|
ציפור דרור מעל ההרים הים והמדב...
 
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא
ישטפוה" ( "שיר השירים")
האהבה היא החיים ואני כולי שטופת אהבה, מחוברת
לחיים...מחוברת לבני אדם.
ילידת 1988 כותבת המון- מאמינה שזו הדרך האישית שלי
להתחבר לעצמי, לעולם, להוויה, לנשמה.
לאלוקים.
יש משהו בעולם הזה שלא נותן מנוח- אולי אקרא לו
בסופו של דבר- משמעות?
היא הייתה ילדת מדבר, זאת ידעו כולם.
כי באשר הלכה, ראיתם את החולות על פנייה
כשנווה המדבר קורן מעיניה
ורוח המדבר יצאה מנפשה בהד רחוק...
|
השתיקוני דמעותייך
בת עמי ענוגה,
על מהרסייך ומחריבייך
נפשי כה שנאה.
|
רחוק,
לארצות מהן השיבה
ארוכה,
תלולה.
|
-כולם לפתוח בשיר!
יופי תזייפו...
- כולם לעמוד!
|
המסך ירד
האורות נכבו
הקהל כבר הלך הבייתה
עכשיו זה אתה
לבד על הבמה
|
הלכה על החוף
בידה פרח אדום
|
אהלך לי יחפה
בערבות היום
בין אור לצל
אתבונן ואחזה
בעולם.
|
אי שם בין סוסי פוני...
היא נגנזה...
בתוך קליפות בני האדם...
|
ילדת פרא הרוכבת על גבי סוס
אל נווה המדבר.
|
להקשיב באהבה
להקשיב בהבנה
בעוצמה.
|
רגשות רבים שאני חשה
לעולם לא אוכל להסביר
הם יעברו ויחלפו
|
אהמה אלייך כים
ידיי פרושות כגלים
לאהוב
|
אל החופש אני צועדת
אל החיים
לאט ובבטחה...
|
ניצבים בשתיקה
בדממת אמונה
ניבטים אל צלם אלוקים
שנגדע
|
ולבסוף הגיעה לקצה המדבר
והבינה שהיא בתחילתו של
הסיפור שאינו נגמר
|
|
|
"הבניין הגדול
עם השלט הגדול
'זרע', בדרך
לצ'ק פוסט"
(תשובת עלם
לשאלה: "היכן
נמצא בנק
הזרע?") |
|
