|
ובין כאב לחרדה
שלא פיללתי שנדע
אני סופרת זכוכיות
נזהרת לא ליפול
|
רסיסים של כאב,
הם חותכים בבשרי הצורב
|
וכשתחזור
אל המירוץ המתחדש
לא תעצור לא תחפש
אתה תזרום כמו כולם
|
|
|
יש לי חרקים
קטנים
שגרים בתוך
הגבות
בלילה כשאני
ישן
הם נכנסים
לעיניים שלי.
ומשתכשכים
בבריכות
שבאישונים.
לפעמים בבוקר,
כשאני פוקח
עיניים
בבת אחת, הם
נבהלים
ובורחים חזרה
לתוך
הגבות.
וזה עושה לי
נעים
במצח.
(יעקב פופק) |
|
