|
Realms of bliss
Realms of light
Some are born to sweet delight
אני תמיד מחזיק איתי נרות.
בכל דירה שגרתי בה, השארתי נרות במגרות של המטבח.
|
ואמונה תפלה רוחשת
במעלה זרמי הדם
שאולי,
לא לעולם.
|
במסגרת ימים רבים
של חום ושמש להט
|
מוסוליני? שאלתי,
ענית גאריבאלדי
(ככה זה כשבאים מלמטה).
ואני מתכונן למשחק של מחר
"לא היום מחמדי", כי קיבלתי.
|
אני מוזג אותך מתוך בקבוק
כמה שאת יפה כשאת מטפטפת אל הכוס לאט לאט
זורמת בעדינות מתחתיות חיי או נשטפת בסערה
אל תחתיות של אחרים
|
הנה זיכרון דברים של יעקב שבתאי.
והנה על הקיר תמונתך
מחייכת,
תמונת חיי.
|
כמו מכון כושר לאיברים פנימיים
חיים של מישהו אחר מוגשים בבקבוקים עם תויות צבעוניות
נמזגים אל תוך כוסיות מלאות בקרח
|
לא סלע. את לא.
אני אבחר באבן.
כי יש בך רכות מסוימת
(אבל לב אין)
|
משורה ישחרר רק מטוס מאחר.
|
בלילה השתרגו בדי האדר מבעד חלוני
ענני נוצה כיסו פני הירח - חטטים
|
מישהי אמרה לי "אתה הג'נטלמן האחרון בתל-אביב"
|
האור נופל עכשיו לאט
על העציץ והמדף.
הקיר ממול הוא כבר לא
הקיר שעליו תמונות של קמיל פיסארו.
|
היום אוציא עליך את כל האגרסיות שלי שאני שומר עמוק עמוק בבטן
את תהפכי בחוסר חשק לשק חבטות מיניות
|
באיזה סרט זה היה ?
אני לא
מצליח להיזכר.
|
החורף עוד לא יודע שלא תגיע
וכבר עורך שולחנו עננים
לכבודך.
|
פתאום שמתי לב
שהים ממש גדול.
גדול וכחול.
|
חתולים מיוחמים מיללים בחשכת ליל,
מבעד למרפסת ביתי המתקלפת.
אור קטן חודר לחדר מתוך המסדרון
כשהם צווחים את נשמתם אחד אחד.
יללות החתולים ביחומם עולות במעלה מרזב
|
עכשיו אני יותר רגוע.
כמו אחרי התפרצות הר געש.
|
מי לא היתה לו אהבה
משוטט בין קו לקו
מחפש בסבך המלל
מעט מזור לתשוקותיו
|
התיישבתי ערום על רצפה מלוכלכת
מלאה רסיסים וכתמי דם
מתבוסס באדי אלכוהול וחשבתי שהנה
שהגשמתי את עצמי
|
אני כורך חבלים
סביב צואר הברבור
של איימי
|
עכשיו כבר אפשר די.
הנה אנחת רווחה.
זוג עינים בוהות במאוורר ישן.
תלוי על תקרה גבוהה.
|
היום אני אוספת
את הפחיות אחת אחת
ועורמת אותן לכדי מגדל
שלא יתמוטט
שלא יחדל
|
אני מביא בד"כ פרחים לבנים
פרחים לבנים הם נטולי אינטרסים.
בשאר הצבעים מסתתרת אמירה
|
החצוצרה מבשרת כי הגיע יום
בלחש כינורות אנחנו מבקשים מנוחת עולם בשבילך
"Requiem Aeternam" ב-רה מינור.
שתיקה.
|
את רושמת לי שינה עמוקה
לפחות שעתיים בשבוע, פעמיים
ביום אני מסית את השעון הביולוגי
מתמכר לשבחי מלטונין
|
אני בונה בניינים באויר
כשבחלון משתקפת אישה מציירת
אותי בעירום אחרי המקלחת
והיא - לבושה רק תחתונים
בצבע כחול נמתחים על התחת
מוסיפה רקע צהוב לפניה החומות
|
יש לו קטע כזה לאושר שלי, לפעמים הוא משחק אותה ניו-יורקי
להחריד, כאילו עוד רגע תגיע קארי ברדשואו ותזמין אותו ללילה
סוער במיוחד.
ביננו, הוא מימיו לא הגיע צפונית לחיפה. אבל מה זה משנה?
|
כנראה שתשתין זה כמו לעשות פיפי. רק יותר בגבריות.
ואמרתי לה, מיכלי, זה בית כנסת.
איך אני יכול להשתין מאחורי בית כנסת ?
|
מול המראה בחדר האמבטיה,
זאת שניפצתי כשהייתי שיכור
איך שהחיים הולכים כמו גל סינוס
איך שהאביב מביא גל סינוסיטיס
צריך להתגלח.
|
בינתיים אני ארגיע את עצמי עם מאפה פסטו וגבינת עזים
הרבה חסה ועגבניות ורוטב עשבי תיבול.
|
"אישה לעולם אינה מתה מאהבה. אך אם אין לה אהבה, היא דועכת
וקמלה. האהבה היא כח המיחיה של החיים"
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
" אולי לא הייתי
צריכה לשקר לו
,לקטן. כל הזמן
היה חוטף מכות
מאחיו ושהוא שאל
אותנו למה, אז
אמרנו לו שכנראה
ככה אלוהים
רוצה, בכל זאת
רצינו לחנך אותו
על ברכי
האמונה."
אמא של נישטה
ובוריס |
|
