[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי רהב בהפוגה

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ואפילו צריחת העורבים הנלפתים במעקות הגגות כבטרף

מספרים בדודתי רחל שבשעה שנולדה, מיעטה עצמה החמה מחמת קנאה,
לכדי גרגר אפונה, והלבנה שמימי בראשית התמעטה, חדלה מלהאיר.

סיפור ילדים
באחד הימים, בשעת בוקר מוקדמת, בשעה שקרן אור ראשונה פילסה את
דרכה מבעד לצמחייה הצפופה, התעורר לו הפיל וגילה בחדקו למרבה
הזוועה, קשר סבוך - לולאה בתוך לולאה.

שהם מעלים במיוחד בסופי שבוע למטרות הצווחה

איך לעזאזאל קורה דבר כזה? מה עושים? אייל משפורפר לי באוזן,
להרגע, לקחת אוויר נשימה ודבר נוסף הוא לוחש ומתריע בפני, שלא
אעשה שטויות ואומר שהוא חייב לרוץ עכשיו לתדרוך.

ריחות הפלפלים המטוגנים

היום בו נגמרו המילים לאחותי

כל מה שארז היה זקוק לו הייתה מריטה טובה באוזן

בעיניים כבויות למחצה הייתה מתהלכת מזל בחדרי הבית שחלונותיו
היו משקיפים לכיוון מערב, היכן שהימים היו דועכים לאיטם בצל עץ
הלימון.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מכשפה

עיני צדה זיקית,
עכשיו כשמבטי על לשונה,
איני רואה.
אינסטינקט הדיבור
רוצה לומר בי דרכי מילוט

אבק של סופרים
זרו
על
פצעיי

קשור אל
תורן

מה נרפים היו העצים הערב, כשמישהו
שוב מת במחנק ענפים; וכמה שתיקה
הייתה אצורה בעלווה הקטומה; בזמן
שכזה הרפיון פושט גם עלי, בשעה
שאני משילה מעליו את עורי המנוקב,
ומטליאה פצעים חדשים לבשר.

נושכים בגבעול

הפחתי
בעורקיך
נהר של אש
גואה
מקציף
בשרך
על גדות
מעיין
נובע
שהוא
אני

קובץ שירים
תופח אלמג'נין

כשבלול ליקריץ

ואתחיל

ללמוד

לבלוע

סקס אחר

גפן, ממצרים תסיע

כשהגז
מנותק בינתיים הארובות עוד בוערות.

קוצים מעטר

ואפילו גם נשמט
הצער, כשמיטת ירח

מחשבה גמישה

שדבר תלוי בדבר

רעידות אפוקליפטיות.

משיל זכוכית

אתה רובץ לפתחי
להלבין בי חטאיך הקטנים

חומצה גופרתית

מוכה חרב
חורף
בתכול מתכת,
-ר-ו-ח-
-א-ש-
בי
מלבה אודם

ואני נושאת הגלייתך

וכשהתמוז יהיה צהוב

על קורי העכביש
נטוו צללים על קירות
תלויות החרבות

הלילה נרקם

אינטרוספקטיבי
לקירות אטומים

נדרים וקינות.

כמו היה אמש, נופל שוב הערב

ובסדוק
המלח לעיניה
שוב
לא תליט מבט
אחור

בדרכי לשוב ולכמוש אלוהי
בארץ עמון, המה ים הנחושת

אני פוזרת עיניים
במניפת הנוצות
לעצור בדמעות

אני עורכת שתיקות אל מול
סוגר רוחות, רדופת רפאים
כחיילי החימר הניצבים
על הדלת

ארספואטיקה
תשעים עומק

תשוקות מהולות

סמיך הוא
הלילה,

מינימליסטי
על מזבח

הנה אמנם כינסתי את כל זאביי,
נהמות הלילה

על בסיס עקרון של אפס
שינוי בשיעור הצלחה, אני
דופקת בהאצה או שמאיצה
בדופק - לעולם איני בטוחה
בשיעורים המוחלטים, רק
בספירה.

פריחת הבוגנוויליה

ראי אותי סגופה, אני אומרת, באיזה עידון
אני נכפפת לתנאי אהבה שהוא מעמיד
שלא רק לשם צורך

אחיזה טנטלית

את ידיה כרתו

עקרתי עין קיקלופית

בעורקי שושנים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מהעקומה המתעקלת ועד לנקודה. כשהפסקתי להסתחרר מצאתי עצמי
פתאום במרכז הנקודה המיקרוסקופית

שאני לא משחקת משחק הוגן.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
רגע של גאווה קדומה שמבליח בי, אני ממשיכה לרדת במורד התלת
ראשי המשורג למופת, להחליק עד לעצם הברך במבט מלוכסן מאוכלס
זעם - זומם בעקבו....

הפלרטוט עם הלא נודע, הרע האפשרי שניתן כמעט למימוש

עכשיו ישן לו גבר במיטה שלי




אל הארכיון האישי (82 יצירות מאורכבות)
עכשיו זה
האחר-כך של
קודם.

-אמא שלי, מנסה
לשכנע אותי
שבכל-זאת הגיע
הזמן שאדיח
כלים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 12361. בבמה מאז 19/4/02 0:13

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרהב בהפוגה
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה