[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על רפי יחזקאלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רפי יחזקאלאל היוצרים המעריכים את רפי יחזקאל
רפי יחזקאל
יליד 1954 , חולון.
שירת בצנחנים,היה חבר בקיבוץ 'שער- הגולן'.
למד משחק ודרמה בסימינר- הקיבוצים , שיחק בתיאטרון-
- מחול של רות זיו-אייל ובמספר סרטים.
כותב שירה ופרוזה. שחקן בתיאטרון חובבים "כנפיים".
חי וכותב בחולון.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
האביב מתפרע בחוץ ואני מביט בצילום של אבא שלי החצי-משותק על
נדנדה בקיץ האחרון.

זכרונות
עמדנו מביטים אחד על השני וטיק, היא נעלמה מאחורי התלולית.

געגוע
"אני פוסע על השביל הכה מוכר לאורך שדירת הפיקוסים המאפילה..."

חלום
הם עומדים קטנים ומלאי תיקוה על מרפסות ישנות מול הים.הם
שקופים.

אהבה נכזבת
רק בסוף המלחמה קיבל מכתב ממנה:..אנחנו לא מתאימים,יש לי
חבר...אל תבוא.

אהבה
בשלוש לפנות בוקר, לאחר שהתהפך במיטה בגופו העבה ועישן ללא
הרף, קם מאיר והתנדנד לחדר-השינה של אמו.

אהבה
"חיימקה, שלום", נישקה אותי ברוך, "אני צריכה פיפי אקספרס".
"תיכנסי מהר".
"שלום אלכס, מה שלומך?" שאלה את אבא היורד במדרגות במהירות
כשאחזתי בזרועה.

סמים
עמי קם חרש חרש אפוף עלטת - שדים. בשירותים נעל את הדלת וישב
על האסלה. הזמן חלף וחלף. 'אולי הוא הלך? הוא לא בא, שיתייאש'.
הוא הביט במראה וראה פני מת.


פואנטה
היא מחליקה בחושך בבטנה על בטני ועוברת לצד של הקיר.
מתוקה וריחנית. אני מחליק על כל גופה ושומע את הלמות ליבה.
היום צילמתי אותה על הספה הכחולה. יושבת, שוכבת, בפרופיל

אהבה נכזבת
"גדעון וגלית מתחתנים. צביטה קלה."

אורבני
בחורף ההוא היה נוני בודד נורא. כדי להפיג את הבדידות הלך כל
ערב ל'סינמטק' שם הקרינו את סרטי הגל הצרפתי החדש.

"הרופא הרגיע אותו שהוא ירגיש יותר טוב רק בעוד שלושה שבועות."

זכרונות
מישהו התקרב אלי בחושך ואמר:לירי, קום, קום.
לא היה כל צורך להעיר אותי. כבר כמה שבועות שאיני ישן ואוכל
בגלל הפגז ההוא בתל -שמס.

היא עומדת בתחנה ורועדת ואני רועד אליה.

הוא היה זקוק לחתימה על טופס קבלה לאקו"ם. קבע בקפה עם בטי,
סופרת שהכיר. לא מפורסמת ולא אלמונית. צהרי יום שישי והקפה
שקט. הגיע שעה לפני הזמן והרג אותו עם סיגריות, קפה ועיתונים.
אתמול היה יום הולדתו ה- 49 ואיזו רננה עדיין מתוקה בליבו. ראה
אותה נכנסת. כבר נפג

אהבה נכזבת
הם עלו לאוטובוס בדרך השלום .
אני כרגיל אחרי הנהג, ליד המעבר.
-"אבל הפלת לי את הממתק"- התלוננה בצרפתית מתוקה.

ג'ננה
בארבע לפנות בוקר, כשהאביב מתפקע במתיקות באוויר הריחני,
התעורר חיימיקו פיצ'חדזה מתוך חלום רווי דימיון והפתעה.

ג'ננה
"אני מאמא של ילדים שלי לא הולך!" צעק, "ולמה אתם לא לרחוץ
אותה, הא?! למה היא כמו פעם באושוויץ?! טפו, קיבינימט!" יעקב
שאג כמו אריה פצוע.
"אתה לא תדבר פה בצורה כזאת!" רתחה הפסיכיאטרית.

אהבה
תקוע ברומן של המאה ה-21 ובגובה אפס הלכתי אל ההורים.
מה זה שיש לך מצב רוח כזה היום, בן שלי? - אמא עם האנטנות שלה.

אהבה
"תקוע באמצע הרומן של המאה ה-21 ,ובגובה אפס,הלכתי בצהריים
להורים"

ג'ננה
מתוך שינה טרופה הקיץ אל החושך הרע. השכנים ממול שרו והכו
בתופים:"די די דיינו!"

אהבה
-"הלו, שמעון?"
-הו שלום יוסי מה נשמע אתה רוצה אירינה?"- שירשר את המשפט
במבטא רוסי ומתח סימן שאלה קלה בסופו.
-"כן, לחצי שעה מאה חמישים שקל".
-בסדר גמור, עוד שלושים שלושים וחמש דקות היא אצלך".

זכרונות
"רפצ'וק, בוא נוסעים! קוראת אלי אמא מהמטבח. אני בחצר שטופת
אור קייצי צהוב משליך פיגיון ישן על לוח עץ צהוב.
בוא, נוסעים לסחנה!"

אהבה
כולם כבר עזבו את המדורה והלכו לישון ורק היא ואני נלחמים
באהבה. הירח כבר שקע ולבסוף נכנסנו לאוהל של כולם, פרשנו
שקי-שינה במקביל, שמענו את נשימותינו ושתקנו לב אחד בשני
שקי-שינה.
"אתה ישן?", שאלה.

כבר לפני שנה חש חיימיקו מיכאלוב בירידה קלה בשמיעתו. לפעמים
הוא לא שמע טלפונים סלולריים באוטובוס ורק ראה אנשים מפשפשים
בחיפזון בתיקיהם, שולפים את המכשיר ומדברים.

"אולי אתה רוצה לנסוע איתי קצת לירושלים?" - קרא אלי אבא
מהמדרגות כשהוא חבוש בקסקט 'קנגול' שקניתי לו ליום-הולדתו
השבעים. כל שנה הוא מאבד אותו, וכל שנה אני קונה לו חדש.

ג'ננה
מה יש לי? מה יש לי? מה יש לי? - שאל את עצמו שוב ושוב. רוח
שחורה סערה בתוך מוחו. הדליק סיגריה.
"חייל! אסור לעשן פה!", גער בו חובש קטן עם קול גדול. הוא מעך
את הסיגריה מחוץ לדלת וירק.

ביתספר
בסוף שנת הלימודים,ביוני לוהט, כשהשמים מלובנים מחמסין והאדמה
והמדרכות פולטות חום רותח באור העז


לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
יושב בפינת האוכל
עם אבי המתעוור לאט.

הומור
אתמול בערב
דפק אצלי בדלת
אליהו הנביא.

אכזבה
והיא אמרה לי: ככה וככה.
פעם, נשיקה לפנות ערב.
עכשיו, הזמנה לבנה על המזנון.

אינטרוספקטיבי
הזמן חולף ליד חלומותי

אכזבה
מהבאר האפל לרחוב מתקפל
ועולה לבקר את חבריו.
שלושת ילדיהם
הם גם קצת ילדיו.

אינטרוספקטיבי
טרוף טורף רפאל.
לא בכותל המערבי
ולא בקבר רחל.

בדידות
בא הביתה מהעיר
קצף על שפתי וריר

בדידות
היה היה.
היה ולא יהיה.
ילד שרצה במים.

בדידות
האיש הקטן לבד בחדרו.

פיוט
ושוב לילה מתוק ומשגע.
ליבי טוב אלי ולכלום
כבר איני מתגעגע.
חלב ודבש בפי המתורגל
לשרשרות סיגריות וקפה
שלווה בחדרי החם והיפה.

בדידות
הוא יושב.
הוא יושב וכותב.
הוא יושב וכותב מכתב.
מכתב לאשה שפעם היו ידידים. אפילו היה קצת מאוהב.

פארודיה
באמצע הלילה הרדיו שר
שירי אהבה סחוטים:
"היית לי, היית לי", "את שבאת" וכו'.

מינימליסטי
אורז
תפוחי אדמה
מקרונים
פסטה
סרדינים

ג'ננה
השמש נגדעת אדומה וחורכת.
על גבי ג'ריקן שחור.
נועצים ציפורניים מסומרות באופל.

"יושב על הגדר"
שר אריק איינשטיין
בתוך הלילה המתוק הזה
"דופק חיוכים לכל הכיוונים"

סאטירה
"גם כשאני בפריז, אני מתגעגע לפריז"
הפליץ פיו של הצייר הזריז.

נוסטלגיה
להק זרזירים שותתי דם לאור שקיעת הערב,
מתגודדים בצפצוף מעצבן על עצי הקיבוץ.

בשכונת מנשייה בשנות השישים
בחורבת כורכר סחופה לרוח
הייתי עומד ומסתכל על אבא שלי.

מחאה
הי ,אתם! ציוניוני הדרך!
הבטחתם אבנים לבנבנות!

מינימליסטי
אני קשה כמו יהלום

מחאה
הנה האויב שלי
שרוע על גבו הצעיר והצר
עיניו עצומות, חזהו מחורר.

אינטרוספקטיבי
על הנגב יורד ליל הסתיו
על שיש לי עכשיו
על ראשי וכל סיבוביו.

בדידות
עכשיו שלוש אחר חצות, אני פוסע בחולות.
איפה את עכשיו, אור-חיי, נשמתי?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היי אבא'לה מותק!
היום באתי אליכם בצהריים והייתי עצוב. סתם משטויות, פנצ'רים
שצריך כל הזמן לתקן, חובות, חוסר כסף ובדידות מתמשכת.

כמיהה
היי עמק הירדן, מה שלומך?
מכאן למעלה, אחרי עשרים וחמש שנה, אתה עדיין המקום הכי יפה
בעולם.
ה'חיפושית' הטרנטה האדומה שלי מתקררת בצד ואני באתי לבקר אותך.

הספד
דבש!
אתה עם עיני הוויסקי שלך ועור השקד, שקראת במסדר בוקר אחד
בטירונות: "האמיצים לצנחנים" ואנו פרצנו בצחוק מתגלגל.

געגוע
מתוך חלום מתוק אני מקיץ לתוך צהריים לוהטים, מדשדש לחדר
האמבטיה, מוותר על המקלחת וחוזר למיטה. עוצם עיניים, פוקח,
עוצם... לפתע, מתחת לשמורות עיניי אני רואה את הבית בחולון
ברחוב האומות 28 מוקף בחולות הזהב, ואבא ואמא צוחקים קלות
מהחולות שהבאתי בכיסים ובנעליי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כן, יא מוסטפה, אנא באחיבאק! יש הרבה כמוך ברחוב הפלסטיני,
ומראים לנו רק את השהידים וההפגנות של המרצחים, רואים ומרגישים
רק את המטורפים. הרבה תמימים עומדים שעות במחסומים כדי להביא
פת-לחם לאחמד ועיישה, את הבית שלכם לא רואים.

אוטוביוגרפיה
"בגינה המוצללת של גן אסתר האביב ליבלב עם ילדותינו.כדוריות
אור
לבנות חדרו מבעד לעלווה וציירו עיגולים בחצר. על השולחן עמד
פנס-קסם..."


לרשימת יצירות המסה החדשות
השיר "רגע אחד" פורסם בקובץ שיריו הראשון של זך "שירים שונים"
בשנת 1960 והוא גם השיר הפותח את הקובץ המוקדש להוריו. פרסום
הספר עורר תהודה גדולה בשל הקול האישי, המקורי והחזק שלו,
למרות שפעלו עוד משוררים אישיים וחזקים, כמו אבידן ועמיחי
למשל.

ב"יומן שישי" אמר אורי דן, ידידו האישי של ראש הממשלה ושופרו:
"ההתנחלויות מגנות על אשדוד, אשקלון וליבה של מדינת ישראל." לא
ידעתי אם לצחוק או לבכות, כאילו טרומפלדור חזר.
ההתנחלויות לא מגנות על כלום, להיפך...




אם אשכחך במה,
תשכח ימיני,
תדבק
לשוני לחיקי אם
אני לא באומן,
אז אני ב-TLV.


עמי סיבתי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27445. בבמה מאז 24/10/03 23:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרפי יחזקאל
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה