|
וכך אינסוף, כל רגע בהווייתי
עם כל נשימה ונשיפה...
|
ברחל בתך הקטנה
באתי לעבוד
שנות עמלי
|
ובנו חש כל טיפה ולטיפה
ועל פניו חיוך של כמיהה עלה
לזאת חיכתה נשמתו כל ימיו
לזכות בזיו אלוהיו.
|
ואולי זו בועת אוויר
ואולי בטון יצוק
|
לכל ברייה בעולם יש לב
ובזה הלב יש את כל העולם
|
להירגע בתנועה
להתרווח בתזוזה
|
אומרים שלנוח זה רק בקבר
ואני טוענת שזה שקר
מה הפשר?
|
רחש של אומץ
מבקש הטבעה
ומוצאת את ידי ברוחב הפריסה
|
כאישה לאיש לך מתאווה
כי אתה עליון לבדך
|
בכל אחד מאיתנו יש משה רבינו קטן
כדי להוציא מים מלב האבן שלנו
צריך לדבר ,לא להכות...
|
אני העולם
עצמותיי סלעיו
דמי ימיו
נשימתי רוחותיו
|
|
|
-הלו? משטרה?
מדבר השר מאיר
שטרית! הפושע
הנמלט הזה שכולם
מדברים עליו,
אפרוח ורוד? אז
הוא כאן איתי!
בטיסה! תשלחו
לפה ניידת איך
שהמטוס נוחת!
-אה, אדוני...
יושבת לידך בובת
פרבי ורודה
ממקדונל'ס...
הבת של הטייס
שכחה אותה
פה...
-אתה בטוח, סנ"צ
כהן? או שמא עלי
לומר...נצ"מ
כהן?
-אתה יודע מה,
כבוד השר...
עכשיו שאני
מסתכל הדבר הזה
באמת נראה קצת
כמו אפרוח
ורוד...
טוב, שימו עליו
אזיקים,
חבר'ה... |
|
