|
שקט עוטף אותי
אני את עצמי
|
השמיים נראים כמו הנמסות של צמר-גפן מתוק,
הידיים רועדות לי
הבריאה צוחקת עליי
|
אבל אמשיך ללכת
בעולם שהוא במה, הצגה גדולה
יודעת שאני שייכת למקום אחר.
|
אהובי,
הגוף שלי נע
באטיות, מעגליות
|
|
|
שלום, קוראים לי
פרוקופייב, ואני
מלחין שמת מזמן. |
|
