|
לשעבר אנני דביאר פראנקון, היום בעיקר אני.
לכבות פלאפונים, בבקשה.
היא התחילה למזוג, ואז התחרטה. הבחורים הקשוחים בסרטים ידעו
עוד טריק אחד.
ביד אחת היא קירבה את צאוור הבקבוק לפיה. בידה השניה נשענה על
הסטריאו, מסובבת את כפתור הווליום
"Hey Jude, don't let me down"
|
"אין לך סיכוי, את יודעת. הם לא יתחילו להתעסק עם גופות בכל
מקום בשביל מישהי שרק הגיעה. היה לי סטודנט, חברה שלו מתה
בטביעה. במשך חודשיים אחר כך אף אחד לא היה מסוגל להיכנס לחדרי
האמבטיה, ואז הם העיפו אותו".
"לאן הוא הלך?"
"לפסיכולוג, אני מניח."
|
המסר היה "אני דתיה שיש לה שיערות ברגליים."
"ואני גאה בזה, לעזאזל."
|
אתמול מצאתי סיגריות בחדר של איריס. חיפשתי את קופסת צבעי
המים, ואחרי שהצצתי בכל המגירות של ציוד האומנות שלה חשבתי
להסתכל בארון הספרים. שם, מאחורי ספר של הרב קוק, שכבה קופסה
לבנה, די מאובקת, של "מאלבורו לייט".
המחשבה הראשונה שלי היתה "אסור שאמא תדע".
|
"תגיד," אני שואלת "רצית פעם משהו עד כדי כך שזה כאב לך?"
"את מתכוונת, משהו מסוים?"
"כן. משהו, או מישהו. מישהי."
|
"טוב, מבחינתי אני מוכנה." - על עיקרי השיחה הזאת סיכמנו כבר
בטלפון. היא תשאל, אני אענה. 40 שניות לכל צד, בלי חבר טלפוני.
והיא ביקשה שאני אגיד את האמת.
|
"מה אם המשטרה תתפוס אותנו?"
"הם בחיים לא יחשדו בך. את ילדה טובה כזאת."
עדי חייכה
"אני מפוצצת סניף של מקדונלדס בשבת"
"את הופכת את העולם למקום טוב יותר"
|
רק רציתי עכשיו מיטות רחוקות,
ובלי חלומות,
לישון בחזרה את 12 השנים הרעות שלי.
|
שכחתי עד כמה מהר מכניעים החיים את הנוף
|
על שערי הקו אופ תלוי שלט קרטון:
"כאן עובדות במשכורת רעב ויגון
יצורות אומללות, ממוספרות בתגים,
הגורל הוא אכזר. (וגם אין משלוחים)"
|
ואולי בראשית ברא אלוקים את עצמו
מתוך תוהו ובוהו,
מתוך חרדת דף חלק.
|
כך נאה,
כך יאה,
זהו צו הגורל:
Hargolius Kfitz Kfoz MUST DIE!!
|
כשהראו את האוטו שלך, במהדורת החדשות המיוחדת, ישר זיהיתי. הנה
אני, עומדת בטרמפיאדת עץ עם שני ספרי אזרחות ביד ימין, מנסה
נואשות לתפוס טרמפ הביתה לפני שיכנס החג. והנה האוטו הזה, עוצר
לידי, וקולך אומר "קרני שומרון".
|
הכל מתחבר לרצף המושלם, המוכר מאז ימי בראשית- הזמן, המקום,
האפשרויות. אותו רצף מושלם שבו בטח מצא את עצמו איש קדמון
אחד, בעומדו מול קיר המערה וגחל בידו, מנסה להבין למה התמונה
ההיא של הממותה לא מניחה לו ומה ההרגשה המצחיקה הזאת בקצות
אצבעותיו
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
זו לא אותה במה
רק בשינוי
תפאורה
זה באמת
פלטפורמה
חדשה |
|
