , תמיד ידעה לסמפט
ותמיד לומר מילים נכונות ברגע הנכון.
לעיתים לא האמנתי שעומדת שם ילדה קטנה, התנהגותה הריגשית היתה
בוגרת להפליא.

.אנשים מסתובבים ברחובות ומדברים אל תוך במכשיר טלפון זערורי

הדוגמא האחרונה מראה שמה שהאנושות רוצה ויכולה לבנות היא גם
רוצה ויכולה להרוס...

כשאנו צופים בציור ריאיליסטי או אקספרסיוניסטי או סוריליסטי או

1.אסימונים.

הדיילות החינניות , ליפסטיק לשפתותיהן
לבושות בקפידה

הדרך חזרה לחוף הים התיכון תארך זמן רב, מישהו, הרי, אמר פעם
שההרים גבוהים יותר בדרך חזרה.
אויש, על מי אני עובד, בארצנו הקטנטונת מגיעים צ'יק צ'ק

רק היום, שמתי לב לכך שהמילים "נצח" ו"נצחון" באות מאותו
השורש.
ההארה הזאת נחתה עלי בעקבות מעשה קטן, אבל ענק, של הנצחה,
שהייתי עד לו בחג האהבה.

5. ספרים - SAPARIM.
6. עיבוד ספר רע לסרט גאוני.

איך יתייסר בטרגדיה שיקספירית או בהצגה של ארתור מילר, למשל,
ללא קריאות העידוד וההסכמה המופיעות תדיר בצורה של פעולה
גרונית בלתי רצויה זו?
אין לי תשובה.

הרשו לי להציג בפניכם ענף אולימפי חדש - הטלת נפיחה

לאט.
שקט.
לא לזוז.
להתרכז.
סבלנות.

המאבק שניטש בין האננס בטבעות, לאננס בחתיכות, היה קשה.
אני תמיד צידדתי באננס בטבעות, וגם אהבתי את המשמשים הגדולים,
פחות את הפירות המעורבים

אבל מי שמע על תמוז?
או על אב?
או על אלול?

אז מי שמעוניין, הלולב וההדסים במחיר מבצע עכשיו.
היא לא תהיה עסוקה אז אם מישהו/מישהי רוצה לצאת איתה בחול
המועד - שלומית תשמח.

שחקן שבץ נא - SCRABLE - תחרותי סיפר לי שאסור להציב על לוח
המשחק שמות, אלא אם כן יש להם גם משמעות אחרת.

אהבה נכזבת
הוא הסתובב בבית שלו עירום

מרגרינה או חמאה
תה או קפה
אילת או ים המלח
חכם או יפה.

זוריק נוסע למסע טרקים של טיפוסי הרים בדרום אמריקה עם חבר שלו
לעבודה ולצבא רועי.
רוח'לה מנסה לבנות חיים עם אבשלום וקורעת תמונה של זוריק
שנמצאה אצלה.
אבשלום מצליח להצחיק את רוח'לה בסיפורים מבדרים מעולמו
החילוני.

פתאום מצאתי עצמי כותב סדרות.
כששמתי לזה לב התברר שהסדרות שאני כותב הן בדרך כלל משולשות.
סדרות כאלו יכולות להיחשב לטובות אם הן עומדות בתנאי בסיסי
(וכמובן לא מספק) שיש מכנה משותף שמאפשר להכיל אותן בקבוצה
אחת.

ההאנשה ביצירות אלה באה להדגים פן פסיכולוגי מאוד לא נעים של
האדם.

בסדרת פרגמנטים זו אנסה להתייחס לנושא שמעניין אותי לאחרונה:
תהליכי היצירה והכתיבה.

עומדת בין הרמזורים.
מבקשת שקל
עדיף שניים.
אם יש איזה שטר - יותר טוב!

סיר הסרטנים מבעבע במטבח.
יושבים ומחכים ליואל שיחזור מבית הכנסת.
צריך שיגיע מהר, לדוד שיקו יש עוד מעט שיעור.

החברה ממלרוז פלייס למשל, נראים ממש ילדים,

מוצא עצמי צועק לחלל האויר

אם חם באוטובוס - הוא אשם!

ישנם הרבה אנשים שטועים

אנשים שלא אוהבים להודות בטעויות שלהם ממשיכים להשלות את עצמם
שהם מושלמים.
אנשים שלא יודעים להשלים עם החולשות שלהם ממשיכים להיות
מעצבנים.

תמיד כשאתה במצב רוח טוב, הוא מרגיז אותך כשהוא לא מפעיל מונה
וכשאתה מבקש ממנו לעשות את זה הוא שואל:

גיליתי בספר מקומט מצהיב ומט להתפורר את צירופי האותיות הבאות
ואני מביא אותן במדוייק לפניכם:


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
כרזה
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
טבע דומם
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

גלויה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה
מרגיש גבוה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
ברצלונה יולי 2006 על ה"UPPER DECK" של אוטובוס תירותי הסגרדה
פמיליה של גאודי נראית בשיא תפארתה.
מצלמת כיס דיגטילית פשוטה וזולה מביאה לכם את זה...

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

אורבני
אל היצירה

ממדיום אחר
אל היצירה




אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
שלך לחמך על פני
כינרת - הוא
ישקע בבוץ


תרומה לבמה





יוצר מס' 68044. בבמה מאז 12/5/06 19:48

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרמי בקיש
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה