|
ובין כאב לחרדה
שלא פיללתי שנדע
אני סופרת זכוכיות
נזהרת לא ליפול
|
רסיסים של כאב,
הם חותכים בבשרי הצורב
|
וכשתחזור
אל המירוץ המתחדש
לא תעצור לא תחפש
אתה תזרום כמו כולם
|
|
|
שלמנאסר אמר לי
אתמול שאם אני
אלך לישון
מוקדם, כשאני
אקום אני אהפוך
לדלעת ענקית.
אבל עכשיו מאוחר
מדי ואני מפחד
שאם אני אלך
לישון ב2 וחצי
לפנות בוקר אני
אקום בתור נסיכה
יפיפיה. אז
נטשתי את הרעיון
ונשארתי קרפדה.
אחד עם תסביכים. |
|
