|
יליד 1965
לאחר כמה חודשים טובים כאן מבקש לשתף אתכם בשיטות
ההערכה שלי ליצירות בבמה בתוקף מהיום 4.8.2006
מנויים-אעשה והרבה כדי לשמור אצבע על הדופק.
יוצרים מוערכים-אשאיר קבוצה זו ריקה , מי אני שאחליט
מי מוערך או לא את יחסי ליצירות ולעומדים מאחוריהן
אחשוף בהרחבה כדלהלן:
ציונים:
1-נדיר שבנדיר רק ליצירות בוטות ופוגעות במיוחד בטעם
הטוב או בחברי היוצרים בבמה.על כבודי אשתדל
למחול...
2,3-לא בבית -ספרי
4,5-אחלק ביד נדיבה ,מספיק שאספקט מסוים שביצירה מצא
חן בעיני,או אפילו על -מנת לעודד יוצרים חדשים או
על התקדמות של יוצר וכו'...
5@ - 5 ושטרודל לצידו-זהו ציון מיוחד ליצירה שגורמת
לאיזה סוג של התרגשות דמע חיוך צחוק רחב או צמרמורת
לא אחלק יותר מחמישה ציונים כאלה ליום.
5@@ - 5 ושניי שטרודלים לצידו-זהו ציון מיוחד ליצירה
המתקרבת להערכתי לדרגת יצירת מופת- אחלק ציון זה לא
יותר מאחד ליום.
5@@@-5 ושלושה שטרודלים לצידו הציון
האולטימטיבי-יצירת מופת לדעתי יחולק במשורה לאחר
קריאה חוזרת ונשנית (יכול להיות שיקבל את ה5
"הרגיל"שלו ובהמשך התעמקותי בו יעלה לדרגה הגבוהה
ביותר).
ואת תשעת השירים המועדפים עלי, נכון רגע כתיבת שורות
אלה, הצבתי בקדמת הדף ממוספרים,על מנת שלא יקשה
עליכם להגיע אליהם...
זהו חברים.
לסיום רציתי להודות לקידמה שיצרה אינטרנט שאיפשר במה
זו וליוזמים ולאחראים לרעיון מבורך זה.
אם אנחנו סובלים כה רבות מתחלואי הקידמה לפחות נחזה
גם ביתרונותיה...
שלכם -רמי בקיש
יותר מאוחר, אחר-כך, עוד לא היה לי זמן, אני עייפה, אני עסוקה,
לא היום,
כל אלה היו אמרותיה השגורות.
|
ממש הארלם אני אומר לכם, חברה מסתובבים עם טייפים ענקיים
וצועקים ראפ באמצע הרחוב, אורות אדומים מנצנצים, זונה מרוחה
כולה בליפסטיק בפינת הכביש.
|
היום היא בוחרת להעדיף את אלה שלא לוקחים את הקיום שלו ממש
ברצינות, להם הוא לא חייב דין בחשבון,גם נורא מצחיק אותה לראות
אותם במנהגים המוזרים והפרימיטיבים שלהם.
אחרי החופש מעל הודו בשנה שעברה הוא פשוט לא הפסיק לצחוק
מהעניין הזה של הפרה הקדושה.
|
הבן-אדם שותק / הבן-אדם שותק / הבן-אדם שותק לא מדבר/
אבל בפנים הכל בוער / מאחורי חומה של מלל מסתתר/
|
אל בקעת יגון
ואגם טירוף
שם נכלאתי
בכבלי כישוף
|
רוצים שאס תלק
וינגבו ת'דם אבל
אני רוצה להיות בודד
עוד קצת איתם.
|
אהיה הסגן שם, אחראי על קוקטיילים
|
מורה שיופיע יאמר דברי זכותי יוכיח חובה
אחד
בקנאה
אחד
באהבה
אחד.
|
כך, שכוב על הריצפה למטה
סך-הכל תרגיש חמים.
|
כשסיפרתי לו, חושש, על תיקוני.
מיד כיסה, בשתי ידיו, את שתי עיני.
|
אמנם בקושי הולכת
לא רואה
או שומעת כמעט
אבל יודעת לשורר
איבט גאייר.
|
אני
בינוני
באהבה בינוני
בשנאה
לא משהו
בחכמה בינוני
בטפשות
גם בינוני
בקידמה בינוני
בנכשלות בינוני
|
מתוך מגירה
מציצות מילים
מעלות גירה
|
אפשר לקחת את הזמן ולחשוב מה לעשות.
יש עוד זמן ללמוד לגדול להנות ולנסות.
|
מחפש דמעת אמת לאור פנסים
מוצא את עצמי, זה מקסים
מאבד, שוב מוצא, מה עושים?
|
הדרך המפותלת אל גסיסת נשמתו
|
באיזה רוטב הם יצלו צלעי
ומי יתקע במלתעות שלו בי ביס
מי יקרע בנשמתי, יביס.
|
אוסטרליה אוסטרליה אוסטרליה
רוצה ליסוע אליה,
רוצה לצאת מכליה.
|
וגם הבית הקודם מתאים לזה ששר אתמול
על אמא מרי.
|
כשהיום לא ממהר
ועל קבר אין פרחים צבעוניים.
דקות של מאחר
עגלת תינוק ריקה - צחוקים דמיוניים.
|
מים מים מים מים - הו מים בששון.
מים מים מים מים - אוי מים בששון.
|
אנא, במטותא, היו קצת אמינים
גם אם זה בדמכם - עורק וריד ונים.
|
גדר דוקרנית - ועני מעורב
מצד מערב למבצר - מארב
|
חבר שלי יורם, אסיר עולם בהסכמה.
קיבל מהאישה,
היתר.
|
שמישהו יעדכן את סיימון וגרפונקל
|
הצנעתי נהדר את היותי צבר
הקוקטיילים בקואצ'ינג היו לשם דבר.
|
מעשה קטן
ושמו
רווח והצלה
מעגל שהווה בכל הזמנים.
|
השעון שלי קופץ אחורה וקדימה בטירלול
גם דוד ויונתן שלי חיים על זמן שאול.
|
קנאת סופרים תרבה שממה
גם תולעת ורימה.
|
הסתכלתי ימין, הסתכלתי גם שמאל
וכשלא ראיתי אף אחד התחלתי לאכול את הכל.
|
נבחר זה נבחר.
מערבי זה מערבי.
פתקים זה פתקים
|
עצמי לופת
בכפות הרגליים
בקרסוליים
|
מלפפונים חצי רקובים, זה צב השעה
|
טיפת רעל אחת
גלשה אל בין אצבעות ימיני
|
הוא ראה מה קורה בפורום מגירות שירה.
פניו הרצינו כשאמר לי, אין ברירה.
אבטל את פגישתי בסנטרל פארק עם יוקו אונו
|
לא רצה להיות סתם
אך גורל לו נחתם
וגולל עליו נסתם
|
פעם העולם לא הסתכל לצדדים
היום הוא מתבייש ולובש בגדים
ואותם הוא עוזב למבוכה כה כה
|
פירורים של סתיו קדושים כמו היום שלמחרת
|
עומד באמצע כביש בדיזינגוף, שכחתי מטרייה.
|
לעבור שלבים.
לעבור רמות
לעבור מחסומים.
לשנות מגמות.
|
אין ברירה.
כל שנותר לי הוא לנסות שוב ושוב.
|
באמצע יער עד עבות ביקתה
היא מחכה לו בשת בושם של פרחי יסמין.
|
והטיפוס והטיפוס
לא מספק לא מספק
לא נפסק לא נפסק
|
תות שוקולד חסה שומר בצל ושום
והדרים פרוות חתול פריחה סיגר
|
המצטיינים במחקר - אנשי מעשים
התקשרו לגינס לברר על שיר שיא
|
אני מדמיין לעצמי את בועז רימר בחליפת מיליון דולר.
לימינו ולשמאלו ישובים כל העורכים, חגיגיים נרגשים בטקס קבלת
הפרס,
אני אישית לא יכולתי להגיע כי הייתי צריך להסתתר מכל שונאי
שהכינו תבניות ביצים לשלח בי, אבל בהחלט קיבלתי קרדיט במבטא
אוקספורדי ו...
|
הסימן שלה לקח כבר שני כדורים נגד כאב ראש.
זה לא עוזר לו.
|
עדיין בהלם אני פותח ארנק מפשפש ו...
פתאום הוא גונב לי אותו ואני צורח אבוי!!!
|
ת'נעשה אין להשיב
את הבלבול מתי אביס?
|
שירים ושערים?
שירים שנס ליחם?
שירים אל תוך הלילה?
|
אמרתי לה שמונה ליזה זה הציור
והיא ענתה כתבו עליו שירים זה ברור.
|
אם זה
מה
שכיוונתי
עשות
יום יום
שעה שעה
דקה דקה.
|
ולי - יש מיתרים
מי לה רה סול סי מי
מי מי שמצדיק את קיומי!
|
והרגע לא חולף
כן חוזר יפה כואב
|
הזמינו סקס און דה ביץ'
אני לא מתבדח.
|
זאב בודד
חי בעננים
בין מליוני כוכבים
|
זכרון רגע הדינדון
מכאיב בטיילו הלוך ושוב
|
אפיינתי את השיר הזה כשיר ג'ננה !
אפיינתי את השיר הזה כשיר ג'ננה?
או איך שהצחקתי את עצמי!
השיר הזה מאוד, אבל מאוד רציני.
|
יורש - שם תואר היוצר גם בכי והתרגשות ראו גם "בוכה ומתרגש".
|
אבל הן, חוצפניות,
מרשות לעצמן
כחייל מרושל.
|
אקים קנטון שוויצרי
עם כל מי שיישאר ליד.
|
הקהל מתבקש בלחישה
בזמן הגלישה
|
העיניים שלו כבר מוכנות
לעוד ניסיון כיבוש לילי
|
מה אתה מביט בי בעיני עגל
אישון טיפשון
|
אחר-כך בשעת האכילה,
מכה בי כברק פתאומי
שפע התובנה.
|
מתישהו בקרוב אני אקח הפסקה.
מתחיל כבר מעכשיו להתכונן למועקה.
להיעלם תוך כדי דממה דקה.
חבל שאי אפשר ללכת עם תשוקה.
|
המעיל בשיר של אלף, זוכר אותו,
אותו אלף שכתב שיר, אשר המעיל זכור בו,
כמעט שכח, אבל אני איני מצליח
לשכוח, אויש כמה טוב זה היה, ואלף?
|
אז הרהרתי והבנתי שכל מה שיוצא מכאן, מה שהיה צריך להוכיח,
כדברי המתמטיקאים, הוא את דבר נחיצותו של
|
ללכת לכת לכת לא לחזור למאה שעברה.
|
היה מאוד טעימ
באמצע החיימ
מחול עמ ציפורימ
לא יודעות לשחות.
|
סכין או מזלג או כפית
מדיחות את זה למשולש הכיור.
|
כי הצוואה שהוקראה מפי עו"ד איסלנדי יבשוש
|
הם נזהרים לשכוח, לאחוז
סודות רזים של געגוע.
|
כי הוא, אישית, היה מאוד עצלן
שיא הבילוי שלו היה לצאת למרפסת שיכור וסטלן.
|
שניהם, יחדיו, כדי למנוע מכאוב
שמרו מפניו טוב טוב
את בשורת האיוב.
|
מקיא ריק
ריר
ריק
ריר לשורה הזו אין סופ
|
בחוץ כבר אין זכר לרוח דרום
ולי כמו לפגר אין נפש אין חום
המלאך נעלם, פסה תקווה,
כל חלקת הפרחים לעיני חרבה.
|
לתבשיל סיוטי המחליא ביותר
המלא ברעד, בטירוף, בדאגה
|
נער הייתי של מרורים וחשק
מלוא טנא קיץ ארזתי בתיק צד.
ענב ירוק, שזיף, משמש ושסק
יחף אל חוף הסלע זוג סנדלים ביד.
|
ובגיל הזה המשולש
המרובע המחומש
אתה לא צריך להתאמץ
כדי להמציא את עצמך מחדש.
|
מנגבת טיפה אחרונה של שפיות
נפשה שוחה בים תשישות
שואפת לשמיים
וכאן זה המדבר.
|
פעם שתינו רק בירה, בדרך-כלל גולדסטאר.
אחר-כל התחלנו להתמקצע בבירות, למדנו למשל, שגינס יש לשתות רק
חם, או להכיר ממבחר הבירות הבלגיות והצ'כיות.
ואז החל העניין ביין...
בטיולים בעולם - סנגריות ואוזו נשפכו חופשי.
עכשיו גלשנו לוויסקי, וויסקי זול
|
החייל נושא תמונת בתו.
החייל נושא זיכרון הוריו.
|
אבא שלי לא היה משורר מפורסם
( הוא לא היה משורר כלל)
אז אני כותב את שורות החיים שלי וחופש לי.
|
פרפרי מוות
שותים צופי באביב
דוב לא לוקק דבש
|
ואני, שמרגיש עדיין עשר, שואל:
מי מהם מאושר?
|
אבל בינתיים סוחבים
מזל שיש מזגן
שווה כל גרוש כמו מתק דובדבן
|
נגע בי מג שמיימי
בוא גם בוא
גע בי גם
|
אדום בולט
אדום שולט
אדום משפריץ.
|
אבל אנחנו נותנים,
הרבה,
יש לתת
וניתן
|
היא לא יוצאת לי מהראש, הזונה הזאת.
שכבה איתו ואיתו ואיתו.
מתגעגע אלייך.
קר לי.
|
בָּגַדְתִּי.
שָׁכַבְתִּי אִתּוֹ.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
מְאוֹד.
|
די!
מי ישים סוף לאידיליה הזו?
לא אני כי:
|
לך לישון, עצום עיניים ותחלום.
שם לא יגידו מחק חיוך טפשי מהשפתיים
|
תעשו את הכל
להצחיק את העולם
שראה ושמע והרגיש וחווה
את כל סוגי הלחימות
בכל פינה על הכדור.
|
הם נעלמים
במים בורחים
אוף
|
כשהגיע השלישי הכנתי בקבוק מים קרים
הצעתי: קפה, תה, עוגיות.
כי רציתי להמשיך את משחק החיים הזה
|
בלה וקר לה
עצמותיה דואבות
עת לרקוד זומבה.
|
אני ופיג'מת הדובים שלי
ניגשנו לנחם,
לחבק, להחזיק חזק
|
שוכב על הספה.
כדי שיכאב הגב.
הבטן כבר כואבת
גם הצוואר.
|
אז מה והעולם הודף
אותי ואת כולם
כמו כדור ברזל נוחת בנחת שם
והלווין מלמעלה בנו הוא צופה
|
כולם אצים רצים
נגמרו התירוצים.
|
אחד ביום.
אני רוצה לעשות מעשה
אחד ביום
רק אחד ביום
אמרו לי איזה.
|
כשהיא הולכת לבלות
ועוזבת אותו לאנחות
הרגשת ריק משתלטת עליו
יש לו רק אותה
|
פס קצר חתכו
בבטן והוציאו אחרי
תשעה
|
תדמיינו אותי עכשיו
לבוש כותונת משוגע
וזאת על כי
אבנה
מוזיאון
|
אבא שלו היה פסיכולוג יונגיאני.
אמא שלו היתה מרפאה בעיסוק
|
אין אין אין. אין אין אין.
רק ים. גן מן. תו חם.
שם רף. רק סף. שק דם.
אין אין אין אין אין אין.
|
ביקשתם שאהיה אותנטי
ואכתוב בהיר
אז אני אימפוטנט
ויקל עלי מאוד להסביר.
|
לעיתים אין שום דבר מה לומר
לעיתים אין שום דבר מה לומר
|
כולם מתמוטטים התקהלו עדת אבודים.
לא ירקמו עורות וגידים
תוכניותינו.
|
אני בולע תרופה
מגעילה אלופה
ואני שותק קצת
מקסימום לוחש
|
אלטף את קליפת השום בחיבה רבה
אוהב אותה הרבה
הרבה יותר מהעולם המשעמם של המבוגרים.
|
טקסים בכל מקום
כל חיי מצדיע לאבן
כל אדם יושב מתחת עץ
|
אז מה אנחנו עושים, מה אנחנו עושים
לו ולנו?
|
ואני, בנה של אמא טבע,
מלך השמש,
חייב להכניס אותך אל תוך חיי.
|
כשאני שומע על עוד מקרה אלימות,
אני חש צורך
להתמקד, בדמות מיניאטורית
צבעונית של בובה,
|
נזהר משפע התקפות על עצב
חי חשוף.
|
ילד נעול
נעול בתא
בתא מטען.
|
התיקן והפרפר
אהבו כל-כך
אבל זה כנראה לא היה אפשרי
|
בבית-הספר היא קיבלה ציון שתיים בתפירה
התקשתה אפילו להשחיל חוט למחט.
|
אבא.
אני הכי מתגעגע
לפעמים שקראת לנו אמא
|
בזמן עבר חשבתי שאתה
צעיר רע,
שחצן וטיפש
|
אמנון פנים יפות
ניתז אלי מהמסך
|
אז איך אעמוד מולו?
מה יהיה עלי?
|
אני - יושב מול המסך עם מיכל ענק של גלידת גורמה וקורא שירים.
הוא - שוכב באוהל ענק זב חוטם, לעיתים קם כושל לאסוף לעצמו
שיירים.
|
סטייק של פטריות קצוצות עם אגוזים קצוצים והרבה עלים ירוקים
טחונים טחונים.
אני מעלה גרה אני פרה!
|
אני אוהב את המקום ההוא
לשם אני כותב מכתב.
|
אני אוהב את המקום ההוא
לשם אני כותב מכתב.
אני אוהב את המקום ההוא
שמישהו יקרא עכשיו.
|
כשכופפתי מרפקים נישקתי אדמה.
|
הלוואי יקנו כבר דג טורף, נמאס לי כבר לחיות.
|
מין הון להון
באון מוחץ
גור ארנבון
שבנחת שרוע
על אדמה חרבה ובתולית
|
הילד בחינם
כקש הוא נהדף
אל תוך מי העירבול.
|
יד ימין שרת החי חי חי , חה חה חה
ויד שמאל שלא יודעת מה יד ימין עושה - קבלה את תיק הנוך.
אשכי הימיני שר המד
השמאלי שר הע
|
עדיין יושב לו הנשר על כסא
ענן כבשת הרש ועוזרו
התוכי חוזר כתוכי
על כל הוראותיו לבעלי הכנף.
|
סליחה שבך בגדתי
הייתי מטומטם.
מבלי משים מעדתי
ללא סיבה, כך סתם.
|
אמרו לי שאני חופר.
חופר חופר חופר
חופר חופר חופר
כן חופר.
|
כולם מתאהבים בי .
אבל מאוד לאט מאוד לאט
אפילו צב מסתובב על גב
קצת יותר מהר.
|
עושה דאבל פאס עם חברי לקבוצה
מוציא חוץ ארוכות מאוד
קרן מדוייקות מאוד
עונשין חזקות מאוד
|
אין לי תכונות של גבר כלל
וכלל
כבוד
לא משחק אצלי
|
כל הדרכים מובילות לרומא.
המלך הוא עירום
עוצו לי עצה!
מה זה קשור?
|
ועכשיו: נחמד, נחמד, נחמד
חייב להיות נחמד, נחמד, נחמד.
אומרים שאני מצליח להיות נחמד, נחמד, נחמד
אז מדוע אני לא מרגיש נחמד נחמד נחמד.
|
אני נמצא בחדר
הוא אינטימי
סילקו אותי מחדר השינה
אני אשן לבד הלילה
|
בפנים פלזמות על הקי - אי - איר.
סרטי טבע, ציפורים של שיר.
|
וכשאנחנו עוברים בדרכם
אנו משפילים מבט
|
אימה ואחותה הן בעלות מכון בריאות
אני אוהב אותה מאוד - עדיף אולי למות.
|
מלכה באה אמרה די
טרפה זה כבר פאסה
|
הוא מגרד
הוא בולט
כולם רואים אותו
|
עכשיו כשיש בלגן
לא מעניין אותי הסדר
מכיוון שחונכתי בהצלחה
לאהוב מסורות וחגים
|
אחרי המלחמה האחרונה
יותר נכון במהלכה
נכתבו אותיות
נכתבו מילים
|
בוב גלדוף בקריז
בסרט החומה
מהלך עלי אימה
אולי אני מפריז.
|
היא, מצידה, אוהבת אותו כך, לא צובעת.
והוא, מחזיר לה אהבה, את פניה לא מלבין.
|
או שבעצם כבר יודעים שלא
יבואו אלף רגעים קסומים,
הלילה יאגד באחת,
|
עגלגלה
שבעה תמיד
נהנתנית.
|
מה יהיה?
מה יהיה מחר?
אלוהים גדול...
|
לאחר שזרע שבר הרס והכול
הוא לבש בגד-ים ורוד סגול
|
מרוב טמטום.
הראש סתום.
הלב חתום.
|
אוסף בולים.
אוסף קלפים
של כדורגלנים, של דינוזאורים.
|
לא ממש די, אפילו מביך,
להעריץ מישהו
שיש לו רק תיאוריה אחת
אבל זה מה שיש
|
הם השאירו לי הודעה
לדווח לכם חדשה עצובה זו.
|
בגלל שאתה כל-כך לבד אז אני איתך ביחד.
בגלל שאתה כל-כך פוחד נסתם בי חור של פחד
|
צבעוניות משכה את הילד
ומספרים
והנדסה
|
שלחתי את ווטסון לסופר המומחה.
קראתי את הספר כחיוור ובוכה
|
בכל אחד יש פוטנציאל
להיות סופר, מדען חלל,
ממציא, מביא מרפא לאידס,
פסיכולוג או מיעץ.
|
הכי נמוך צריך להיות מאוד נמוך - גמד.
הכי גבוה צריך להיות מאוד גבוה - ענק.
|
והעולם נשאר אכזר
ועוד שכלול ועוד שכלול
רק עוד בלבול רק עוד בלבול
בואי פה בואי שם
|
אותה תחושת נערות שנעלמה
שבה אל חיקי בשיא עוזה
בודד זו תחושה
|
בודדה, שלוש ארבע.
אהלן וסהלן, שלוש ארבע.
עברו שלושים שנה
והג'ינג'ית של השכונה
|
ביד ימין אוחז ארוכות ציפורניו
זכוכית מגדלת מעל לתווים
ביד שמאל מתקן וכותב איצבועים
|
התרגשות של יום ראשון
בשדרת דוב-הוז החשוכה
מזלי שכולם הלכו לישון
באחת-עשרה בלילה של מבוכה.
|
בוץ.
מורח עצמי בבוץ
ראש עד רגל מכף
|
אחת לא זזה שרה
עדיין רוצה שנפשיט אותה ונעשה בה
שנייה זזה כל הזמן מתפשטת
נשארת בלבנים.
|
לא פסבדונים.כאן נחשף שמי שלי
|
נעים לי המגע של אבקת הסוכר.
אבל כל האחרות שצרות עלי מסביב
זה מרגיש לי כמו קלסטרופוב במעלית.
|
הם ידעו שהוא דביק
אך ניזהרו, יבשו, נעלו בתיק,
(לו זה הספיק).
|
מישהו לנשק את הלחי הרטובה
מישהו ללטף את הדמעות
המורה למתמטיקה חשב שזה יכול לעזור.
|
טינה טרנר אומרת לי להתראות.
|
גם היה רופא שיניים
שאהב להתפלסף.
|
בגינת הדודה הקשישה
שני דגי בורי.
|
ומעוד אחד או אחת
שאת שמם
חלמתי לנכון לצנזר
|
בחרתי בבחירות בבריחה.
שמתי פתק לבן.
החלפתי את התודה בסליחה,
אין לי מה לחפש כאן
|
אני ידעתי שאמשיך
ידעתי שאמשיך לעשות
ידעתי שאמשיך לעשות את זה.
|
אז את שתי הקטנות שלו הוא מנענע ומחייך.
גם כשהוא צועד לו בטוח אל תוך הכביש הסואן
הוא מחייך,
|
הבדידות קראה לי אליה
ביקשה לרקוד איתי
טנגו סוער תשוקתי היא אמרה.
|
אחר כך, בשעה שדודה אונרייט, שוקדת על בינוי הריסות המטבח
נפתח בחדר הקטן אולפן.
|
LIVE אין בית שמש
בית שמש של זהב
או של אל תעברי לבד ילדה ברחוב
|
כל הכייף בחיים זה להתבלבל.
תני לו להתבלבל.
|
בדיוק באמצע החץ שלו
הם החליפו מתכונים של אושר
|
הלב צריך לראות
הגוף צריך לשמוע
האצבעות צריכות לכאוב
|
שרים, מתגעגעים רוקדים
הורה לכבוד שנת השישים
|
פתאום התברר לי
שהדבר היחידי
שאני
ממש
רוצה
|
תקוותי שאענה להגדרה של אחד שאי אפשר
|
על- מנת להבין שאתה מאושר צריך
על- מנת להבין שאתה מאושר צריך לעתים
|
כדאי לעלות למעלה
משהו מתהפך ביקום
ינצלו רוכבי האופניים שיהדקו היטב את הקסדות
|
אהבתי אז "לישון"
הרגשתי "מועקה"
כי אחרי הכל
אם הייתי רוטשילד
|
היו צרורים
טורים טורים
יפים משירים
שמות, מספרים
של אהבה.
|
כובע כחול
כובע כחול
כובע כחול, כחול.
|
בנסיעה משכרת
אל לילו של הסדר
|
ל"ג בעומר - חג הפירומנים
שבועות- חג הצמחונים
ט' באב - חג הדכאונים
|
כי כמו שמונה ימי חיים, סופרים
ואז, בשר יהודי מלים
מדוע, לא נמשיך למנות, כך למשל שלוש שנים
|
ואז הוא הגיח משום מקום
מטופף על בוהן
כרקדן בלט.
|
ברוניה ורוזה
נפגשות בבית-עמנואל, רמת-גן
רוקדות ברייקדנס.
|
מאיר ואני משתוללים ליד חלונך ואת רודפת אחרינו עם מטאטא.
|
הם יקחו אותך למקדונלד או לברגר קינג
או לג'אנקיה אחרת וזה ממש לא טוב לגזרה שלך
|
וגם: פזור דעת, חסר החלטיות, שונא לדייק, מתקשה לקרוא.
|
מתנת
התן
המיילל
היא יאללה יאללה יאללה
|
גְּזַר הַדִּין
לֹא הָיָה עָדִין
אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲנֹק אוֹתוֹ בְּסָדִין.
|
במשאל העם של הציפורים
ברור שהם מצביעים בעד ההשארות
כי מה להם ולנדידה מה...
|
אבל הייתה זו הזיה
כי כל זה לא נחלם בכלל
זה
רק
הפריע לי לישון
|
היא כבר קצת קרועה העטיפה הזו גם דהוייה
מתנה שלא נעים להגיש
אבל אין ברירה כבר הגענו ליום ההולדת
|
בחיפוש נואש אחר נקודת מצויינותי,
כזו, קיימת בכל אדם,
דברי הזקן החכם.
|
אני רואה את התמונה הכוללת
צריך גיוס כללי
תכף מלחמה.
|
הַמָּסָךְ כֻּלּוֹ הִשְׁחִיר
חוּץ מֵאוֹתִיּוֹת הגיים אוֹבֶר
שֶׁנִּצְנְצוּ בְּזָהֳרָן.
|
שונא דתות
אבל מחבב בעלי אמונה דתית שמדברים את השפה שלי.
|
גם את הצד של המים הקרים
פותח
גם את הצד של המים החמים
|
אלה הספיקו לגרד
גלד געגוע עמוק
ולהזיל ממנו דם.
|
שיר לעיניים הנעצמות
שיר למוח הקודח
שיר לכוס המתרוקנת
|
געגוע געגוע געגוע
געגוע געגוע געגוע
ואז פתאום נאמרה
מילה
|
פירות מתוקים
חום החול מתמזג בי
ארמון מפוס
|
מסיבת חוף אי
קלמארי על פלאנצ'ה
כרסתן קירח.
|
מרגיז אותי
שאני אדיש
אדיש ומדשדש
|
לאורך שני צידי השדרה הרכבים השונים חולפים ובאים חולפים
ובאים חולפים ובאים.
ואני עורך את התחרות היומית בין שני הצדדים.
|
כדבש מלכות יסחטוה בסיס
לציר.
|
הם כותבים הם כותבים
צעירים וכותבים
מגיל שלש-עשרה
|
גלגל המזלות מסתובב מהר
בלתי אפשרי לברור לנו מזל.
וכל אחד נשאר עם החבילה שלו
ששלחה לנו בדואר גברת גורל.
|
פירמידה יחפש
יתור אחר גליל
להיכנס לגוף, להשתלב, במרחב הזה.
|
כל החיים הם מגרש משחקים הכדור הוא עגול.
ואני תמה
האם כולם חיתיים?
האם הוא יחדול?
|
דור שלישי מדליק נר זיכרון
היד שלו יד תקומה
|
עצ תרוץ מכאן תברח !מי
מי להיכן הכל אותו דבר עצ
עצ למקום שם אין חלומות מי
|
עונשה של חווה
להיות לך אישה.
אש חיה בתוכך ומבחוץ.
|
בּוֹא יֶלֶד בּוֹא
הֵיטֵב נַבִּיט אֶל הָאֳנִיָּה
הָעוֹזֶבֶת אֶת הָרָצִיף עַכְשָׁו.
|
שמעו איזה בידור
אני הרי חי על הכדור
אבל לא האזנתי לשידור
|
וכשהעולם פעור פה, בהם, צופה
בושתם, מהם והלאה.
ראו, רומן כזה יפה
על כולנו, הלוואי אינשאללה.
|
לא אבחר בתאריך יום הולדתי
בססמת כרטיס האשראי
במספר הדרכון או תעודת הזהות
|
בלילה הוא ישן טוב
נרדם מלא אהבה
אבל האיש בוכה בבוקר.
|
קוקו, איפה את?
כדור הארץ מאחורי ומצדדי - הוא העומד
אחת, שתיים, שלוש!
|
רציתי לגעת בה, לחבקה
מכיוון שידי קשורות היו מאחורי גבי
יכולתי רק ללוות במבט לנקודת האיסוף.
|
לא הכל הוא הבל
כנראה יש רבדים של משמעות
לרוב הדברים
לכולם
|
אני שמח להיות
אבא של כישלון
הוא תמיד מסכים
לצחצח שיניים לפני השינה.
|
שנני אותיות סופיות : ך ם ן ף ץ
תרגמי לצרפתית
ואולי יגיע.
|
מאוד הייתה
טובה
שנה
שכבר חלפה
עלי
|
אקמול בתוך ברטה,
לקלוע ולבלוע
שמונה כדורים
אל לוע
ולצאת מזה חי.
|
רשרוש ענפיו
חומו משיר שיירי שיר
בוץ משתרג בו.
|
מנסים לגעת
בשולי אדרתה
של השמחה
בהיכל הגדול
|
מסאג' בשמן
עד לסיום שמח
מטר בצ'אנג מאי.
|
התרצו להיות שותפים
למסע עתיר כשפים
חלומות וכיסופים
לעזור לי להגיע ליעד הכספים
|
אני לא יודע אם זה יהיה מספיק
אבל כדאי יהיה לשלוח אותו לבית הבראה
|
שולטים הם וביד רמה
בכל נים ונים באומה.
|
אעלה
על שרטון כספינת תענוגות
אטבע
בביובם של דימויים משומשים
|
ניסיתי לדחות עד כמה שיותר
יש לחשוב על כל-כך הרבה דברים
לנתח את כל אירועי היום שעבר
לתכנן את המחרת.
|
הייתי לה פלט
הייתי לה קלט
|
היא נכנסה בקול דממה דקה.
ביקשה לומר כמה מילים ראשונות.
|
השניות האלה
של ידך החמה
חלפו כהרף עין
|
עירית - התאלמנה,כבר קשה לה לזוז, הילדים של בעלה דורשים את
הכסף,תאלץ למכור דירה במיקום אטרקטיבי בחולון ולקנות דירה קטנה
בבאר-שבע.
מארי- תושבת באר-שבע, התאלמנה אף היא, מתנהלת בכבדות גם,
|
הן במחסן שהוא מחסן
הן בביתי שהוא גם מחסן
|
כשהברמן נתן לי עוד משקה
ועוד משקה
ועוד משקה אחד יותר מדי
|
נמשכתי.
כמו איזה מגנט אל מרכז יקום
שהוא לא אני
|
מה אכפת לך שטוב לי?
מה אכפת לך שאני ישן קם ואוכל ושוב ישן קם
וחוזר חלילה מאושר, אינך מקנא בי חלילה?
|
אפילו היה לו שם ללהקה - מכשיר שמיעה -
אולי כי הם היו אמורים לנגן ממש פיאניסימו.
|
אפשר שאספר לכם קוראי
הסקרנים
המעטים
המתעניינים
מה קרה בו.
|
אוף אוף אוף
דג'ה וו
בדיוק מרגיש בבוהן
|
הפנטזייה של וולט דיסני מושלמת בעיני
אבל חלק חסר לנו בתצרף.
אולי הוא מתחת למיטה
אולי בארגז הצעצועים המפוזרים.
|
החלום הוא בינוני
החתירה היא במקום
ההפכים משלימים
|
הולך בין מהמורות
זה נצרב בזיכרון ולא מרפה
לא רוצה לפרש
זה מכאיב לי.
|
על ערכים או אוננות.
לעזאזל הרצינות.
צריך להיות מצחיק!
|
בין אנקרה לניס
אין לי כח ללבוש תחתונים.
בין שרונה לתאומים
אין לי שמץ של מושג איזה חולצה ללבוש עכשיו.
|
שלולית בדרכו
גרביו ספוגים מימיה
אהובתו מחכה
|
במעיל פרווה חם
בוחר מתנות חג מולד
חנוט בבדידות.
|
סבתא תינוקת
ליבה פועם חום קיץ
לביאת שבט.
|
הגוף צריך גם טוב גם רע לעוף לצוף
להימלט מזירת האגרוף
של עולם עם חזות של ממזר.
|
הילדה עם הבלון האדום של בנקסי
החליטה למסור אותו
קשה להיות מיתית
במיוחד כשאת שואפת לאלמוניות.
|
אני לא בטוח שזה קרה אי פעם
אבל חשבתי עליו
על הילד
|
היפוליט
אייל שליט
איזה זרג איזה שיט!
|
יסודי, חטיבה, תיכון, צו ראשון, צו שני, קב"ן
|
מוות סתיו שרבי
דמעותיו שורפות חונקות
ליבו דופק חום.
|
הן היו להקה
וסולנית שלא רצתה לשיר במקהלה
נאלצה לשבור את עצמה בכיור.
|
כלא מאמין זינקתי
דומע המום וסהרורי
לקרוא את אשר כתבתי
באשמורת וואטץ אפ לילית.
|
שזה אומר ליפול להזדקר לכרוע
ושוב ליפול להזדקר בנטל שיטתי.
|
מלפנים כל אותה העת ראיתי
את המקום והאנשים שאהבתי
ונופפתי לשלום.
|
הָייְתָה רוֹשֶׁמֶת לִי שׁוּרוֹת מִלִּים
מִשְׁתַּמֶּשֶׁת תָּדִיר בְּשָׁלֹשׁ נְקֻודּוֹת
|
והשאיר אותי נושם
והשאיר אותי אידיוט
|
לא נהגתי להפוך אותו.
ידעתי שהוא קים
שהוא יפה
שיש לו זיז
בליטת דמעות אושר.
|
קראו לו שמעון צלאח נולד כגיי בעיירת פיתוח.
חי כמו רגיל בכדי לא לקלקל להוריו את מצב הרוח
עבד רגיל, שר רגיל מזרחית , קריוקי לעשות שמח
לחברה הבלונדינית שיפתה משמש וגם מירח.
|
אני המראה מול עינכם
הסקרניות
הפולשניות
|
עיוור שלא ראה מימי חייו מרגיש שהאות הבריילית
דומה לציור סיני שמרכיב איזו הברה ולומד לדבר שפות מזרח.
הוא מחליט ליזום סטרט אפ של אימוג'ים לליקויי ראיה.
אני הייתי מבקש שתמצא שפה חדשה לנטולי האינטיליגנצייה הרגשית.
|
תחילה היה מצוין, רעש הריסוק עזר לה להתנתק,
היא התמכרה למחשבות ההרהוריות שלה.
אחר-כך, מכת השגרה פגעה גם בה.
|
מי שלוחץ שוב ושוב על כפתור מכונת הצילום
לא תמיד מודע לכך
שהמכונה זעה בתוך הקרביים של עצמה
|
באותו רגע
נאלצתי
לשרטט מעגל.
|
במין
מציצנות
אינסופית
לראות
מולנו
|
אז מה אם אני עני - זה לא עקרוני.
היא - אוהבת אותי.
|
תנסה לא לדבר קצת
שהאוויר יעבור מעליך ומהצדדים
ואתה תמשיך לשתוק
|
נראה עצוב, טען שכל רעיונותיו כמו המצרים, עצרו בעד הלום.
שעוזרו המצרי מאהר לא מיהר להפיץ את הבשורה.
|
הנער התאבד בסוף המחזה.
הייתה אימא
היה אבא
הייתה אימא חורגת גם
אבל הנער התאבד די בסוף המחזה.
|
אבל אני סולח ומקשיב.
כי מסכן,
במקום העבודה שלו ממש אסור לו.
|
אני הנר
שמחסיר
מלבכם
פעימה.
|
את הדם שכוסתה בו אך אמש.
ניגבו במפית אדומה.
|
כל מי שאהב אותי אי פעם
עומד סביבה צועק לי לצאת
אך מעבר לכך אינו עושה דבר.
|
בין שדרות ספרים
נרות אצבע זעירים
דפדופי נצח.
|
צלמו תעדו הכל.
משרפות, מחנות, תאי גזים, גדרות, שלטים, שלג, ריק, רכבות,
תחנות, כלום.
|
ראיתי את עיניך היפות
זוהרות ככוכב מנצנץ
אוזניי המומות הזדקפו
למשמע סיפור האהבה החדש שלך
|
לו הייתה לי פיג'מה.
היו כותבים עליי שירי ילדים מעצבנים.
|
זה מכבר עברה את גיל שמונים
ליבה החלש, זהב טהור היה בפנים.
כחודש היא ניגנה, נאבקה באצבעותיה
חזרה לנערותה, לקלאסיקה של חייה
|
מכה בשצף קצף
על קלידי העצב.
|
לו הייתה לי פרווה.
היו מעריצים אותי.
|
האמת שאחונה שלו מת,
די מהר לאחר שעשה ריקוד דאווין
מעל מדמנת ירק
ועכשיו נשאר רק הוא זוהר ויפהפה
|
הבין הילד הקטן שבי
שהוא אינו מבין דבר
ורק תפילה אחת נותרה בלבבו
|
אני נושא את ההיסטוריה שלי על הגב
והגב עייף כואב.
הזיכרונות מבעבעים כמים רותחים
סכנת מוות להכניס אצבע פנימה.
|
הפלסטלינות שלי מתמזגות אחת בשנייה
כבר אי אפשר להבחין בצבעים.
|
מצייצת קצת שונה וכל הזמן
חולמת על קאריירת סולנות ב
|
קולט עוד רגע
באור וצל עדשותיו
חום יד עד מצמוץ.
|
ידי נאחזת במעקה
מתחננת לא להיכשל
|
ישנן תרופות מצילות חיים.
ישנן כאלה, מאריכות חיים
|
קיבלתי טלפון הזוי וזימון
מנציגה בכירה של המכללה לאימון.
|
מתי יכול הייתי להיות מסונכרן עם הנעשה בכדור הארץ הזה
או שמא עם הנעשה במאדים .
אולי כאשר כף רגלו של האדם כבר דרכה על מאדים
|
מתכוון לעזוב את החוף ולא לשוב לעולם
אלא שאז, חולפת בי מחשבה, שהגלים יסדקו את הקונכיות
ואלה עוד תחזורנה אלי פתוחות יותר, כמו שאני אוהב.
|
הקיץ היה מטורף
זה שבמהלכו אימא מתה.
הקיץ הזה היה מטורף
לאחר סוף אביב של פנטזיה
|
זה היה משהו שנסגר עם ריצ'רץ, אבל אני לא רואה אותי מבצע את
פעולת הריצ'רוץ הזו בסוף היום.
|
עד חצי המלכות,
לא אתן, זה מוגזם
|
יש לי תפקיד חשוב מו למציל בים.
מונע תאונות דרכים, מאיץ את פעילות הדם.
ולפעמים כשאני מרגיש קצת מאוהב
אני שופך לי, בטעות, יותר מידי חלב
|
לא לדרוך על הקקי של החמורים.
|
עוגה עם מלח
מרק עם סוכר
בדיוק כשנדמה שהכל מוכר
|
אבל שמח להיות אהוב הרוב הבינוני
קשה היום,
זה שעושה ועושה
אך לעתים נדירות
גם יוצר לאל ידו להפיק.
|
כל גבר היה אולי פעם ילדה.
כל אישה הייתה פעם אולי טום בוי.
|
מוקיון חסר בית אוהד כדורגל?
חלוץ מסומם מחזות זמר?
זמר אופראי צוחק על הזמן?
|
הרהור בורח
בכדור פורח,
מזמין אורח
ומשליך שק חול.
|
שהופכים לגשמים
שהופכים לרוחות
שהופכים ל
ערעור
המאזניים
של חיי.
|
לולין על חד אופן נוסע לאחור
ואני - אל הציור שלי של מיסטר ספוק
|
אני לא פורמלי
אני לא נורמלי
איש חינוך קצת רנדומלי
שחורז בטיפשיות
ומתרגם חיפושיות.
|
כל העולם נפגע חרדה
כל העולם פוגע חרדה
אז כמעט כולם בולעים כדורים
כי שיכנעו אותם ברדיו שזה לא בושה לבלוע כדורים
|
שם תעמודנה בתור שעות על גבי שעות.
כי צריך להתאמץ כדי לעמוד בצו האופנה.
|
לא לדבר
ואם כבר מדברים
אז את הקול לא להרים.
|
הוא אמור להיות כדור ההרגעה שלי
אבל הוא נורמלי כל הזמן
|
אני קוויר
שחשב שלשום בפעם ראשונה
משהו מטורף
|
זה אותו בשר
שנחתך חי, שורף, קטוע
|
הרבה, הכל, את כולם.
אפילו באפן מוגזם.
|
אתמול הייתי ילד
היום אני עולל
הים הוא אינסופי
צולל בו לכל גל.
|
אני רץ בדשאים
פורס זרועותי כאווירון
ואף אחד אינו רץ אחרי
ומלפני אף אחד.
|
חרדי, ערבי, דובר אידיש
מזרחי שלא קבלו למועדון
רוסי עם מבטא זונה על כביש ברנש אדיש
|
אך מה עומד בבסיס הרוגז האנושי הזה
היוצר הדי ויברציה בגופי
לכשהוא חולף בחלל האוויר?
אני מבקש להבינו ולהתנות עימו אהבה.
|
יותר מדי אהבה
יותר מדי חובה
יותר מדי תשובה
|
ששלושים ושניים גם הם רבים
קשה לזהות בהמון מי אבד
וצריך יד רק לרגע קט לא לחוש לבד
למי אצטרף בצעקה למען חירות שיוויון
|
כולנו עוטים מסכות
אני רואה לכולם את העיניים היפות.
|
אין לי דבר
אולי חצי דבר
עם נחיל האהבה.
|
מוזרים, תמהונים, חסרי בית, נוודים
בואו אלי.
|
הרהור פוליאמורי על חקר השיר האהוב על אוהביי הוא רק חלק
מהכותרת המתוכננת שגלש לטקסט.
הכותרת המלאה הייתה צריכה להיות:
"הרהור פוליאמורי על חקר השיר האהוב על אהוביי אוהביי
ואוהביהם".
|
בפקולטה למדעי הגלידה
היה חוג שכולם רצו להתקבל אליו
אבל רבים נפלו בו בזמן הראיון האישי.
|
פתאום נזכרתי ב
אינעל דינק
והבנתי שהעולם
מתגלגל לו בקללות
|
ממקום מושבי
אצפה בעוברים בסך
שרצים ורוצים רצים ורוצים
רק לאהוב.
|
רואה בהשתקפות שלנו אני אחר לגמרי
כזה המתרוצץ קדימה ואחורה
על ציר הזמן של חייו.
|
כשאתה פוליאמורי
וגם אין לך גבולות
אז אתה נע ונד
בין מוצג אהבה אחד למשנהו.
|
אם לבכות
אז בדמעות של בצל
שאף אחד
לא יוכל
|
התאהבתי בך אחותי הקנאה
ואהבתי ממך הרבה כמו את כולם
עד מעל הראש התאהבתי.
|
נעים לכם לדפדף באלבום בו מורגש שחסרות תמונות?
רגע,אתם עדיין יודעים מהו אלבום תמונות?
|
האיפור שלה מוגזם,התיק זול
היא מוכרת את גופה ללילה
כמו ששר המורה הבריטי.
|
אז חונה אני בצל ענף שמשה, לחשוב,
לרשום
|
אני דג בתוך כל רשתות הקפה והגלידה
המרובות רגליים כתמנון אימתני
נוח לי להתערסל
|
והאדם נברא בצלם.
גם אם רבים צאצאיו אשר לימדונו מעשים של חלם,
האדם נברא בצלם.
|
לו היתה לי רעמה.
הייתי מלך.
|
הנשימה קצובה,מסודרת.
תנועות הגפים - מושלמות
מירוץ הדגים הוא בין דורי
|
הקשב לו הקשב לו
אמר ברמזים
כי לא היו לו מילים.
|
השירה שלי לא רוצחת אותי
השירה שלי לא שודדת אותי
השירה שלי לא אונסת אותי
|
בחלוף שנים רבות
היום אני יודע
שממש עכשיו כתבתי
כמעט את אותו שיר בנלי.
|
השיר שלי לפלף
לפלף מלופף
מלופף בחלום
בחלום עמום
|
בהמשך, הוא מתנפח שמה
כמו בלון
ואני חושש שיתפוצץ.
|
הכל קרה,
בגלל טעות בהקלדה
בזמן עבר רחוק,
לפני בואו של מר מסך מגע
|
או שפלוטו חטף את אוליב הצווחת בסופרן לפופאי להצילה
וארץ-מתגאה שקיבל את כל האקשן.
|
שעות מצלצל
ולא מעורר
אבל עמיד
במים מאה
מטר
|
גולמיות
כמו טחינה
בסיסיות
ללא שום דבר
|
ואני עומד ומשתהה מלא יראה
לכשהן עומדות מולי בכל הדרן
|
הרמתי שמיכה מעל ראש
גם מעל הרגליים
כולי מכוסה בתכריך.
|
אני מודע לכך
שליקוי מאורות תקף והוביל לרומנטיזציה מוגזמת של המציאות דאז.
|
פיצה או גלידה
אל מה תוותר?
אם הכרח יהיה להעלים
אחת מהם מהעולם
שאלתי ילד קטן.
|
ברגע בו נולד השיר
הוא צרח, נשימות ראשונות
הנה כבר הוא מת לי
ומתחיל להסריח.
|
אי ההיגיון מיצה את עצמו
תרתי משמע.
|
וּבִשְׁעַת לַיְלָה כְּשֶׁהַיֶּלֶד שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה
לְעִתִּים הִיא בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתוֹ
הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ לַאֲחוֹתוֹ.
|
בשנה הבאה
אשב לבדי על המרפסת
ואספור רק את עצמי
|
השעה כמעט אחת עשרה בבוקר.
יד שמאל אוחזת באחורי הירך
כשיד ימין מלטפת את העכבר
|
אני לא עצוב
אני רק רואה את הנולד
לאט.
|
והעיקר הוא שצריך לפחד מהכל
חוץ מהפחד עצמו.
צריך להושיט ידיים רחבות.
|
שוטר עם אזיקים וגנב ברחו לרחוב
פגשו בפינה זונה
שופטת ובעלת אוב.
|
השירותרום - כאן אני ממליץ לשיר תוך כדי תרומה, אולי את :"כסף
מתקתק הכסף" או את :" מאני מאני מאני, מאסט בי פאני"
|
כשאני רואה אותם
ריח מיוחד עולה באפי
משב רוח קריר ברציף המטרו
|
מבכורתו משליטתו ומעליונות מוסרית
לציבור הם יצאו עם עיקרי הדברים
|
רק בקצרה בבקשה ובסגנון פינג פונג.
הגשה של אחד במאי
|
מסונוור ממנו מתערפל ראשי
למין מצב חדש של יזמה
|
משהו בי מתעתע
גוף ונפש מקרקע.
|
הָיְתָה הִיא אִמָּא
שֶׁרָצְתָה רַק לְהָרִיחַ פֶּרַח
וְלָשִׁיר שִׁירִים
|
כיתבו את הרגע הזה
כלומר כיתבו עכשיו, ממש עכשיו
מה עובר לכם בראש
כשאני אומר לכם
שאולי לא כדאי לציית לזמן.
|
בועטים להשתחרר
ואני סחרחר ומעורפל
|
זהו שיר קשה
אני ממליץ
שלא תמשיכו
לקרוא אותו.
|
הדפתי אותה למדרגות
אחרי שדפקה בדלתי
הודעתי בארשת בטחון
לא תכנסי יקירתי.
|
עכשיו בסלון
היא אמרה לי שלום
זאת אני,
המוות ליטף אותי.
|
והזיקית והזיקית היא לפעמים
גם כן יכולה להשאר
נטושה ובלי כוחות להתחלף.
|
לאחר קורס ריענון בעזרה ראשונה
|
פעם חשבתי שחברי היחידי הוא צילי
אבל אז מצאתי חברות
זקנות מטורללות.
|
סטייק עשוי רר
זה מה שהוא מחפש בפח
בסוף עוד אהיה משורר
כי מישהו טמן לי פה פח.
|
זונה חרדי וצב
מוצגים במוזיאון הזה,של החיות.
ראווה לעולם הרחב.
|
וזה פשוט מגיע לי להאמין.
כי אלוהים תחליף בכלל לא רע למין - !PIN
|
הגבירה בחום
השפילה מבטה
אל עלי השלכת
|
למנטור המוזיקלי שלי אין גרוש.
אז הוא גר ברחוב.
|
אבל אימנו
הורתנו
תורתנו
שחררה אותנו
|
מתרכז בנקודה בחלל
בוהה מול החלום שלי,
מסתובב מסתובב
סביב התקליט של חיי.
|
מכה בי בכל הכוח באיזושהי צורה
מקבילית או מלבנית
אני נכנס עם האקווריום לתוך מונית
|
בוחר ארבעה ממרחים מגוונים וממלא על כל צד של שני החלקים.
אוחז בשתי ידי הריקות.
|
הבטיח בחינם אין כסף
רק כדי לחזור לעשות משהו
לא להישאר נטול
|
לא עושה זאת חפוז
בשיא התשוקה נוגע
עוד לא מיומן
מתגעגע
|
שתי הנשים הבלות
הזקנות החולות, הגדולות
התחבקו.
|
לפני שנה, בטיול לעין כרם, ראיתי מחלון האוטובוס
תימניה קטנה כזו, בת מאה ושש.
|
אנצור מקומי העלוב הדחוס
בחלקיק זמן מקרי.
|
אבל הכי מעצבן אותי
כשסתם זורקים אותי
כמו חיתול חד פעמי.
|
בפעלול מתרברב
נחתה קליפת השום
על עיני
|
נחל איתן הוא
לא נצרך לדיבור חזק
עזר כנגדו היה.
|
טונה על מצע אבטיח בחג השבועות.
שישים וארבעה טורים מצומצמים.
שישים וארבע משבצות.
סיגריות אסקוט.
|
אני ילדון בן שש - עשרה
פלוס ארבעים שנות נדוד במדבר
עדיין מחפש אוצר.
|
אני מכין שלוש כוסות קפה
אמרו נא,
מי הזמין ללא סוכר?
|
ואני רשל עדיין צעירה ומשועשעת עונה מבודחת לכל שואל -
אה... העכברים... הם מארחים לי כאן לחברה...
|
ניסים
מנסים
מבואסים
מתבוססים
כוססים
מול ההצגה הגדולה.
|
היה לי פיפי דחוף
ממש לא יכולתי להתאפק
אבל הייתי חסומה
|
האמונה בטוב מתנפצת
שברי זכוכיות עלי שמיים
המלאכים נזהרים לא להיפצע
חלקם נצבעים בדם תכלת.
|
כשזה סובל
כשזה נובל
חצי יובל
אתה יודע לפייס כעסים באחיזת ידיים.
|
חוקר:גילך?
משורר: 55.9
חוקר:סגנונך?
משורר: חד טיוטתי
|
מאז שהפחד הזה עלה לו למודעות, זה נהיה נורא.
גם הכבסים התחילו מאד לסבול.
אז זה נכון שבגללו יש עכשיו מליונים של מובטלים
אבל זאת הקידמה, מדוע הוא חושב שהם יבואו להתנכל לו?
|
השחקים שהפסידו לאופק, לא, ברגע של סוף הם הובסו.
|
גם אם אינו ערמומי כנחש
נאמן ככלבה
מתפנק כחתול
מדוע להתייחס אליו בביטול?
|
יפי הנוף מהמם
זאת ארץ הפעילויות הבלתי מוגבלות
ואני?
|
טיפש
מיום ליום אדם נהיה טיפש
הרבה יותר טיפש
|
מקיץ אתאיסט אסטרונאוט
לפני תפילת שחרית
מחפש קמח.
|
בחזרה למהומות
לנהמות
למזימות
לשאלות קיומיות
|
חתולי מסורס
אני מבואס
לו היה איזמל מתקרב לאשכיי
|
יוֹנָתָן הַקָּטָן
רָץ לְמֶרְחַקָּיו מְאוֹד מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר אֶל הַגַּן
אֲבָל הַשַּׁעַר הָיָה נָעוּל.
|
כמו גם על אלה שפרחו
ליממה אחת
|
יורד לקומת המרתף,
נכנס למחסננו האפל
פותח קופסא מוחבאת,מאובקת,
|
הוא אהב לדחוף לה צ'יפסים למחשוף
זאת הייתה הדרך שלו לאהוב.
היא דווקא מאוד חיבבה תפוחי אדמה
|
פינסנט פאן-חוך חיכה בתור סינן קללה.
|
אני רוצה לשכוח את הילדות שלי
רוצה לשכוח את הילדות שלי
אבל כנראה שאני לא ממש מצליח לשכוח.
|
אפילו שמסתחרר לי הראש אני מפחד ליפול מאימת הרגעים הרעים של
חיי
|
בוקר - ביכורי, מבכרים לבקר קרוב, קרוב לקיר והם עוטי ברק
|
אבא שלו בכלל בולגרי
אמא שלו טורקיה
( או ההפך)
זו כבר הייתה נקודת פתיחה טובה.
|
יש.
יש לשאוף.
יש לשאוף לכל.
|
צריך לדרוך עליו
ללכת עליו
לקפוץ עליו
|
במיוחד שיהדקו לה סדינים.
אז מה?
רוצה!
|
מצהיר לך גבירה - לך אדון מרקיז,
שגם מי ששונא בדם ת'צרפתים - אוהב את פריז!
|
אני רוצה לכבוש את החלל, את השמיים
שהם לא הגבול שלי.
הגבול שלי הוא - השיר הבא
הוא הוא וו וו הו הו.
|
כאשר היערן,
תוך כדי מסעו בין עלים מגלה
עץ מרשים ועתיק שחולה
הוא מנחש -
|
ענני פיח
חליל נישא ברוח
מטבע מושלך.
|
הטרנד הבא בצלחת - אוכל כחול
תופעה חדשה
שכבר החלה לתפוס תאוצה בישראל
צפויה להשתלט על הצלחות של כולנו:
אוכל כחול, ללא צבעי מאכל, כבר הוכתר כטרנד החם הבא בתחום
הקולינריה. משייקים, דרך מאפים ועד כוס הקפה - היכונו לשנה
הכחולה במטבח.
|
אתה התקליט השרוט שלי
זה שאני אוהב
שכל הזמן משתבש
|
אני לא מאיים עליך כשאני צריך אותך נכון?
אני נמוג
אני ספוג
מיד אחרי שהוא קולט
|
בכל תולדות דברי הימים
נולדו עוד ברוכי כישרון.
|
כמעט בן שמונה עשרה.
לא הייתי כמעט בן שמונה עשרה
בזמן הנכון עבורי.
|
נולד לי בן, כך אומרים שצעקת
ברחבת השכונה כשנולדתי
ואז השעון האנלוגי החליט לטוס
|
רוצה את האוויר לחנוק
מנחש את מה שבא
|
היא מרגישה טוב עכשיו.
זה מה שחשוב.
פרסים פרסים פרסים.
לזוגתך ולך.
לעוד שנים רבות.
|
לא אמרתי לו את זה,
לא רציתי לאכזב אותו,
אך איני מתכוון להיכנס לים.
|
מסתיר
אפילו מעצמי
את מה שאני כותב.
|
עולה עליו עולה עליו עולה עליו עולה.
והאספסוף מלמטה מביט ומריע.
השוחט שוחט התליין תולה
ואין לי אין לי אין מציל או מושיע.
|
אוסף לוחות שנה ישנים
שהזמן לא יעז לברוח
הדפים שלו ניסו לעוף ברוח
גערתי בהם - נו נו נו.
|
אני מעדיף אותם על פני גורדי שחקים, מעדיף דג ברשת על פני
דימוי הדג ברשת על פני רשת חברתית, מעדיף נהג מונית שמאלני על
פני נהג מונית שומע מוזיקה קלאסית, מעדיף שיהיו לי הרבה מטבעות
בכיס
|
גם את זה שלא הומצא דבר חדש עליה
גילו רבים כבר לפני
ואף לחשו זאת בקולי קולות.
|
גנב - מגנב פטור.
רוצח רוצח פטור?
מתאבד שרוצח רוצח לפני שהתאבד (והיה לנפטר)
הופך בעצם לרוצח רוצח שרצח רוצח
בזמן מעשה התלייה, או הירייה, או חיתוך הוורידים.
|
אין הרבה אפשרויות
בעת צניעות
בארשת חשיבות
הם מוצאים את מקומם המרכזי
|
הלהקה עושה הבלתי יאמן
אין לי אוויר
לראות את זה
|
לא לצוטט
לצוטט לו
לצ'וטט לו
|
נשארתי בידיים ריקות
נצרבו אכזבות מימי ילדות
ואז לקחו קצת אימא.
|
אבל לילה עבר
וחיבוק ששבר
הזכיר רזות הזכיר שמנות
העלה מולי תמונות
|
לא רציתי - לעלות על הגשר.
לא רציתי - למצוא את הקשר.
לא רציתי - להבין את הפשר
|
הכל צבוע לבן.
השמש לבנה
הים לבן
הכביש לבן
|
ולך, פנים שלי בתוך סדין ורוד, אני אומר
שמה שלא נותן לי לצאת, אליו אני כלל לא רוצה להיכנס.
|
זה לא דבר טוב
טוב דבר לא זה
רמי - תאכל
תגמור הכל מהצלחת.
|
להדחיק
להדחיק את ה...
שכחתי.
|
מתי כבר תעשה מקלחת?
יש פחדים מסבונים שם בנורבגיה?
או שלהסריח גם זו עוד פריבילגיה?
|
רגעים אני בז לדיוק
סוגד לעמימות הדברים
נותן להן להתבסס בבוצן.
|
כמה פעמים?
כמה פעמים לא הצלחתי להציל
אותך
אותו
אותה.
|
סימן השאלה מנצח את סימן הקריאה ביג טיים.
סימן השאלה מנצח את סימן הקריאה ביג טיים!
אופס, מה חשבתי לעצמי, להפסיד ככה?
|
תא מרפסת מיטתי היה פרוץ
מסילותיו ערומות, דלתו זכוכית בלתי משוריינת.
|
להשתיק שאון תבל
לצפות בתנועה הנמשכת
|
לומד לזחול.
עדיין בגילי המופלג לומד לזחול.
כל החיים לומד לזחול.
|
לוקח זמן לי להילקח
לוקח לי זמן להתלקח.
|
עוד סיגריה
אלכוהול
במילון אין: "לא יכול"
הוא בועט והוא צורח
|
הוא בחר את עצמו
הוא קנה את עצמו
הוא צורך את עצמו
|
ליבידו מיזמז את המוזה
והפיל אותה על הקרשים
הוא רמס הוא השפיל הוא הפשיט
את בגדיה כדי להרשים.
|
ואני אוחז בשתי ידיי
לא איכפת לי להיפצע.
|
למעיין נחבא קטן
למפל גדול שראה הכל
לאגם שקט נחל שוצף
|
מחשבת
הדיוט
באיבה
נקטעה
לא מוכן להיות עבד כבול אדמה דם אדם להיות מוכן לא
לרוח
קשור
בחבל
|
מדוע לא קיים דד ליין, בא נאמר
שישים, אולי שבעים, גיל מדויק בו כולם מסיימים.
מדוע?
|
היא הייתה נחושה לפרנס את עצמה ומשפחתה,
כל עוד הדבר לא הפריע לה להתעסק בתחביב האהוב עליה.
ברכה אהבה שירים.
|
שירים, מונולוגים, פרגמנטים, צילומים (גרועים), הרהורים
אינטרוספקטיבים, תחושות סוריאליסטיות, זכרונות נוסטלגיים,
חרטות תחושתיות, גיהנום פוסטמודרניסטי, גן עדן של עצב, עירפולי
אהבה.
|
לעיתים לא מגיע PRAS אבל בכל זאת מקבלים אותו
|
כמו סתימה לשן
כמו שקרים לכן
כמו שומה לחן
כמו רוחות לפן
|
לש לש
מרגרינה
לש לש
פלסטלינה
|
נסתובבה כל היום,
עד אשר נמצא מקום
|
רק מה, נדמה לי בעצם,
שלשירים עצמם
אין סימפטיה.
|
יום יום בתרמילי אותם אני אוסף
כמו כוכבים מתוך הליל, מביט בהם, קוטף.
|
מסכה משולשת מסתירה את פניך
|
בקבוקים מתרוקנים מפחידים אותי
|
עמוק רדוד צר ורחב נמוך גבוה
גם
|
כי אם, פה, על קרקע מוצקה, אני מרגיש שאני נופל.
לפחות שם, תהיה לי הרגשת סחרחורת, פלוס תחושה של נופל
או לא נופל.
|
כי אם, פה, על קרקע מוצקה, אני מרגיש שאני נופל.
לפחות שם, תהיה לי הרגשת סחרחורת, פלוס תחושה של נופל
או לא נופל.
|
מגיע למשורר האהבה
להנות מכל השמחות
מכל דקה של אושר
|
קחו את הזמן לצפות
באוסף המגנטים והכוסיות
וראו שהיו חיים
שהיה סיבוב כלל עולמי.
|
מלחמות אהבות
שדות קטל אורגזמות
מוות לידה.
חוסר משמעות
חוסר מעש חוסר אונים
אמת אגדה.
|
צריך את הימים להעתיק ולשכפל.
להחביא את התמונה
רק לפעמים להסתכל
|
קודם להגיע ולהיות גדול
היום, זה לא דבר של מה בכך
ואז אולי, טייס או טבח או טייח
או מובטל
|
הוא היה יפהפה
אגם העצב הגדול
אני מהסוג של האלה
שאינם מסוגלים להתאפק.
|
מאידך, מי מבלי להיות קצת מהופנט
יוציא ראשו עם שם פרטי כמו רבינדרנאת?
|
אז נבזה ת'מצ'ואים
נשחק איתו במחבואים
|
בחוץ דיסהרמוניה
אלפקות יורקות לכל כיוון
אני בתוך כלוב, בתוך בור
|
אולי שיר אהבה שאבד אל תוך אופל שחור משחור,
חוץ ממני אף אחד לא ידע אותו.
|
מה עשית לנו מה,
עד שכבר לא איכפת לנו שגילית ש
לכל משורר יש מספר דו ספרתי (לפחות) של
|
וכל הזמן ספגתי
גם כשהייתי צעיר מאוד ומטומטם.
|
דָּג?
זָז
צָף
סַף
אִי?
אִדְרָתוֹ זָעָה קַרְקַע תְּהוֹמָהּ
|
הדוד התינוק שלי
היה מלטף אותי
היה אומר לי
פיצק'לה חמוד
|
תפיסת עולמי מול מעשה יומיומי
בקרב אגרוף מרושע באינסופיותו.
|
השנאה צריכה להתמוסס.
לשקוע כמו מטבע שחוק אל חול קרקעית הים
|
אנחנו צופים בהם
כשהם מגרדים את האשכים
מדלגים מעץ לעץ
פולים כינים כמחווה רומנטית מראשי אהוביהם.
|
כשהכל היה רעוע בחיים שלי
הרפסודה שלך שטה בביטחה בים שלנו
|
קושר, קושר את אותו סרט פס רחב, לסרט קלטת האודיו פס דק.
אותו אני מושך
|
הציעו לי כיעור מושלם
לא קניתי את זה
|
מסתתר בכדי לשכוח
אבל אז...
מחפש עצמי לדעת
|
שעון הנוכחות
מסמן מתי הגעתי
העולם הטכנולוגי
הופך מרגע לרגע
|
אצלנו בכפר התל-אביבי
שבלב הביצה הלחה.
היינו לוקחים את הילד
שהגיע לגיל שלוש.
|
אחרי עשרים שנה, כשהתעוררתי, הנרי השוטר הניח עלי אזיקים
והושיב אותי בכלא עם כל המפהקים והמפוקפקים.
|
מחוסן נגד שנאה
נניח
שהלב שלי רגוע
|
מחר כשנהיה בגילופין
נגלף ספינה
ונפליגה בה
אל ים הקרחונים הנמסים
|
מטבעות, כוכבים, עלים.
אני בוחר את האחרונים
|
התחלת.
צרחת נרדמת בכית ינקת השתנתה מצצת חרבנתה חייכתה נושקת
פלטת גיהקת שיהקת צימחת סתובבת זחלת גיבבת החזקת קמת עמדת צחקת
הלכת
|
לא יודע, אבל אולי:
"אקורד מינורי"
"ברכת יום-הולדת דהויה"
"מגרה סודית"
|
המכונית אשר נסעה על מקומה
|
כי פתע
בגדי רטובים
הותזתי מים כאובים.
|
מצילני מאוני,
מצילני מחוסרו,
במיוחד מחוסרו.
|
קואצ'ר שחרית, קואצ'ר מנחה, קואצ'ר ערבית.
קואצ'ר אשר פתאום זורח לו כמו כוכב שביט.
|
מיקרופון על הכתף
את הכאב הוא הודף
משחרר מהלב
מגרש מטען צורב.
|
הכול נופל מהידיים
אם הייתי צריך, פיזית, להחזיק את עצמי, הייתי מתרסק.
על הרצפה.
|
אל תנקו אותי.
טוב לי להיות מלוכלך בחג.
|
שירים של שרצים
בשיני הבינה
חכמתי רצוצה
רואה כוכבים.
|
או שיום אחד יכה בהם ברק
ויצווה לנטוש את מאה-שערים ובני-ברק
לצאת לרחובות להתחפש לבני-אדם
|
הגוף רופס
מזדקן
בקושי מצליח להזיז
נלחם בהגעת המחלות
|
דמדומים דוממים מדממים כוויה אל תוך העור
מנסה לבלבל מקסם תבל.
|
פתאים מפטפטים מטפטפים
על הסנטר
|
שבבים שובבים מבוששים
להסתדר
|
כל הילדים מסביב למדורה
שמחים, שרים, רוקדים
במקרה שלי, משחקים שחמט
תכף יתפנקו עם בצל תפוח אדמה ומרשמלו.
|
אף אחד אינו נוגע בם
והם כמהים ליד אדם.
|
טרנסג'נדר, גמל, בתולה,
מנקה רחובות, מקים אתרי אינטרנט, מחלקת תה עם עגלה
|
אני רוצה לפתוח בקבוק שמפניה
לזכר כל אלה שיאבדו את חייהם בקרוב
כדי להציל אותי
|
ואכן עשרות זורמים, מקוויאר ממדמנה,
להצטרף לנזירינו על כנפי שכינה.
|
אם חסרה לכם מלכה, אפשר להניח במקומה מטבע ולהפעיל את הדמיון
|
מבולבל
הזמן מסתובב במעגל.
|
כמו דג החומק מרשת פיתיונו
החמה, הטובה המחבקת.
כך הם, מרשת המילים אותה טוו
|
כילד מוכה מתחת שולחן
המחכה לשריקת פתיחת הפולחן
|
מעביר יום אחר יום
כדף בספר הרפתקאות.
|
אוי כמה הברקתי בימנו הטובים.
אויש כמה השקעתי ביבוש תעריו וחודיו לבל תעלה החלודה.
|
הפשוטים האלה
לא מוותרים
גם לנו מאה שמונים!
גם לנו מאה שמונים!
|
ג'קוזי וקריוקי היו צמד תאומים זהים
ג'קוזי אהב את אחיו קריוקי בכל אודו ובכל מאודו
קריוקי אהב את אחיו ג'קוזי בכל אודו ובכל מאודו.
|
עף בשלכת
הד כנפי המצלמות
שלוליות דמעה.
|
כשאני מתקשר למשורר היום
אני בדרך-כלל מעצים את הרווחים של החברות הסלולריות.
|
כמו של בטון כמו של שריון כמו של גדר
ואני חוזר ואומר ואני חוזר ואומר לכם ש
|
משאירים אותם עם הריחות, שיתמודדו.
ימסכו, יערפלו, יחזירו לתיקונו
|
פעם מעגלי, פעם משולשי
קודקוד ועוד קודקוד ועוד קודקוד מוחשי.
|
וכל עונה חולפת
אוחז בי זה השיר
כמו מנטרה שאופפת.
|
צריך לקחת קורס
באיך לא להשפיל מבט.
|
מקמטי מצח
לחולשת נצח
הוא אובד אדמה.
|
מרסל
היכן את?
נעלמת מחיי מהר
|
משולשים של אהבה
מגיני דוד של רגשות
מתפרצים אל קודקודים
כגלים עזים אל סלע
|
דמעתו ערק
נזלה טיפה על אף חם
מדגדג לה שם.
|
אני הרופא ואתה החולה.
אתה הנהג ואני הנוסע.
אני המורה ואתה התלמיד.
אתה השף ואני הסועד.
|
גם הם אינם יודעים,
אלה,החושבים ששולטים בחפיסה.
|
לא יהיה לי עוד / התחלתי דום לעמוד / מסתפק בתפקיד הדוד /
לא מפסיק לרעוד / אני פקיד בנק בשוד / מתרגל את תפקיד הדוד /
אוהב את זה מאוד / אפרט את הסיבות / משלים עם תפקיד הדוד /
|
ובעיניים עצומות
אשרבט משהו.
|
ואזמין לי אורחים של רגש
גברת צליל ואדון מיתר
|
הבעיה שאין לי חשק לשתוק.
ובאותה המידה אין לי חשק לדבר.
|
או הו, אה הה - הוא קרא.
קו קו, קו קו - בהציצו מאחורי עץ.
|
עדיין מפחד ללחוץ על הכפתור
שיוליך אותי קדימה
|
אישה אחת חשובה
האלוהימה של עצמה
חזרה ואמרה
" נורמליות היא קטלנית".
|
ותענוד ת'חרוזים כי חרוזים זה אופנתי
גם בארצקודשמש לא עולה לא גלותית
|
גופו - לכלוך דבק בו.
קטנו מידותיו, זה לא מה שהיה פעם.
|
גיגית ענקית מלאה בזיפים מאפירים של זקני המגולח.
קערה גדולה צפופה בכל הרוח שיצאה ממפרשיי
|
היא חתכה לה קוביות סושי מפונפנות
והניחה לו על הקוביות
|
חוטי המחק (איך מכנים בעברית את השארית המדולדלת הזו שמשאיר
המחק על הנייר לאחר שמבצע פעולתו, אין לי מושג...)
עדינים בתצורתם, מבקשים להתמהמה מעט על הדף,
לפני שמנערים אותם, ככושי אשר עשה את שלו.
|
ויתור, אסור, המשך צריך לקום ולהרים.
אז רק תגיד לי למה ומדוע פוליטיקאים משקרים.
הרי לימדתי אותך לאהוב ללא תנאים.
נמאס לי כבר עד להקיא מכל העיתונאים!
|
יהדות,נצרות, איסלאם
שטויות, פאדי כאלאם
מזמן צמצמתי קונספציית אל אחד ובכלל
לנקודה רחוקה מרוכזת בחלל.
|
עד כדי כך שאני חי בחשש והמועקה השתלטה על חיי.
רק פעולה תוכל להרגיע מעט
רק פעולה.
|
מביט בכפות רגליו
ארוכות
עייפות
מלאות יופי
|
שם היה גרעין
ואולי הוא קצת צמח
למשהו
|
צריך קצת יותר מסתם תעוזה
או שלא...
|
יש לה שיער ארוך מקורזל
לילדה הזו.
אימא שלה מתה
אבל לא חתולת הרחוב שגוררת רגל.
|
מה עוד?
חציל?
גם אני מרגיש ערבוב של שני צבעים כמו סגול
|
מֵאֲחוֹרֵי
סוֹרָג וּבָרִיחַ סוֹרָג וּבָרִיחַ סוֹרָג וּבָרִיחַ סוֹרָג
וּבָרִיחַ סוֹרָג וּבָרִיחַ
סוֹרָג
וּמַסְרִיחַ
|
הוא ממש האיש הנכון
האיש הנכון בזמן הלא נכון
ובמקום הלא נכון
מכירים את זה?
|
בכל הצבעים
בכל הצורות
בכל הגדלים
כפתורים
|
הכוכבים הוכרחו לנצוץ במיליון דולרים
עבור שמנה, סולתה, זמרים ושרים
צלילים מסריחים של מנגינה ישנה
|
החלה לזוז אט אט
כמה מילימטר ביום כי היא חשבה שככה
אף אחד לא ירגיש
|
סירוב המורה לגלגל
היה ממש קשה לי
מבחינה נפשית, זאת אומרת,
לא יכולתי לקחת את זה בקלות
|
השיר הזה משתעל
השיר הזה מתנפל
עלי בחביבות
|
פתאום חיוך רגוע בזוית הפה מופיע.
מעודד אומר לה: "אמא, גם לך תגדל נכדה כזו, מבטיח".
|
האמינו לי שאני שואג
בכל הזדמנות שואג.
האמינו לי שאני דואג
בכל הזדמנות דואג.
|
פלוטו ואוליב עשו לו צרות
צרות רבות מספור בגיל התבגרותי
התבגרותי כקריקטורה.
|
תרדמת זהב
ממטירה עלי צללית
שן שן דובי שן.
|
עד הסוף.
אני אחד מאלה שאינם יודעים לקחת בחייהם דבר עד הסוף.
|
לא יודע לקשור
את השרוך את השרוך את השרוך
הוא כל הזמן נפתח לי
|
ברר ברר ברר ברר.
תנו למוזיקה לכסות על הכל
השפתיים
הנעות
|
שם שורשי עץ עולל
כשיגדל
יפריח
עלים ינשרו ויהיו
|
הבריחה היא ההנאה
האורגזמה של החיים שלנו
להתמכר ללהצליח ולשכוח את מה שמסביב.
|
הוא דורש פינוקים ועכשיו!
קרא בג'ורנלים מהאופנה האחרונה
שהבון טון בעסקים האלה שלו,
עסקי הגוף, הוא הדדיות
|
I HAVE A DRAEM
שלצערי עדיין לא התגשם
אבל כל לילה אני חולם
|
נכון שבשאר אלף ארבע מאות שלושים ותשע
ישלטו בה חרדה וסבל
|
אני הפילוסוף של עצמי.
אני המשורר של עצמי.
אני הפסיכולוג של עצמי.
|
קבלה יום חופש נוסף להכנות,
קבעה עם הספר עם הרופא ולקניות.
|
דמיינו שנחייה בעולם מהופך.
כל אחד מאיתנו יקבל פיסת שמיים
ישב עליה, יביט למעלה ויראה.
מגדלים מיותרים
|
זה התחיל
בשתי ילדות
אוקראינית ורוסית
|
גרפיטי בעיר זעק
"ילומד אהוד בנאי עוד אקורד"
אבל הנה הוא עובר ואנחנו אומרים לו שלום.
בתוך האולם, שני אקורדים מאוחר יותר
|
המלכים טיילו בכל היערות
כשעוד היה להם ראש...
גם אתם תאבדו את הראש,
בעיר האורות.
|
ריקה ממסכות.
ריקה מילדים ברחובות.
ריקה משירים.
ריקה מהצגות.
|
בזבזתי פחדים - על מים רדודים
עכשיו נפסיק להקניט עם המבט.
|
התעוררתי מוקדם מדי
פחדתי
שתגמר לך פתאום
|
גבירותיי ורבותיי הרשו לי, בשיר זה, לשבח - דאגה
זו אשר אותנו משיאה על גבעות אמת.
|
מנער - לא יוצא!
בשפכטל מגרד - לא מאתר!
חשבתי אפילו להשתמש באיזמל מנתחים
לחיתוך בשרי החי
|
זרחתי חזרתי - זכיתי
זרחתי חזרתי - חזיתי
זרחתי חזרתי - זכרתי.
|
אני חושב ש
אני חושב שרציתי להגיד לך ש
|
צוחקים
אבל גם מבכים חורבנו של הבית השלישי העכשווי שלנו.
|
לשונים, לצריכים עזרתה במיוחד
בטיפוס הסיזיפי על הסולם.
|
המאבק הכוחני בין תוכן וצורה
|
כמעט שלושים שנה עברו
אני משפשף את זה ממני.
משפשף את זה ממני
אבל הכתם נשאר על השיר.
|
טרום פוסט טרום פוסט טרום פוסט כתיבה
תמיד אני במצב של
טרום פוסט טרום פוסט טרום פוסט כתיבה
|
פחות יודע
להגיד את זה בהיר כמו רקיע
|
או אז פני בת שיחתה החלו להרצין:
"הרוחות רעות שם באירופה נאצים"
|
החלטתי לתת הרצאה התנדבותית על אותם חלומות
אני בטוח שהיא תשבור השוק ותמלא אולמות
|
משתמשים זורקים ואין
מה להתחרט אין
צורך לנקות אין
טעם לזכור
|
שלושה במיטה אחת
אוכלים קומפוט
אוכלים סלט
|
מחר אולי אפליגה בדמיונות
אל הסופר הקרוב
|
הוא בועט, הוא נוגח, הוא רץ כמו שד.
יכול היה להיות אצן אלוף
מהתקפה להגנה וחוזר חלילה
מציל, מבשל, כובש.
|
אנחנו דייסה
אנחנו ערבוב
תאכל ילד קט כמו כולם.
|
מסת שריר עולה
מעריץ נם בחורף
בדד מתכרבל.
|
אפשר להביט על התקרה ולכתוב שיר
או לבחור בסכנת כמעט מוות.
|
בדף ההוראות המצורף דרש להשלים המשפטים על הקוים המקווקוים,
בימים הזוגיים מלמעלה למטה ובימים האי-זוגיים מלמטה למעלה.
|
בחלומך
תהיי עפה
מעל הבתים
רוקדת באוויר
|
המאפייה ההיא לא הייתה חוקית
לא היו לה:
אישורים
|
או כמו חייל מזיע מאובק מקושי או מדם
אשר מחליט שאת הזר הכי יפה הוא עוד יקנה
בשל אותו פזמון ששם פרחים בתוך קנה.
|
באמת מי אתה כשאתה חוזר
לבסיס של עצמך אחרי הקפה אחת בה אתה
רואה כמעט הכל
בעצם בהקפה הראשונה סביב חיינו
|
גם גיבור לא עובר את הגבול
גם גיבור הוא חבול
גם גיבור - חבול.
|
מנחה: הוא היה בגן, בבית הספר, בצבא.
|
זרקו את הילדה לנהר
לא נורא
היא ידעה לשחות
היא ידעה לסחוט
ארטיק לימון
|
העייניים שלוקחות אותך שבויות בפחד של עצמן.
הן כלי הרכב הנהג והמסך
בדרייב-אין של עולם החלומות.
|
עף עף עף
הכדור הפורח שלה
ונחת בפלס דה לה קונקורד.
בצעדים ארוכים ובטוחים היא ירדה החלה לצעוד.
|
הַמִּילָה וְהַתְּמוּנָה הָלְכוּ מַכּוֹת.
רָבוּ עַל צַעֲצוּעַ
דְּחִיפוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל יְלָדוֹת בַּגַּן.
|
טוק טוק טוק
על מצבתו אדפוק
אנא, גלה לי הסוד.
|
בנעל שחוקה
אוחזת ספר ילדות
מול קשת ענן.
|
לח גוף נופל שדוד על מיטתי
נדבק חצי עירום לא ניד לא זיע
רוח קיצית מהבילה מדגדגת היא כסותי
ליום אפל כמו אור הליל היא שאותי תרגיע.
|
לא יכול לשכוח
לא יכול לשנות
לא יכול להתחדש.
|
ורוצה גם סקנדלים על כל הנסיכים
שיבלעו או שיהפכו לצפרדעים
קואה קואה, יהפכו לצפרדעים.
|
שרו "פרפרי תעתוע" סביב הפסנתר
ושיר בת השש-עשרה זימרה על האופנוען שלה שכבש את העיר.
|
קוצים
המילה קוצים
ברחה לי המילה קוצים
|
הגיע מקונגו נוצרי ציוני
ביקר בארצנו בטריפ צלבני.
|
התקלקלתי בקלי קלות.
לקונה.
קלי כלוטו.
|
מיליארדים מיליארדים סובבים בעולם
מחכים לנתתי
מחכים לקיבלתי
מצפים ליכולת לידע לרגש
מי הבא בתור עם מי.
|
אומרים שאני ילד של סוף המאה העשרים
|
איך שמרתם בסוד
את הבשורה הגדולה הזו
טוב תספר, אם תרצה כשאגיע
|
קורא כותרות ומזג אוויר לפעמים קצת שיכור, לעיתים מת מקור,
הרבה מתחבק ( אל תטילו ספק) והרגע הזה הוא קצר,
פרק זמן בלתי מוגבל כתוב במילון, סתם סקס סתמי,
פותח חלון ,אוויר טוב נכנס, אז נושם לי מעט, סותם את הפה
|
רואה חבר בוכה וממשיך לנבל את הפה בשביל להתפרנס.
|
דוד מוריס הביא לנו מכל-בו שלום - קרם ערמונים.
|
' נתנה לי מים נתנה לי מים'
פיזם בחדווה בלתי מובנת
לקול קיסמה של הנגינה.
|
השקדייה פורחת/
ולרמי יש קרחת/
|
הוא לא ידע את שמה את גבורתה במערכות של ישראל
היא לא ידעה שהוא היה הכי אחי קרבי אך מי שואל
כי אח שלו רעב לעשות אולי הכל
|
רוֹקְדִים בְּמַעְגָּל
פִּתְאוֹם גַּם הִיא שָׁם.
|
פליק פלאק עשיתי
פליק פלאק אמרתי
וואי! הזהרי!
אמא צעקה.
די אמא די, זה קל לי נורא.
|
ההבדל בין רב לרחב הוא החת
הוא החטא שנמצא שם בפנים.
אבל מהו החטא ? מה רחב הוא הלב?
מהי זונה? מדוע לריב?
|
רמת חשיפה מינימלית
למפלי נשורת גרעינית
|
זה דוקר בי דוקר
אני דוקר בעצמי.
|
בדרך כלל הוא טובל את עצמו במים
מדגדג, משתעשע.
אבל הפעם הוא בוחן את החצי הריק,
|
טרוטות עיניהן
פיקת ברכיהן חדלה
הדרך קשתה עד מאוד
מיסכה המשוררת
|
תמיד יש דברים שהם יחסיים למשהו אחר
לעזאזל כל הדברים יחסיים למשהו אחר
אפילו השיר הזה המתאפיין באורך
מסוים איך אגיד את זה במילה אחת - ענק!
|
בתוך עמינו אנו יושבים אה?
חה חה חה...
אז:
|
כל מה שאני עושה,
שום דבר לא הולך
|
שחור כמעט מתרסקים שחור כמעט עלי שני טייסים שחור ושוטרים
מתאבדים שחור ויורים בי כמעט שחור תינוקות שחור מתים שחור
|
שטן אמר שירה
בבר ריק, אפלולי.
בעיניו שעצם בעירה,
|
יש אנשים
היודעים לסדר
את המילים שלהם
|
בבית המקדש בן - זמננו
כוהני אמונה ואימון
|
בתוך מכשיר ה-אם-פי שלוש,
חמש מאות שירי אהבה נטולי תמלוגים.
|
שיר אהבה חדש
מרהיב עוז.
נשתה אדמדם
|
כל החיים הם שיר אהבה מחודש.
חוזר על עצמו בדיוק כמעט מושלם
|
חוט ומחט תנו לי
חוט ומחט תנו
ואתפור אותנו יחד
|
דרוך ומאזין
שנים אוחזין
חזק, מושכין, נקרע
|
אם כך, מי אמר שנפלנו מן הפח אל הפחת?
|
אז מוחלפת נעימת הבלוז
בנגינת רביעייה קאמרית
העשן האוויר המהביל הבל השיחה
הכל זורם בראשי מצמרר לי נעים.
|
אתה הכי גדול
אתה הרי יודע לאאאאאאאאאא
להחליט.
|
שולח הודעה קולית
עונה הא
מה נשמע?
עונה אני בסדר
למה אתה לא בקשר?
עייף,עובד.
|
על הרגעים המתוקים
שהיו לנו
שתמיד התערבבו עם מעט מלח
תכתבו.
|
מנגן וזוכר בקבוקי בירה ריקים.
|
נצרב מתפוח לוהט שיצא מתנור אימתני.
|
בואי לשחק עם צריחי העומדים
המחכים להצרחה גדולה ומשותפת.
|
אחרי שתיים בלילה, או, הרהור בזמן אמת.
אני, פשוט, את המילים על מקלדתי שומט.
|
הכל, חרדת, קיום, לוטף,
עת, אות חיי, אט, נם, קוטף.
|
יהיו בו שירים שמישהו, כנראה, כבר כתב בשפה זרה.
יהיו בו שירים שלכם שהתחפשו לשירים שלי
|
היא מרחפת בתוך הלב
כמו... כמו...
עוגנת על מיתרי
כמו... כמו...
|
לעזאזל הגנרלים!
יש סיכוי הרבה יותר גדול שהוא יהיה
גנרל, או רב חובל
מאשר, למשל, חתן פרס נובל
|
ימשיכו להיכתב שירים על חתולים.
ימשיכו להיכתב שירים על כלבים.
לא שירי שואה.
|
סרטים עלילתיים
בם עשרות שחקנים צורחים
מצטופפים בתוך תאי גזים
|
פשוט פשוט פשוט
לא לחשוב על מים.
לשוט לשוט לשוט
בשדה אחר.
|
ואין לה מוצא זה אנדרסטייטמנט
|
לא לי ניתנו הנבואות
אבל קרש רשת וקומפוט
|
אני משותק
מתרגל מתרגל לבלבד והלב והלב
אני משותק.
איך כבר אז ידידעתי יד יד
שאמשיך בדרך הזו!
איך בלשון המעטה לא יהיה מוצא!
|
מלבין את פני ביחיד
דיכאון
מכחול צובע קיר כמו שמיים
|
לא ללמוד מטעויות
לעשות את אותו דבר
ולא לדעת למה לצפות.
|
רַבִּים מִגִּיבּוֹרַי עוֹד מַשְׁתִּינִים
לְלֹא בּוּשָׁה
בִּתְעָלַת בִּיבִים
לְאוֹר יָרֵחַ מָלֵא
וְחוֹלְמִים.
|
שישו ושמחו - זה יותר מדי,
שישו מספיק
|
כל הגמדים על השורה השנייה.
המלך חשוב וקורה לפעמים
שכשלבן מתחיל השחור אובד עצות.
|
כי בבת עינם הייתה,
וזאת בלי שום ספק
|
כל יום ללא דיבור אתך הוא נצח.
כל שעה בלי שתכתוב לי אות היא כמו אינסוף.
כל דקה שאני לא חושב עליך היא נס.
קבל תיקון. כל שנייה שאני חושב עליך היא הנס.
|
חי מול חמולה
חם חמול חמולה
לבד ודוז ודוזבה.
|
תיאולוגים, מתמטיקאים, פילוסופים
ראו הוזהרתם כל הזכויות שמורות לי!
|
שלושת האחים חרותים בנשמתי
קורצו מאותו חומר של ענווה
של דבקות במטרה
|
מילים בעלות הברות רבות
מילים להן תילי תילים של פרשנויות
פינו זה מכבר מקומן לקיצורים עיוותים
|
הוא היה כאן
כאילו עכשיו
חלום?
הזיה?
|
שמות שמחה רון וגיל ושמות חיבה
צריך דחוף לחוקק חוק שלכל ילוד יהיה גם שם חיבה
צריך לחוקק חוק שיכפה חיבה!
|
לא מתבישים לקרוא בושה כשאצלם לבוא כה מבוששת.
|
שמחתי
כשפתאום גמגמתי
השתנק לי הקול
כשהקראתי שיר.
|
שנה רעה לכל מי שנאלץ להתלבט אם לקנות תרופה או מאכל
שנה רעה לכל מי שמקבל חבילת מזון לחג בתוספת איחולי - שנה
טובה
שנה רעה לי, כי אינני חפץ להוציא עצמי מחוץ לכל אלה, כאן למעלה
|
ממרח פלפלים
חריף בצבע גואש מחית דובדבנים
|
כמו פרפרים, כך בני אדם
רוצים לדעת מה יש שם.
|
צופה בכוכבים
שומע נצנוצם
בלילה חרישי.
|
השקט הזה מסביב
מאפשר להתחשבן עם הנפש?
הייתי רוצה
אבל איפה
|
החיים שלי היו דף חלק
לבן
נקי
צחור
|
לצעוד - שמאל ימין, להניף - שמאל ימין, לתייג - שמאל ימין,
לדידי לא אמין.
בהופעה בפארק משתדל להנות אך מרגיש שנמחק לי האינדיבידואל
כמה קהל, מפחיד כמה קהל ואתה מי בכלל?
|
פזמון משותף
פתאום פתחתי חלון
וקר וקר - קפא לי הלב
הוא שם, הוא שם במקום,
ולא ביקר בחדר כושר
ולא עשה שריר מאוהב
|
היי רחלי
כבר נמאס לחכות
רציתי אליו כבר לעלות.
|
שעה דקה שניה
שניה דקה שעה
אומרים צריך לנצל
סלחו לי שאני
לא מתנצל
|
חתולה שמסתובבת בספרייה - זה משהו אה?
קוראת שחוששת שלחתולה יש איידס זה משהו אה?
|
ברגים קטנים במערכת
נשברים בסוף
או מחלידים ונעלמים
|
אני לא נושם.
לא בדיוק,
אם לא הייתי נושם
הייתי מת
אבל יש לי נשימה כבדה שכזו.
|
בימים ההם
בזמן הזה (אימהות צריכות ניסים כיום זה ממש ברור...)
אמן.
|
רשל פרננד וג'ילברט,
צועדות עכשיו שלושתן באל-מעדי בסך.
|
עם העצירה קורא הנהג:
"חמש-עשרה דקות הפסקה!"
במזנון ושמו אקספרס של חצות
הקופאית הקמלה, אינה מסבה אליי את מבטה
|
אטב מהדק וסיכת בטחון.
אני חש שזה מחזיק אני רואה שזה נכון
|
שירי השואה שלי
יהיו תמיד שירי הלל.
|
אני מעריץ את כח הרצון של רקדני הבלט והספורטאים.
אני מחבב את השוני בין בני האדם, מגוון העמים והשפות - מגדל
בבל.
|
אני מעריץ את היכולת שלי להתעלם מהעולם הסובב: החדשות,
המונדיאל, "המצב", ולכתוב את התרגיל הזה.
|
אני מעריץ את כל מי שמצליח להתאפק.
|
אני מחבב דג פורל ורוד בליווי שרדונה + סוביניון בלאן מסדרת
רמת ערד + גליל עליון בציר 2003 של כרמל מזרחי.
|
צחצוח נעליים
להמשיך לישון
שתיית סודה
|
מי יכתוב את ההסטוריה של השדרה הרחבה
בה אין איש מלבדך?
|
יכול להיות שזה יסחוף.
נכון שבישראל רמת המודעות לזכויות נמוכה, אך יכול להיות שכולם
רק מחכים לרעיון הנכון ואני בהחלט מחזיק בו!
|
התארגן מפגש חברתי לא מזמן וכולם הגיעו, וגם היא הפציעה פתאום,
הבדיחה הרבע שעתית שלו, עייפה מנומנמת ועצלנית, לא מאירה פניה
כתמיד אחת לרבע שעה, אבל יש הבלחות.
|
אנשים שכותבים על הדיכאון של עצמם מונולוגים, מסוגלים מאוד
לשעמם, אז בחרתי לכתוב כאן על הרוק של החיים שלי - רוק
הקרקעית.
|
התחלתי לחשוב במונחים של מצעד פזמונים מבחינת הרגשות שלי.
מה שנוגע, מה שמצמרר, מה שנותן ויברציות חיוביות בכל איבר
ואיבר בגוף, או, עור ברווז, בקטע חיובי, בקטע של אושר, בקטע של
טירוף מערכות ושכרון חושים ו...
|
אגדות מספרות שבצד של סבא אברהם היו סימנים לאריסטוקרטיה, או
במילים אחרות אני שריד לאצילות בולגרית וזורם בעורקי דם כחול.
|
אה השבוע מתו יותר ממאה משוררים ולי יש שעה, כנראה, לפחות אני
מאושר כמו הפיליפינית שבטלה בואה ברגע האחרון לארץ הקודש.
הקודש?
|
החברה שם גם לומדים להכיר אותך, גם לאהוב אותך, גם לעזור לך
וגם לפרגן לך, כאילו לפחות חלקו איתך את אותו מסטינג בבינת
ג'בל.
|
בשנה הכי ארורה
ביום הכי הרהורי
שיש ליהודים
חמשת אלפים שנים
ותשמ"ד
עשרה ימים
ושעה אחת.
|
שמות של כלי נשק: גליל, עוזי, סקאד (סקעת), מרגמה (אחות של
אחלמה),לאו.
|
אולי זה לא מקורי, אבל אני חייב להצהיר בפניכם כאן, שאני פשוט
מתרגז מזה שיש פיסטוקים שלא נפתחים, זה ממש מוציא אותי מהכלים!
|
ברצינות עכשיו - אלה שמדברים על לונדון ופריז, איפה בדיוק הם
חיים?
ומה רע פה?
גם לנו יש בירות.
|
כאב ראש אחד גדול.
תנו לי כבר שני אקמול!
|
הדת הנפלאה שלי.
לקחתי ממנה הרבה.
|
אני מבקש ברשותכם, להוסיף תאריך חשוב ללוח חגי השנה העברי.
|
קרב האגרוף בין הויז'ואלניקים למללניקים מתנהל כאן על מי
מנוחות
|
שלושה דברים שמפריעים לי באופי הלאומי הישראלי:
|
ילידי העשרים ותשעה לפברואר קיבלו מהחיים מתנה גדולה.
|
ותכין את לשונך על מנת ללקק חזרה.
|
אתם יכולים לקחת את ספר השירה האהוב עליכם לחדר ההמתנה של
הפסיכיאטר. זה בהחלט מתקבל על הדעת
|
קאובוי ואינדיאני היו תחפושות ילדותי.
כסמל לכוכבים אמריקאים שהכזיבו
ואני קינאתי, למשל, באלו שהתחפשו לשום דבר.
|
הנישואים הגורליים
שברו את הכללים
לא משחקים
בלבולמבלבלים.
|
פרויקט השיר הכי ארוך בעולם מגיע לפרגמנטים של במה חדשה.
החיסרון - איטיות הפרסום.
היתרון - יהיה לנו זמן לבנות היטב את הפרויקט היומרני הזה עד
להשגת יעדינו.
בהצלחה!
|
מיד כשאני יורד מהבית (במעלית) החולצה נדבקת לי לגב.
וזה עוד לפני ש:
|
הטכנולוגייה מחוללת בנו שפטים, גוררת אותנו כמו בריון שנשחק
על כביש עירוני קשור למכונית נוסעת ואחר כך יוצא מזה בחיים
ועוד טוען שהוא נהנה מכל רגע.
|
עם זאת, מהפן הריגשי התגלתה סמך כעילוי.
תמיד עמדה שם לצד החלשים , תמיד ידעה להקשיב , תמיד ידעה לסמפט
ותמיד לומר מילים נכונות ברגע הנכון.
לעיתים לא האמנתי שעומדת שם ילדה קטנה, התנהגותה הריגשית היתה
בוגרת להפליא.
|
.אנשים מסתובבים ברחובות ומדברים אל תוך במכשיר טלפון זערורי
|
הדוגמא האחרונה מראה שמה שהאנושות רוצה ויכולה לבנות היא גם
רוצה ויכולה להרוס...
|
כשאנו צופים בציור ריאיליסטי או אקספרסיוניסטי או סוריליסטי או
|
הדיילות החינניות , ליפסטיק לשפתותיהן
לבושות בקפידה
|
הדרך חזרה לחוף הים התיכון תארך זמן רב, מישהו, הרי, אמר פעם
שההרים גבוהים יותר בדרך חזרה.
אויש, על מי אני עובד, בארצנו הקטנטונת מגיעים צ'יק צ'ק
|
רק היום, שמתי לב לכך שהמילים "נצח" ו"נצחון" באות מאותו
השורש.
ההארה הזאת נחתה עלי בעקבות מעשה קטן, אבל ענק, של הנצחה,
שהייתי עד לו בחג האהבה.
|
5. ספרים - SAPARIM.
6. עיבוד ספר רע לסרט גאוני.
|
איך יתייסר בטרגדיה שיקספירית או בהצגה של ארתור מילר, למשל,
ללא קריאות העידוד וההסכמה המופיעות תדיר בצורה של פעולה
גרונית בלתי רצויה זו?
אין לי תשובה.
|
הרשו לי להציג בפניכם ענף אולימפי חדש - הטלת נפיחה
|
לאט.
שקט.
לא לזוז.
להתרכז.
סבלנות.
|
המאבק שניטש בין האננס בטבעות, לאננס בחתיכות, היה קשה.
אני תמיד צידדתי באננס בטבעות, וגם אהבתי את המשמשים הגדולים,
פחות את הפירות המעורבים
|
אבל מי שמע על תמוז?
או על אב?
או על אלול?
|
אז מי שמעוניין, הלולב וההדסים במחיר מבצע עכשיו.
היא לא תהיה עסוקה אז אם מישהו/מישהי רוצה לצאת איתה בחול
המועד - שלומית תשמח.
|
שחקן שבץ נא - SCRABLE - תחרותי סיפר לי שאסור להציב על לוח
המשחק שמות, אלא אם כן יש להם גם משמעות אחרת.
|
הוא הסתובב בבית שלו עירום
|
מרגרינה או חמאה
תה או קפה
אילת או ים המלח
חכם או יפה.
|
זוריק נוסע למסע טרקים של טיפוסי הרים בדרום אמריקה עם חבר שלו
לעבודה ולצבא רועי.
רוח'לה מנסה לבנות חיים עם אבשלום וקורעת תמונה של זוריק
שנמצאה אצלה.
אבשלום מצליח להצחיק את רוח'לה בסיפורים מבדרים מעולמו
החילוני.
|
פתאום מצאתי עצמי כותב סדרות.
כששמתי לזה לב התברר שהסדרות שאני כותב הן בדרך כלל משולשות.
סדרות כאלו יכולות להיחשב לטובות אם הן עומדות בתנאי בסיסי
(וכמובן לא מספק) שיש מכנה משותף שמאפשר להכיל אותן בקבוצה
אחת.
|
ההאנשה ביצירות אלה באה להדגים פן פסיכולוגי מאוד לא נעים של
האדם.
|
בסדרת פרגמנטים זו אנסה להתייחס לנושא שמעניין אותי לאחרונה:
תהליכי היצירה והכתיבה.
|
עומדת בין הרמזורים.
מבקשת שקל
עדיף שניים.
אם יש איזה שטר - יותר טוב!
|
סיר הסרטנים מבעבע במטבח.
יושבים ומחכים ליואל שיחזור מבית הכנסת.
צריך שיגיע מהר, לדוד שיקו יש עוד מעט שיעור.
|
החברה ממלרוז פלייס למשל, נראים ממש ילדים,
|
מוצא עצמי צועק לחלל האויר
|
אם חם באוטובוס - הוא אשם!
|
אנשים שלא אוהבים להודות בטעויות שלהם ממשיכים להשלות את עצמם
שהם מושלמים.
אנשים שלא יודעים להשלים עם החולשות שלהם ממשיכים להיות
מעצבנים.
|
תמיד כשאתה במצב רוח טוב, הוא מרגיז אותך כשהוא לא מפעיל מונה
וכשאתה מבקש ממנו לעשות את זה הוא שואל:
|
גיליתי בספר מקומט מצהיב ומט להתפורר את צירופי האותיות הבאות
ואני מביא אותן במדוייק לפניכם:
|
ברצלונה יולי 2006 על ה"UPPER DECK" של אוטובוס תירותי הסגרדה
פמיליה של גאודי נראית בשיא תפארתה.
מצלמת כיס דיגטילית פשוטה וזולה מביאה לכם את זה...
|
אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
|
|
"מי אמר אלוהים
ולא קיבל?"
אילנה אתאיסטית
בנשמה |
|
