|
אבי מעולמו הרחיק כסיפורי אגדה
שלא סופרו לי מעולם כמו
כר שטמנתי בו ראשי והוא רך וקצותיו
גסים וריחו ריח הגוף אחר הרחצה
|
דומי הגר! הוא לוחש לה
אבן כף יד יעקב עלי פיה ומסוגרת העין
דומי! - מתכת זרועו גוללה זעקתה אל מעבר למרחבי המדבר,
היא נחבקת אל נשקו לתשמיש, הרי פטמותיה זועקות כאב חריש זר,
ואיפה אשים ראש ילדי
|
נחוורת חרישית, חומקת, עוד רגע
באה
שלוות השחר
שערותייך קרומות עוד בשלבי תריס ליל
|
|
|
לפי פרויד, עד
שהזכר מגלה את
איבר המין הנשי,
הוא מאמין
שילדים באים
לעולם בלידה
מהתחת, שכן אין
הוא יודע על
מין, ועל איבר
המין הנקבי,
במפורט.
אתה פשוט דוחה,
פרויד. |
|
