נסענו לשבת לשתות משהו, איפשהו. חבל דווקא רציתי לנסוע לים.
"רוצה לנסוע לים?" הוא שואל אותי. "לא בוא רק נשתה משהו" אני
עונה לו בהחלטיות. אני מזמינה תה צמחים, הוא מסתכל עלי אני
מרגישה את המבט שלו חודר אלי, לא טוב. אנחנו מדברים, על דברים
חמודים שכאלה.
אני עכשיו מבינה יותר מכל שהפרידה שלנו זו ההחלטה הכי נכונה
שיכולת לעשות באותו הזמן,
ואני מעריצה אותך על האומץ שנדרש ממך לעשות את זה.
חסכת לשנינו הרבה כאב... כנראה.
אז "תודה," אני מניחה?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
