|
ובין כאב לחרדה
שלא פיללתי שנדע
אני סופרת זכוכיות
נזהרת לא ליפול
|
רסיסים של כאב,
הם חותכים בבשרי הצורב
|
וכשתחזור
אל המירוץ המתחדש
לא תעצור לא תחפש
אתה תזרום כמו כולם
|
|
|
ואגינה לי
ואגינה לי
ואגינה לי
חביבה
שלי.
סתם, זה בוריס,
אבל לבוריס אין
ואגינה, אז זה
יוצא פחות
מצחיק. |
|
