|
משוררת בתחילת דרכה
היי שמי רחלי כרגע אני מהצפון אך אין לי מקום מוגדר
שהייתי רוצה להיות בו.
מגיל צעיר אני נודדת ממקום למקום
רוב שירי מוקדשים לאבי היקר שאותו אהבתי ואוהב כל
חיי, רק חבל שנלקח ממני מוקדם מידי.
אחרי הכל אני אדם כמוך וכמוך שנהנית מדברים קטנים
שאנחנו נאחזים בהם.
אחרי אמבט חם ומלא בקצף ניגבת את עצמך ואת המראה מלאת האדים
בחנת את גופך, כשיצאת הוא חיכה לך במיטה חמה עם הסדינים שאת
אוהבת ונרות שנתנו את אורם הרך.
פעם אחרונה שייהנה מגוף שנוטה לשלמות כי מחר הוא יהיה פגום,
|
אז הכירה את נשמתה התאומה
אהבתם פרחה מיום ליום
ליבם לא הפסיק לפעום
|
דם מדמי בשר מבשרי
הטינה אוכלת מבפנים אט אט
הורסת כל רגש קיים
עצוב לי בלב אח קטן
|
שני בנינים שהיו בורסה העולמית
קשר לכל העולם ומה שמייחד אותו
מקור פרנסה לאלפי אנשים גאים
|
נפלה לבנה אחרי לבנה
אחרי הרבה שנים של לבד
היום אני מאוהבת
ולא יודעת מה יותר מפחיד
|
שתהיה רק שלי
הסתכלתי עלייך ושנאתי אותך
עזבת אותי בשבילה
עכשיו תהרוס אותה
|
קנית חליפה, טבעת ואפילו מתנה
מחר תעמוד מול חברים ומשפחה
תצטרך להגיד לה אמת שלא קיימת
|
למה זה קרה? בלי הודעה מוקדמת
אני עומדת על פני קבר פתוח
|
שיר לכבוד אדם אהוב
שיר לכבוד אדם שלא יקום
שלא יראה את פניו
ורק על זה אנו נכאב
|
הרגליים לא נותנות הן נטועות
להישאר שמה בשבילו
אולי בכל זאת תוכלי לשנות
|
פצצה עפה באויר, רסיסים לכל עבר
צרחות ודם נוזל בכל מקום
לרגע חשבתי שראיתי יד נוחתת לידי
ההלם נחת על פניי
|
לי היה ברור שהעובר יישאר ויחייה
לך לא כל כך הטעיתי אותך
לא בכוונה רעה
כי לא יכולת לגדל ילד שלא בא ממך
|
עצמת עינים ונשמת לרווחה
זהו נגמרה המלחמה הקרה
שנים של סבל ושנאה מסביב
לחזור לבית ההרוס
|
חולה אני עכשיו אך במהרה אחלים
אמר לי בחיוך מלאכי
|
ילד קטן מרים את ידיו
חיילים בנשק מאיימים עליו
גודלם מגיע למימדים עצומים
עיניו זועקות פחד
גופו רוטט ומצומרר
|
מתקדמת אני לעבר האור
הוא נראה קרוב
רואה אנשים חשובים שהיו בחיי
מנפנפים לי בשמחה
|
זקן וערירי יושב ומהרהר
מסתכל על עץ התפוזים שנטע לפני שנים
זוכר את החיוכים ששלחה לו
ואת מגע ידיה הנעים
|
רוצה חיבוק חם ואוהב
לא ממך
רוצה להקריא שירה במיטה
לא לך
|
אני חיה בתוך בועה
שנקראת בועה של אהבה
בתוכה אתה מרחף
כן זה אתה שמעופף
בלי כיוון ומטרה
רוצה לבוא לעזרתך
|
ראיתי ילדה קטנה עם עיניים עצובות
היא ישבה על חומה
השמים והפרדסים הקסימו אותה
|
משאלתה היתה לראות פרח
שנים לא ראתה משהו שצומח
ילדה קטנה וקופצנית
שאהבה את החיים
בעקבות הסרט "אנה פראנק הסיפור האמיתי"
|
אני מרגישה כמו ילדה קטנה
שכמהה לאהבה
תבוא אליי לחלום ותספר לי סיפור
כמו פעם עם סוף טוב
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
אימא! אימא!
מרקו! מרקו!
סבתא?!?!
אבא?!?!
מוקי?!?!?! |
|
