|
יליד 77', נשוי לשירלי ואבא לטל (17),ליובל (14
וחצי), ליואב (11 וחצי), לשגב (10) ולגפן (6 וחצי).
תחביביו העיקריים: חיטוט באף בצמתים מרומזרים, ישיבה
בשירותים עד שנרדמת רגל ימין, גניבת גויאבות (בעונה)
מהחצר של הזקנה.
שחקן פוקר, חובבן בעיות שחמט, מעריץ סיינפלד מושבע
ואוהד קבוצה שהיא נחלת העבר (הפועל ר"ג).
מוטו בחיים:
Winning isn't everything but wanting to win is
הבית המבולגן שלי היה חייב לראות עוזרת. השטיח ביקש נואשות
שאיבה, הנעליים הפזורות בכל חדרי הבית שאפו לחזור לארון
הנעליים המיותם, והגרביים הלבנים כבר העלו ירוקת אי שם בסל
הכביסה שלא טופל כבר מעל חודש וחצי.
|
"נסה אותי !", צעק אשתורי הפרחי, והצדיק את סלע קיומו
לסירוגין.
צרור המפתחות נזרק לחלל האויר ויפעת תפסה אותו רגע לפני שהחלב
גלש.
|
אבא שלי שינה את השם שלו לאסנת, אז מה יכול להיות יותר גרוע
... ?
|
- סליחה, את מבת-ים ?
- לא, מאשדוד.
- אבל יש לך פרצוף של בת-ים ...
- לך יש פרצוף של רמאללה, אז אתה משם ?
- כן.
|
תמי הגיעה הביתה שבורה פיזית, אבל בעיקר נפשית.
אמא שלה הייתה עסוקה בחדר השינה עם לקוח חשוב.
תמי ידעה שזה לקוח חשוב כי על ידית הדלת של חדר השינה היה תלוי
שלט כזה שאומר: "נא לא להפריע - .V.I.P"
|
אבא של אושר קונה הרבה מתנות. בד"כ הוא קונה מתנות לאמא של
אושר, אחרי שהוא מרגיש רגשות אשם ויסורי מצפון.
|
מה קונים לסבתא-רבא שבשבוע הבא (אם לא יהיו הפתעות ומזלה יבגוד
בה) תחגוג את יום הולדתה ה- 102 ?
|
התחלתי לחשוב על כל הסיטואציה, וידעתי שאבא ואמא יכעסו נורא,
אבל רציתי לעשות רק דבר אחד: לתקן את הטעות של אלוהים.
|
אחי: "אימא, איפה הכלב?"
אימא: "איזה כלב ? בשביל מה הבונזו?"
אחי: "הבאתי כלב, איפה הקרטון?"
אימא: "איזה קרטון?"
|
"מה יש? פעם אחת תהיי ביצ'ית אמיתית!!! תפסיקי להיות כזו שתמיד
הולכת עם הזרם. תלכי פעם אחת נגד הזרם. תעשי משהו רע!
|
"ואתה יודע מה? חשבתי על זה, ככה בצחוק, וזה נשמע לי רעיון קצת
קינקי. בא לי לנסות", הפתיעה אורנית.
|
ואהרון זקן, בא בימים, ולא יעמוד לו כוחו בימים ההם עוד, ויבך
על מר גורלו ויקרא אליו את אשתו.
|
בן-דוד היה החובש של הכוח. כולם קראו לו בנדה. לא פעם נאלץ לתת
טיפול תחת אש, ואפילו פעם אחת הוא הציל חיים של ילד פלשתינאי
קטן.
|
ברטה הייתה זקנה. כל השכונה ידעה מי זו ברטה. היא הייתה כל יום
בשעה 17:00 מחלקת סוכריות לילדים של השכונה. היינו מגיעים כבר
ב-16:55 אל מתחת למרפסת שלה, והיינו צועקים: "ברטה ! ברטה" !
|
פסיכי א: היום בלילה אני קופץ מהגג
פסיכי ב: לאן אתה קופץ מהגג ?
פסיכי א: לחצר
פסיכי ב: אם אתה רוצה להגיע לחצר, לא יותר פשוט לצאת החוצה
?פסיכי א: וואלה
|
דנה, רלי וליאת שכבו לידי על החוף.
לא רציתי לרצוח את שלושתן, באמת שלא.
|
שמעון: אחי, תשמע קטע ענק; זיינתי את אסתר בסילבסטר ואת רות
ביום העצמאות!
גלעד: אני דפקתי את אשתך אתמול.
שמעון: אז מה? זה בכלל לא חרוז...
|
עו"ד: "דוקטור, לפני שביצעת את הניתוח לאחר המוות, בדקת קיומו
של דופק?"
דר`: "לא."
|
לקוח: מלצר!
מלצר מגיע בריצה: כן, מה הבעיה?
לקוח: יש זבוב במרק שלי!
מלצר: יש עם זה איזו בעיה?
|
- אם היו לך 2 אופציות: לקבל זרם או להתכופף, מה היית מעדיף?
- להתכופף, ברור!
- ואם היו לך את אותן שתי אופציות אבל היית בגן החשמל?
|
לקוח: כמה זה זיון מאחורה ?
זונה: 150 שקל.
לקוח: וכמה זה זיון רגיל ?
זונה: 100 שקל.
לקוח: ומציצה ?
|
א: תבחר מספר בין 432,501 ל-1,349,440.
ב: בחרתי.
א: יופי. עכשיו תעלה בריבוע.
|
א: למה אתה בוכה ?
ב: סבא שלי נפטר.
א: איך הוא מת ?
ב: הוא נפטר בלידתו.
א: מסכן.
|
א: אל תשאל איזה רעב תקף אותי
ב: אותי תקף עכביש, אתמול בשעה 18:00 ככה, עם חרב.
|
- תגיד, שמעת את השיר החדש של זהר ארגוב ?
- לא. הוא הוציא שיר חדש ?
- איך הוא יוציא שיר חדש ? הוא מת, לא ?
- מה ? הוא מת ???
|
- איך בצבא, אחי ?
- וואלה, לא יודע. שמו אותי בקורס נווטים
- חחחח
- למה אתה צוחק ?
- כי זה כמו שישימו את ענת עצמון בקורס צלפים ...
|
- יש לך 20 ש"ח להלוות לי ?
- שנייה, אני אבדוק ... לא, יש לי רק 15 ש"ח
- טוב, תביא 15, תהיה חייב לי 5 ש"ח ...
|
- מה ההבדל בין שפן ?
- לא יודע.
- ומה יוצא דופן: כובע או עפרון ?
- הממ ... נראה לי שיש לנו כאן בעייה.
|
- מה שמעתי עליך ?
- מה שמעת ?
- שאתה ... נו ... אתה יודע.
- מה ?
- נו ...
|
- בשעה טובה נולד לך בן.
- אני לא מעוניינת, תודה.
|
א: תגיד, למה אתה מתחפש?
ב: למחבל מתאבד
א: למה?
ב: כי אתה גיבור, כולם מעריצים אותך.
|
מבוכה. שתיקה אינסופית שמקורה במבוכה וגם סופה. כאילו נגמרו כל
המילים ואין מה לומר עוד. איך יוצאים מזה?
הוא: "החלטתי לקנות שעון חדש"
היא: "אוקיי"
שתיקה נוספת.
|
כל התלמידים שנכשלו במבחן בכימיה מתבקשים לעלות על המטוס
לציריך.
|
זה היה יום שבת, רגיל לחלוטין, אבל אני הייתי בפעם הראשונה נגד
הקבוצה שלי. לא הגיוני, נכון ? אז זהו, שזו הייתה הפעם
הראשונה שאכן רציתי שהם יפסידו.
|
- מסעדת היטלר, שלום !
- שלום, אנחנו רוצים להזמין מקום
- כמה אנשים ?
|
"כן, ילד?", הוא שאל.
"באתי לקחת את הנעליים שלי מתיקון", עניתי.
"מה שמך?", הוא שאל.
"רם חן", השבתי.
|
הערב יתארחו אצלנו: שמעון פרס (כפיים!), אריק זאבי (כפיים!),
שלמה ארצי (כפיים סוערות!).
אבל קודם כל, להקת הבית שלנו, "סולמי והפטישים!!!"
|
באותו יום היה לנו שיעור תנ"ך בסוף היום. זה היה יום ממש חם
ואני הייתי חצי מעולף בכיתה.
|
"אין לך שקל" ? שאל אותי חצי מיואש.
"יש לי שטר של 200 ש"ח", אמרתי, "אני לא פורט".
|
חודש וחצי אני מנסה לשכנע אותה לשכב איתי. שום דבר. בקושי היא
נותנת לי למזמז אותה. זה לא שאני לא מנסה. אני מנצל כל הזדמנות
שיש לי כדי לשלוח לה ידיים, אבל היא תמיד מונעת בעדי להמשיך.
חודש וחצי, רבאק ! מה נהיית לי, מריה הקדושה ?
|
שאלתי את אמא והיא אמרה לי שגם דייויד קופרפילד הקוסם הכי מוכר
בעולם התחיל כאן בטיילת בת"א.
|
מי מאתנו לא מכיר את התור בסופר ? כולנו היינו בסרט הזה, כולנו
נזכה לחוות אותו שוב ושוב, ומה שלא יהיה, תמיד זה יהיה התור
הכי ארוך. זה מתחיל ככה:
|
ההולנדית ישבה על הבאר, רגל על רגל, חושפת ירך לבנה וחלקה. לא
הפסקתי להתסכל לכיוונה, והיא כלל לא שמה לב אלי. היא דברה עם
הברמן, שנראה היה מרוצה מהעובדה שחתיכה צעירה חשבה להתחיל לדבר
אתו.
|
את משגעת אותי. הלילות הפכו סיוט מאז שהיכרנו.
מרגע שנכנסת לי למוח, את מסרבת לצאת.
את לא אוהבת אותי, אבל בכל זאת את נמשכת אלי. למה את עושה לי
את זה?
|
הכל התחיל כשהבן שלי, נעם, חזר מבית-הספר עם סימן כחול ליד
העין השמאלית שלו.
"מה קרה" ? שאלתי אותו מודאג.
"חטפתי מכות מילד אחד", הוא סיפר בדמעות.
|
והדבר הכי טוב הוא שתמיד, אבל תמיד יש את כל הפריטים במלאי:
צפרניים של ינשוף, מטאטא כחול ללא שערות, קומקום חשמלי נטול
כפתור חימום ואפילו חוט דנטלי משומש שזור בחרוזי פלסטיק
צבעוניים, והכל בזיל הזול.
|
באותו רגע רציתי לשכב אתה. התחלתי להפשיט אותה בדמיון. פטמותיה
הזדקרו למגע ידי הקרה, חולצתה נשרה מעליה, את הג'ינס היה לי
קשה להוריד (והכל בדמיון). אבל לא על זה רציתי לספר לכם ...
|
ארזתי תיק, מוכן לעונש של 14 יום לכל היותר (לא יכלתי להכניס
יותר בגדים מחוסר מקום), וגייסתי את שירלי, החברה, להסיע אותי
למעצר במשטרה צבאית. (מסמך אמיתי מתוך "יומן מסע מכלא 4")
|
השרת יצא מבין העצים והלך לכיוון המחסן הנטוש.
אז הבחין כי שלושתנו סוגרים עליו מכל הכיוונים והחל מסתכל אנה
ואנה כמי שיודע שאין לו לאן לברוח.
הפלאנו בו מכות נמרצות וצביקה אפילו שבר לו את האף שהחל לדמם.
|
"מה ללחוש לך?", שאל יחזקאל.
"זה בכלל לא חשוב. אתה יכול מבחינתי רק לקרב את פיך אל אזני
ולא לומר דבר", אמרתי לו.
|
בלי לחשוב הרבה, הנפתי את ידי הימנית לאחור. היא קצת זזה
הצידה, (אני נשבע שראיתי חיוך), מלמלתי "שמע ישראל" ו...
|
"אבא, אתה בא ?", שמעתי את אהובתי קוראת לו.
למה היא צריכה את אבא שלה שם ??? היא לא יכול להתלבש לבד ?
|
מוקדנית: מודיעין 144 שלום, מדברת רוית. במה אוכל לעזור?
מתקשר: שלום רוית. את יכולה אולי לעזור לי במשהו אישי?
מוקדנית: במה למשל?
מתקשר: אני צריך שתשחררי אותי בערבות ותוציאי את הילד מהגן.
|
מאז, כל שנה, כבר שנה שלישית, אני לוקח איתי בקבוק מים
מינרליים קטן לטקס.
|
- ומה בשבילך ?
- מסטיק.
- חצי שקל בבקשה.
- תארוז לי בבקשה אריזת מתנה.
|
מצאתי את עצמי נרדף ע"י אחותי, כשבידי מפתחות של האוטו של אבא,
סרגל, פטיש, חשבונית של תדלוק אחרון, וקלטת טייפ של בועז
שרעבי.
|
אני זוכר שהתקשרתי אליה איזה יום, והיא ענתה לי: "תושי, איזה
חיים ארוכים יהיו לך. בדיוק התכוונתי להתקשר אליך"
|
מתי כבר תכיר מישהי? את השאלה הזו שמעתי כבר עשרות פעמים בשנים
האחרונות, בכל ארוחת חג משפחתית.
למרות ששאר המסובים לשולחן עוברים אחרי דקה או שתיים לעניינים
אחרים, השאלה הזו ממשיכה להדהד לי במוח והורסת לי את כל החג,
כל פעם מחדש.
|
כשראיתי שהיא לא מתייחסת אלי, החלטתי שאני פורש מלהציק לה.
פשוט לבשתי את התחתונים והחזייה שלה והלכתי לשבת בכורסא בסלון.
|
ילד מעצבן: סליחה, אדוני, האינקובטור הזה שלך ?
סתם איש שעובר ברחוב: איזה אינקובטור ?
ילד מעצבן: זה, כאן.
סתם איש שעובר ברחוב: לא.
|
הסברתי לה שהיא צריכה לשחרר את סלומון. בית מקרטון זה לא בדיוק
מקומו הטבעי ...
|
לא רחוק מהסביח של עובד בגבעתיים, ישנו דוכן פלאפל. הסיסמא שלו
היא: "יש אנשים שקונים פלאפל, ויש פלאפל שקונה אנשים..."
סיסמא לא רעה בשביל קופירייטר שעומד ומוכר פלאפל למחייתו.
ובכן, הרשו לי לגלות לכם משהו: יש פלאפל שקונה אנשים.
|
בעודו בחיים, החליט צורי להפסיק לעשן.
מוחו הקודח לא הפסיק לחפש מילה נרדפת למילה "תזזית".
"תחתום לי כאן, כאן וכאן", ביקש פקיד הבנק מצורי.
|
האפיפיור החל קורא בקול: "בואו ונפציץ את העוגה, בואו ונפציץ
את העוגה".
גינס צחק בלחש, מכיוון שפחד מתגובתו של האופה.
"ערב טוב", קרא המנהל, וגינס ידע שזהו זה - הוא אבוד.
|
אתם בטח חושבים שאני לא נורמאלי. אני דווקא מאוד נורמאלי, רק
יש לי בעיה אחת: ציצי עושה לי לפהק.
|
אחרי שריקי ילדה את חיימון הקטן, היא הייתה בדכאון. לא דכאון
אחרי לידה שקורה לפעמים, אלא ממש דכאון של החיים.
|
מראיין: "שלום"
הקב"ה: "שלום שלום"
מראיין: "אחרי שהפסדת במבחני ההגשה ב-MTV, ולא בחרו בך כמגיש
את טקס "אנשי השנה", איך אתה מרגיש" ?
|
יום ההולדת של מיכל הגיע. ניגשתי אליה בתחילת המשמרת ואמרתי
לה: "היי, מגיע לך מזל טוב".
"תודה", היא אמרה והתכופפה אלי לנשיקה על הלחי.
אני חושב שהייתי קרוב להתעלפות באותו רגע, אבל איכשהו הצלחתי
לנשום ולהשאר יציב.
|
הרכבת הגיעה לרציף בשעה 8:05 בדיוק. עליתי לקרון השלישי
וניסיתי לחפש מקום לשבת. יום ראשון זה ממש מכה. עשרות חיילים
תופסים את כל המושבים ונוסעים אחרים ששילמו כסף עבור הנסיעה
נאלצים לעמוד חצי דרך או את כולה.
|
הכל כל כך שקט ורגוע כאן, מתעלמים מכל בעיות היומיום. יש רק
בעייה אחת: "במבה".
אם היה לי את הכוח לפתוח את השקית ולסיים את הבמבה, הייתי עושה
את זה מזמן.
|
ובימים ההם היה רעב בארץ, ולא היה לחם לאכול ומים לשתות, ולא
שוקולד של עלית ולא RC קולה.
ויחנו בני ישראל בדאבל פארקינג ויקבלו דו"ח.
|
ויאמר משה אל בני ישראל: למישהו יש דבק מגע?
ויען לו בלעם: וואלק, למה אתה צריך דבק מגע?
ויאמר משה: נשברו לי הלוחות, אל תשאל איזה בלאגן.
|
בקריאה אל אלי
בנשימה עצורה
הישמע את קולי
|
זה אולי לנו הפעם,
המסע האחרון,
לא נפסיד, כי מה הטעם
לחזור בתוך ארון.
|
לפעמים את עושה טעויות
מתלבטת מה את בוחרת להיות
מרחפת לך סתם באויר
לא רוצה לחיות בכל מחיר
|
עד מתי, מלאכית, תמשיכי לתת לו צ'אנס ולהאמין באהבה ?
|
סבא שלי מרבה לפהק,
בייחוד אם נותנים לו ביס במרפק,
ואם מכרסמים בברכו העגולה,
איזה יופי ! יוצאת מוגלה !
|
כולם אומרים לי לצאת מזה, אבל הם לא מבינים
שמה שהיה לי ולך לא יחזור בחיים
למצוא אחת כמוך זה רק אחד למליון
ואין מה לעשות - רק להשתמש בדמיון
|
קום והתפוצץ בארץ,
בחדרה או בת-ים,
מסביבך שברי זכוכית,
חלקי גופות וריח דם.
בוא ותצטרף לפת"ח,
לג'יהאד או לחמאס,
ואם תחסל הרבה
אז תקבל בסוף ת'פרס.
|
That's the only day in which you prefer to stay in bed, even
if you're not sick at all
|
כולנו עברנו את זה לפחות פעם אחת בחיינו. תמיד חששנו מעט קודם
(ובצדק !), אבל בסוף שרדנו את ה . . . "בליינד דייט".
|
זה כל כך מתסכל כשזה קורה. אתה מנסה משהו אחר, ומתאכזב בכל פעם
מחדש, שוב ושוב. אין לך שליטה על זה. אתה יודע שזה ייגמר, רק
לא יודע מתי.
|
איך יכול להיות שהדיירים מחליטים על דעת עצמם להשכיר את הדירה
של מר עכבר?
אם הוא יצא לנופש בטורקיה לשבוע ולא הודיע לאף אחד, זה אומר
שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים עם הדירה שלו?
|
הפרסומות הכי מעצבנות בטלוויזיה ...
|
מכירים את הפרסומת הזו של אורנג', שכל העיר עושה מסיבת הפתעה
לאיזה טמבל ביציאה מהמטרו? נכון שהם ממש חארות שהם לא חיכו
לנהג של הרכבת התחתית שיבוא גם למסיבה? מעניין אותי לדעת איך
מארגנים מסיבה כזו.
|
זה לא שאני לא מפותח שכלית או משהו, ממש לא.
פשוט נולדתי ביום מחורבן, זה הכל.
29 בפברואר.
|
משרד הבריאות מודיע כי העישון מזיק.
לבריאות !!!
|
תוכניות ילדים עתיקות שהרסו לנו את הילדות
|
דודו: שבי, אוזה, איפה אתם ?
אוזה (צועקת): אני מתלבשת, דודו.
שבי (צועק): אני ישן, דודו, תעזוב אותי בשקט.
|
השעה 00:30. ביתו של יעקב דהאן במושב שומרה שבצפון. נשמעות 3
דפיקות על הדלת.
דורית הירשפלד ניגשת לפתוח את הדלת ונורים לעברה 3 כדורים
שנעצרים בחזה והורגים אותה במקום.
|
- מי אחרון בתור?
- אני
- אז אני אחריך. יש מישהו בפנים?
- כן, הרופא
|
א: תגיד, מה משותף לתימנים ולקפה?
ב: לא יודע. מה משותף לתימנים ולקפה?
א: אם הם לא שחורים - זה נס...
|
אותה הפרסומת עם קצת שינויים פה ושם ...
|
עצרנו לשבת על ספסל בטיילת, וכרכתי את ידי סביבה. את הבוסה היא
קיבלה שניות אח"כ.
ואז היא שאלה: "אכלת בצל ?"
|
או שהיא מחבבת אותי ותו לא, או שהיא ביישנית מדי לספר לי שגם
היא נמשכת אלי בצורה זו או אחרת. אני מקווה שהיא יותר ממחבבת
אותי, כי אני ממש נקשרתי אליה. היא מאוד מיוחדת. הנפש שלה
טהורה כל כך. בחיים לא יצא לי להכיר מישהי שכל כך שלמה עם
עצמה.
|
אני מצטער. כמה שאני מצטער.
אני מקווה שמילותיך האחרונות לא היו: קוקה קולה ENJOY.
|
עלילותיו של שלומי, ילד של אמא
|
- יש לי בעייה !
- מה ?
- אתה לא רואה ?!
- לא.
- תסתכל טוב !
- מה ?
- שים לב בסוף כל משפט !
- נו ...
- יש לי סימן קריאה !
- אז ?
|
מלצר: שלום אדוני, מה תרצה להזמין ?
אורח: על מה אתה ממליץ ?
מלצר: אני לא ממליץ לך לאכול פה בכלל. לך ל"יהודה אווזי". גם
יותר טעים, גם יותר זול.
|
- בבקשה אדוני.
- מה זה אמור להיות ?
- אדוני הזמין עוגת דבש, לא ?
|
את המילים לשיר הנפלא הזה כתבה לא אחרת מאשר "מזל דגים".
אני רק הלחנתי.
|
היום את כבר יודעת שאין צדק בעולם
כולם אמרו "איזו טפשה את" כשהתעקשת שהוא מושלם
והתברר לך בינתיים שהחיים כלל לא קלים
איך אחרי כמעט שנתיים השאיר אותך ללא מילים
|
אל הארכיון האישי (58 יצירות מאורכבות)
|
|
