[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רפאל טטרו
שנות ה-60 וה-70 הם העשורים הכי מופלאים, אני כל כך מדוכא על
זה שלא חייתי בתקופה הזו!

ICQ 227357033 227357033  hawkwind

אל היצירות בבמה האהובות על רפאל טטרואל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רפאל טטרואל היוצרים המעריכים את רפאל טטרו
יליד אוגוסט 1987, סיים את יב' בהצלחה!!!
כבר מגיל שלוש ישב רפי על הכסא, מול הפסנתר והחל
להשתולל. בגיל 6 החל לצייר כל מיני דברים
פסיכדליים,
בגיל 8 הלך ללמוד פסנתר בקונסרווטוריון בעיר, הוא
למד 4 שנים והפסיק בגלל שהוא רצה משהו אחר. בגיל 12
וחצי חזר לציור בתחום הקומיקס בקומיקס קיד שהיה
בראשון לציון, יצר דמויות כגון: סנוקי וחבורת הרחוב,
סופרשמן ( השף שהציל את כדוה"א, "ברנש" (קומיקס לגיל
הזה)
וכמובן את חוברת הקומיקס האחרונה שהוא עשה שהביאה
אותו לטופ שבטופ:"דפים ריקים" שהגיעה גם לסטימצקי
וקנו אותה רק בני המשפחה.
עד גיל 14 אהב רפי את המוזיקה השחורה, את כל הקצב,
הגרוב, המילים, והמציאות. יום אחד העביר רפי לערוץ
VH1 וגילה שיש איזה שחור אחד על גיטרה חשמלית. רפי
ראה בזה דבר מוזר, ("שחור ששר ומנגן רוק? לא יכול
להיות").
מאז, רפי התלהב מזה ומאז הלך ללמוד גיטרה באותו מקום
שבו למד פסנתר, רפי השקיע מאמץ רב על הגיטרה, המורים
אהבו אותו מאוד. כיום רפי לומד בצורה מקצועית עם
הראל בן-עמי התותח.
רפי, כבר בן 20, חייל בחטיבת הנח"ל בגדוד 932
(גרניט), נגביסט מצטיין וחייל עם הרבה כוח רצון
ואמביציה! משלב בין האימונים הקשים למוזיקה ועושה
טוב לליבם של חבריו בפלוגה ולכלל האנשים בכלל.
I don't believe in magic
I don't believe in I-ching
I don't believe in Bible
I don't believe in tarot
I don't believe in Hitler
I don't believe in Jesus
I don't believe in Kennedy
I don't believe in Buddha
I don't believe in mantra
I don't believe in Gita
I don't believe in yoga
I don't belive in kings
I don't believe in Elvis
I don't believe in Dylan
I don't believe in Beatles
(John Lennon)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סאטירה
הנהג הזה נסע כל כך לאט עד שכבר בריצה יכולתי לעבור אותו, הוא
מחפש נוסעים כמו דגים לחכה. ואיך שאני מקלל אותו:"סע, סע כבר
כוס אוחתק". והנה עולה נוסעת זקנה, עולה חדשה, בטח כבר הרבה
שנים בארץ ואפילו שלום לא יודעת לומר. ואני מתבונן מבעד החלון
באנשים שעומדים ולא

אהבה נכזבת
יום אחד ידידה טובה שלי אמרה לי שיש לה מישהי להכיר לי. צריך
להזכיר פה שאין לי ממש מזל בבנות. זה לא שאני לא מעוניין, אני
אוהב את המין הנשי אבל אני אף פעם לא מסתדר איתן!
קוראים לה שירן. ולפי מה שידידתי הטובה אמרה היא ואני אותו
אדם, פשוט ככה, אותו אדם.

פארודיה
כאשר חזרתי מעיסוקי הביתה, לחצתי על הכפתור והזמנתי אותה שוב
ובזמן שאני ממתין נכנסה מישהי והיא ממש כוסית, כוסית זו לא
מילה, יותר נכון האמא של הכוסיות, כן בדיוק כך. ואני? אני
מרגיש כמו מלך, יש לי הזדמנות, היא לבשה חצאית מיני, רגליים
גבוהות ויפות, נשיות כאלה,

יומן
ישבתי בשקט בתדרוך העובדים, ישבתי כמו צימוק בתכולת צימוקים.
את המדים הכנתי יום לפני. גיהצתי, גיהצתי את הכול, כמעט גם את
היד שלי. מחקתי את כל הקיפולים, את כל הקווים המעצבנים האלה.
מחקתי אותם והיה לי טוב על הלב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
זהו שיר לכבודכם מנהלי המדינה
שאני בטוח שהם לא יודעים מה זו לחימה
ומה תעשו עם ועדת החקירה?
אני בטוח שתשלמו והנה היא כבר הסתיימה

אהבה
אני במרחק של 96 ק"מ מאהובתי.
לפעמים שאין בכוחי לנסוע אני שולח לה מכתב
ואותו אני מבשם בניחוחות הסתיו.

ייסורים
כל שריטה, כל פצע היא ניסתה להסתיר
ויש אפילו כתמי דם על הקיר
על הדלת יש שריטות של כאב ובכי
רוצי אדריאן, לכי לכי

הרהור
כמה פעמים הלכת בשדות למרגלות ההרים
ושאגת כמו אריה בשביל לשמוע את הד קולך?
וכל הד שאתה מוסיף רעידות האדמה ירדפו אותך.
כמה פעמים חשבת לעצמך
שתוכל ללכת במעגלים ואחר כך ללכת ישר?

יחסים
אם את רוצה שאביא לך מתנות
אני אביא.
אם את רוצה לאכול בשר
אני אוכל חלבי.
אם את רוצה לצאת לאנשהו
אנחנו נצא.
אם את רוצה לקנות בגדים
איך אני אצא מזה?

ביקורת
המדינה לא העניקה לי מגן
אבל את השכן שלי דוד כן.

כעס
תגידי לי, מה את רוצה
רוצה שומר
אסתר, חדל לבכות
את עלולה לכבות
הנר

תרגום
למה שלא תשחררי אותי לחופשי?
למה לך להיות איתי?
בגלל שאת לא באמת אוהבת אותי,
את פשוט נאחזת בי לשווא.
בגלל שאת לא צריכה אותי באמת,
אבל את פשוט נאחזת בי לשווא.

סמים
אתה שוחה בין כוכבים
עירום כביום היוולדך
נהיית עיוור צבעים
"בוא אלינו", הם קראו לך

הומור
דודה שולה נסעה ללונדון
לזמן לא מוגבל
היא אמרה כשהיא תחזור
אני והיא נרכב על הגל

בדידות
החברה התקשרה,
עניתי ומלמלתי כל מני מלמולים.
שאלה איפה אני
שתיתי יותר מדי,
ראיתי את הברמן שלוש פעמים.

אהבה
שיערך גולש כמו נהר זהב,
כל אחד בו היה רוצה לשחות.
ועינייך התכולות, אותי מהפנטות.
ואח"כ את צוחקת כמו פיה טובה

סמים
עם בקבוקי תאורה ושקי חומר,
עם מוזיקה לריקוד ושירה לניגון,
לימונים ונרות אתה תראה את הדרך
כשהירח ינצנץ בעיניה.

לך תמצא חברים חדשים
חברים עם אוזניים קשובות
עיניים רואות
שפתיים שותקות
דבר, דבר איתם
והם יקשיבו כמובן

הומור
ילדים משתוללים
והזקנים זוחלים
ואיזה משוגע יורה לכל הכיוונים
לכל הכיוונים
לכל הכיוונים

גיהנום
רק אני
והנשק שלי
נמצאים הרבה יחדיו
לא עוצם עיניים
מביט בחברים
חיילים
חיילים

ביקורת
הו אמא, מתי כל זה יגמר כבר
כבר אין לי מילים
ומה יש לך לומר על הגרמנים?
ומה תגידי על העוני ששורר בעולם?

זכרונות
ספרתי כבר את כל הכוכבים ברקיע.
ספרתי את הפעמים שהזכרתי את שמה
שם יפה ומלא חן וטוהר. שלא נדבר על יופיה.

ביקורת
שיכור ממלמל שיר רוסי ישן
חתול דרוס בניחוח עשן
יונה מקננת על גג בניין
שק עם ראשים שמחזיק תליין
רמזור עקום מגואל בדם
הזקן הלך כי הצעיר נרדם

עצב
השתגעת ללא כל מעצור
את המשפחה הצלחת לשבור
וגם את העמוד
שהיה ממש ממול

הליצן הוריד את האיפור,
והחילוני בתל אביב שומר כיפור.
האצן עבר להליכה,
המציל רוקן את הבריכה.
המוזיקאי שכח תווים
והרעים נהיו אנשים טובים.

חלום
בלילה האחרון בעודי נשכב במיטתינו
הסתובבת אלי ואמרת:
"האם אתה באמת אוהב אותי?
ספר לי על מה אתה חושב.
האם אתה אוהב אותי במחשבותיך?"

בדידות
תמצא חיים חדשים
ככה היא אמרה לפני שיצאה
לה כבר נמאס מכל השטויות
לא בוכים על חלב שנשפך
והכלב שנבח בעצם נשך

אהבה
כיצד להשמיע לך את אהבתי?
כיצד להשמיע לך חום ליבי?
לצעוק ברחוב שכולם ישמעו,
וכל חסרי הבית כפיים ימחאו.

געגוע
היא,
ציפור ששורקת
ציפור ששרה

היא תעוף לעזיבתה בבוקר גשמי
היא תעוף לעזיבתה בבוקר חורפי

עצב
אני מעדיף להיות נשוי לשטן
מאשר לחיות עם אישתי.
אני מעדיף לעבוד כל יום
העיקר לא לראות את אישתי.

שואה
כעת כולם מפחדים
כולם בוכים
נפרדים בלחיצת יד מהאוייבים
האמהות מנסות להסביר לילדים
והילדים לא מבינים למה כולם עצובים
ולמה בפינת הרחוב יש תהלוכת שלדים?

ג'ננה
הוא הביט למרומים
דמיין צורות בין כוכבים
צדק בוא, צדק בוא
צדק בוא, הוא חשב,
האם יש צדק בכוכב?

עצב
אחרי כל הזמן הזה
אתה פשוט קם והולך
כמו עץ שעוזב שורשיו
כמו אדם - את בתוליו

הרהור
אני רק בן אדם
אם תחמם אותי יהיה לי חם
ואם תקרר אותי אני אצטנן
ואם תתקוף אני אתגונן

זכרונות
אם אתה בן 68 אתה עדיין צעיר
ככה זה שלא חיים בעיר.
לא תראה כפר כמו קמפ לינפוארד.
כולם מחייכים, כולם מאושרים ונהנים

סאטירה
אחרי מחצית קצת משעממת,
ישבו כולם ופיצחו גרעינים,
האוהדים של היריבה שיחקו
עם אבנים.

הומור
Eat flowers and kiss babies
L.S.D
For you and me!

אמונה
נכנסו לטנקים
מאחורינו חיל רגלים
כולם בדרך לקרב על קיומינו
והאבק נכנס לאפנו
אוחז בנשק בחוזקה
שמאל ימין, זועק מפקד הפלוגה.

געגוע
מקווה שנהניתם להיות איתי
עד הסוף,
אל תדאגו אני חקוק באלבום
תמונות ישן, ישן, ישנתי טוב.

ביקורת
עוד יבוא היום שכולנו נישן,
ואז נחלום חלום טוב חלום רע.
ואז נתעורר עם חיוך או עם זיעה,
נספר מה קרה בחלום שהיה,
ושום דבר לא השתנה.

ביקורת
בוא נראה אותך בתור אדם שחור
אולי אתה לבן אבל אתה לא גיבור
אבל לך בסוף ינגנו בכינור

ארוטי
לקחתי גוש חימר והכנתי לי אישה.
רצועות השיער, כמה דקות וקלות כנוצות טווס טהור,
ואפה הסולד והחלק כמגלישה בגן שעשועים.

מחאה
אני חוזר הביתה עם 80
אחוז דפיקות בראש.
אני לא אותו אדם אוהב,
אני אדם בלי לב.

סמים
גמד אפוס כוחות
זרק את עצמו לכל הרוחות.
הכובע עף בלטיפות העננים

אהבה
לעוף כזוג יונים
לקטוף כמה פרחים
בטבע
להתנשק בלי הפסקה
להרגיש את האהבה
לרגע

שכול
ראיתי את אלוהים יושב על כיסא מלכות מתקלף,
והוא קרא לי אליו להצטרף.
אני עם אלוהים ואתם אהוביי בחברים נתמכים,
ככה זה כאשר אנשים טובים עוזבים.

הומור
אל תכלאו אותי
אל תכלאו אותי
סורג ובריח
כאן ריח מסריח
אל תכלאו אותי

ייסורים
חזרתי מהעבודה,
יש לי קצת כאבים בגב.
הורדתי בגדים ונכנסתי להתקלח.
המים היו רותחים כמו הבוס שלי,
אבל מרגיעים יותר.

ביקורת
די, מספיק כבר עם כל קשקושי
המילים הגבוהות, השפה הצחיחה.
תתחדשו כבר, לא מבינים אתכם
ואח"כ אומרים: "אהבתי נורא."

סמים
ערפל כחול לנגד עיניי ואור לבן מבצבץ מתוכו.
אבק של הזיות נכנס במוחי,
איש בלי ראש הולך עם סוסו.
ואני עוצר ומביט על נערה שיושבת על סלע.
מנסה לגעת בה אבל היא רק הזיה,
לפעמים הדבר לא מוחשי.

אכזבה
המשכתי ללכת, הפלאפון נהרס,
חשבתי לעצמי, מה עוד עלול לקרות.
איך אני אמור לטלפן אליה עכשיו,
כדי שתרד ותחכה לי. מה אני יגיד לכם?
חכו עוד רגע, זה עדיין לא נגמר.

ביקורת
פתחתי המרתף לבדיקה קצרה
ראיתי כמה עכבישים בתקרה
מרתף עצוב וריק כמת
האם החרקים שם נהנים באמת?

ביקורת
אבא חזר, תשוש כרגיל
הוא ניקה ת'חרא של איזה פיל.
כל לילה אני שומע אותו בוכה,
רק להיות חוקי זה מה שהוא רוצה.

ושוב ג'סמין חוזרת
ומוחי לא קולט
והיא מפורסמת
ואני בקושי בועט

אהבה
ג'סמין
היא פרח
מסביב להרבה קוצים
כשדוקרים אותה היא נהנית
אבל בעצם אין לה חיים

ביקורת
כי אם היה אדם
היה הדם בו
אדם

סמים
עצרתי באמצע הכביש והנהגים צופרים,
הרגשתי שאני ביום הזיכרון.
פגשתי איזה עיוור אחד,
הוא אמר שהירח זה הכוכב הכי יפה,
אולי תקנה לי איזה כוס קפה?

געגוע
קיבלתי מכתבכן
קיבלתי חום בלב.
ראיתי ציוריך בתי, יפים הם,
אני מתגעגע אהוביי.

סמים
הנה הילה עם שמלה כחולה
קוטפת מלא פרחים.
מסתכלת למעלה לכיוון השמיים
רואה להקת ציפורים.
והיא עדיין קוטפת, אוספת
פרחים בשלל צבעים.
והשמש זורחת, יוקדת, צוחקת
החיים כל כך יפים.

אהבה
טיפות כספיות את עיניך מבריקות
בקצה הדלת מחכה לך שם איש
הייתי רוצה להיות, ההוא שם
הייתי רוצה להיות הראשון שקם

עצב
חייל הלך,
הלך ולא חזר,
חזר בתוך ארון,
ארון עטוף בדגל ישראל

יחסים
אני תמיד חיפשתי,
גם שהייתה ממתינה
אני לא ניתקתי,
וגם לא באתי.
משכתי את ידי ממך,
ואני זוכר את שמך,
ואת זה שמנקר עיניים.

ביקורת
העולם שלנו הוא עולם מוזר,
לפעמים חם ולפעמים קר.
שאלתי איזה גמד אחד,
מתי העולם שלנו יהיה מאוחד?
הוא אמר לי כאשר לא יהיה פה אף אחד.

הומור
ברד ירד על ערד, רד אלינו
נומה נום לך תישן עייפו חיינו.
מכבסים הכביסה ותולים בחוץ
עוץ לי גוץ לי באלה בוצלי.
לי אמרה חתולי.

אלוהים
אישה זקנה
אישה זקנה
לא רואה את האור בחוץ
היא מרותקת למיטה
כי כולם הזניחו אותה
גם אתה.

ג'ננה
עשה תרגילי בוקר משונים
שיחרר רגליים, הכניס אותן לכפכפים
הוא סידר את המיטה כשהכל במקום
ובאותו הזמן חשב על החלום

הומור
בחוץ אישה זקנה צועקת על המדרכה
טוענת שהיא לא השתגעה.
היא דווקא כן.

אכזבה
ירדת אלי כקשת מלאת חיים.
והעננים פרסו כנפיים ועפו.
ואני מביט בך ואת בי,
חלמתי שאת שלי, חלמתי שאת איתי.

וידוי
מצאתי עבודה ועבדתי לילות כימים, לא ראיתי את ההורים,
וגם לא את הילדים, אני רואה רק זרים, אנשים שאני לא מכיר.
ומולי עומדת יד ואני בוכה עם כל הסובבים אותי, הנחתי אבן.
שלום לך אהובה.

ביקורת
אילו הים יכל לדבר
מה הוא היה אומר?
שהוא נחנק מהצוללות?
שהוא הוא לא סולח לעצמו
על הקורבנות?

בדידות
כמה כיף לדבר עם הים
לרחש הגלים
גלים, גלי לי את סודך המר
אני אוהב אותך
לשקוע בך

ביקורת
כל דבר חדש שיוצא לידינו התמימות הורס אותנו כסם,
לפעמים אנחנו מנסים להתעלם אבל זה לא עוזר
כי אנחנו מכורים.
מתי תחשבו שאנחנו צריכים להיזרק לריצפה?

מחאה
ילד בן שלוש משחק בלי הפסקה,
ואמא, אוכל מכינה.
והילד אוכל וצוחק כל הזמן,
הוא קצת רעשן.
ובחוץ הוא משחק עם בת השכנים,
מעיפים חול אחד על השני.
מתלכלכים, מתגלגלים, צוחקים כל הזמן,
יחדיו.

בדידות
לקחתי תמונות,
בכדי להיזכר,
לצחוק, לבכות והעיקר לא
לשכוח, כוח, כוח, אני קצת
חלש,

אכזבה
אני כרגע מרגיש בודד, מיילל כמו זאב,
תראה מה יכול לגרום חווית הכאב.
הרוח העזה נשפה חזק בשביל להעיף את המחסום,
אבל היא לא הצליחה כי לא היה לה די מקום.
ואני ויתרתי, הרמתי ידיים.

מקום
ופה אין נחשים שזוחלים על גחונם,רק שלדים של חלשים,
וברדיו השדר מתווכח עם איזה פסיכופט,
שאמר שהחיים תלויים בבנקט.

איך אתה מצליח להשפיע עלי?
בגללך השמיים נראים די קרוב
ומה לגבי זה שאתה כזה קטן?
אתה מנצל אותי להיות ברחוב

סמים
אני שפן נסיונות של העולם המכאני
רוצה לצאת, לעוף, לברוח
שואף, שואב בכל הכח
רק רציתי לשכוח ש

ייסורים
ואיך שעלית על העץ הכי גבוה ודיברת ציפורית,
והשמש שתתה באותו זמן חלב קר.
ואתה לא זכרת שנפלת שבידך ציפור אחת,
ומחר נקנה לך כיסא מלכים.

קינה
רק אתמול הוא התקשר
ואמר שהכל בסדר
מה קרה לו לי הבן
שחזר לו בתוך קבר?

ביקורת
הירח עולה למרומים, מביט מלמעלה
הוא נושף בעבים.
הוא לא רוצה שיסתירו אותו
כי הוא רוצה לתת טיפה של אור,
במקום שיהיה פה חור שחור.

קינה
צעדת כמלך על ראשינו,
וכל כולך היה יפה.
ועכשיו אתה מביט עלינו
מלמעלה

אהבה
כשתלכי בדרכך שלך
אני אבוא אחרייך
אבל את לא תדעי
שאני תמיד מולך

אכזבה
אני רוצה את הלב שלי
תחזירי אותו כמו שהוא היה
בלי פצעים
ובלי קרעים
סגרי החדרים

מקום
והנה בא עוד שיעול

ועוד אחד מרכך

ואיך?

איך זה לישון בבית?

געגוע
היינו כצמד חזק כשורשים,
שוחחנו על דברים אישיים.
היא בכתה לי על מבחן כושל,
מתי יבוא הגואל?

ביקורת
בראשית ברא אלוהים את השמים והארץ,
והארץ הייתה תהו ובהו וחושך על פני תהום.
ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.
האם אלוהים באמת נמצא בשמיים?

ביקורת
העולם כולו פג תוקף,
לא מבין כלום,
מגנים פעולות של העורף.
אז הנה משהו לעולם המטופש הזה,
תפגינו על השכל הקטן שלכם.

סמים
אני רוצה, להגיע למעלה, השמיים, מחכים.
קופץ, לא מגיע, מנסה שוב אבל מחטיא.
הם שם, מחכים לי, ואני, מנפח בלונים.
לעוף, כמו שהם עפו, מחוץ, העולם.

ביקורת
הגדוד התעורר והתארגן
למלחמה, מלחמה בקופים.
והנה אנחנו נכנסים לגן,
כל הקופים צורחים.
באנו לגרש, באנו להוציא.

ביקורת
אתה עוקץ את זה שאולי זקוק לעזרה, את זה שזקוק לחמלה ולאהדה.
אתה פשוט אדם רע,
זהו שיר עבורך, מר.דבורה.

אהבה
את הכביש היא חוצה בהליכת השפן,
והאיש הירוק נופל.
ואני אחריה צועק: "חכי." לא רוצה
לאבד אותה.

סמים
קחי פרפרים,
וזרקי אותם לשדות.
ראי, ראי נא את המנוקדים
עפים מסביבך

עצב
הבוקר שוב עלה
האיר את השטח.
הציפורים חוזרות לקן,
מסתתרות מאיבה.

אהבה
הענפים מפריעים לך ואת מכסה
את פניך כזמר עיוור שמזמזם -
מזמזם תפילה.
ואני שלחתי צבים להגנתך.

הומור
מה אני?
מי אני?
מי אני היום?
מי אני מחר?
ומה הייתי אתמול?
מה אני מדבר לעזאזל
כאילו שלמישהו אכפת.

כעס
בארמון, אני ממש ילד סקוטי,
ג'ינג'י עם נמשים בכל הגוף
והרבה הרבה חיוכים.
אני צבוע,
מלקק לכולם ת'תחת העיקר שיכבדו
גם אותי.

מחאה
אני ראיתי אותם רצים בין הגבעות.
אני ראיתי אותם נלחמים אחרי חצות.
אני ראיתי אותם צוחקים בהפסקות.
אז למה אנחנו צריכים לבכות?

כאב
"איפה אתה ג'ק, למה אתה לא מגיע?"
"אני בדרך מותק, התעכבתי קצת."
"כל הגוף שלי מתחיל להזיע."
"חכי לי מותק אני מגיע עוד מעט."

גורל
מחר אני אלך לקניות,
אני יודע מה להביא.
מחר אני אביא את הילדה מסבתא,
היא נהנת שם יותר.

סאטירה
לבי"ס לא הולכים והמורים נרדמים,
ובחוץ יש "הילולה" זה בעצם
שפיכות דמים.
הרבה זבל נשאר מאחור,
למנקי הזבל יש עוד זמן לנחור

אני יודע היטב שאני רק גרגיר של חול
נפגש עם המים באדמה
אנחנו יכולים לבנות כאן את טירותינו
ונסחוף אותם לכל הרוחות

שירי אהבה שכתבתי לבנות,
כבר שכחתי את שמן.
האבק עולה על גדותיו

בין כל המכוניות
יש חניה אחת
ריקה מכל כף רגל
מכל נעל יקרה
על המדרכה רשום:
"שמור למתיתיהו"

אכזבה
כל פעם שמיכל נכנסה לחדר, היא האירה אותו עם אור מיוחד,
ואני חייכתי חיוך ציני, בשביל להראות לה שאני לא לבד.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ילדים
לפעמים אני חולם שאני עם אותן דמויות.
לפעמים אני מלך ולפעמים אני דרקון
אני אוהב שאמא מקריאה לי סיפור
לפני שאני הולך לישון.

ביקורתי
כל כך הרבה מאמיני שלום
ובקושי אומרים את המילה הזאת. שלום.
בני נוער מהנוער העובד והלומד
איפה הוא עובד עדיין לא הבנתי
עובדים עלינו אולי.

הומור
אני יכול להיות ציני או יפני וקוריאני (גם צפוני וגם דרומי).
אני חושב שציניות היא עקיצת הדיבור החברתי.
לפעמים שאני מקבל ביקורת אני מבקר את הביקורת שאמרו עלי ומתחיל
לבקר את זה שביקר ונהיים חברים טובים וממש התחלנו לבקר אחד את
השני פעם בשבוע או פעמיים בשנתיי

ביקורתי
אני בא מרמלה, חלק אומרים שזו עיר שיש בה עוני, שזו עיר של
ערסים ולא מלומדים. כולם פה עבריינים, אני לא חלק מהם. אני חי
כמו כולם. יוצא עם חברים, צוחק, מתאהב, שונא, מקנא, קונה
בגדים, מאזין למוזיקה, מדבר להוא שיושב מעלי ובוכה בדמעות
תנין.

ארצישראל
אני מורעל. אני מחכה כבר לגיוס המזורגג הזה. אני מחכה למדים,
אני מחכה לדם, ליזע ולדמעות. מחכה לנשק, החבר הכי טוב של
החייל.
רבים אמרו ואומרים שאני סתם מדבר, שאני עוד אצטער על זה שאני
אהיה חייל קרבי, שאני לא יודע כלום על מה שהולך להיות.

ביקורתי
בטח קרה לכם שהייתם בשדה התעופה והמתנתם כל כך הרבה זמן בשביל
הטיסה המחורבנת שלכם, וניסתם לשכנע את הבודקים שיבדקו אתכם
יותר מהר כי אתם לא רוצים לאחר לטיסה למרות שהגעתם 3 וחצי שעות
לפני הטיסה ויש זמן, הרי אנחנו תמיד ממהרים, תמיד לחוצים,
רוצים להגיע לפני כולם

געגוע
אני בטוח שאת נהנית שם בגן עדן עם בעלך, סבא שלא הכרתי וראיתי
מעולם, ואת בנך שנהרג לפני שעליתם ארצה, שגם אותו לא ראיתי. את
בטח מספרת להם את כל החוויות שהיו לנו איתך, את כל ימי ההולדת
שחגגנו בביתך הקט שמעניק אור עצום.




I saw this on a
movie, about a
bus that had to
SPEED around
the city,
keeping at
SPEED over
fifty, and if
its SPEED
dropped- it
would explode!
I think it was
called
"The Bus That
Couldn't Slow
Down".





Homer Simpson


תרומה לבמה





יוצר מס' 57566. בבמה מאז 29/12/05 19:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרפאל טטרו
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה