|
sarfatr
רחלי צרפתי ילידת 1969 נשואה ואם לשלושה, סטודנטית
לתואר שלישי במדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. כותבת
שירה וסיפורים קצרים בעלי נגיעה אישית ועם זאת
משותפים לרובנו. רחלי לוקחת אותנו לזירת ההתרחשות
וצובעת במילים פשוטות תמונה שנוגעת בכל אחד.
רציתי להראות לך את ילדי כשרק נולד,
שתתגאי בו ובי ותדעי שאת גם סבתא שלו ולא רק אימא שלי,
אבל קברך דמם בשיש לבן "ואימא תראי" שאמרתי,
נשאר מהדהד ומצפה לתגובה.
|
יש גברים שבוגדים בין רגלי אישה, אחרים עם קריירה,
אבל בגידה היא בגידה טעמה מר ומשפיל.
היא תלפות בחיוך מרושע כבוד רעייה נטושה,
ציפורניים חדות תנעץ בליבה,
|
הוא: נפשי למולך ערום ועריה, אך לא אבוש כי נקי מצפוני,
ידעתי שגם אם לשקרך אנסה רק בטובתך רצתה דרכי
|
גל תכול מעיניך מזמן אותי חרש לסעור כמו הים בחיקך,
בעוצמה מעודנת תעגון בחופי "הביטי" לוחש בחדווה,
רכה למולך אצטרף למסע, שוכחת אט, אט את עצמי,
נסחפת עדיך, מתענגת כולי על רגע לוהט זה איתך
|
כעמוד של אור שמש המחבר רקיע אפור לאדמה מוריקה,
כך חיוכך מצמיח ימים של תקווה,
מחליף מתח הורס בתחושה נעימה,
יקר לי, גופך החם בשלי יוצק אהבה,
|
לו הייתה לי אמא טיפשה, כזאת שאינה מבחינה, אלא בחיצוניות
האדם,
יכולתי לזעום על תגובתה למראה אהובי, לו הייתה אם בזבזנית
השוקעת בחובות כספיים עד צוואר, יכולתי לנזוף בה ולמאן לחלצה
"מהבוץ" בו שקעה
|
ממרומי ינקותי קראתי שמך ואת גבך הפנית,
"לכל עת", אמרת לעצמך ושמטת ידך מעזרה,
"מוגבלת אני" סלחת לך, מותירה אותי בודדה
|
רוצה להיות אהובה לא "בגלל" ולא "כי"
רוצה להיות אהובה כמו אויר צח על גבעה מוריקה,
|
צועקת פנימה ועליו,
הוא מתגונן בכל כליו,
שפלה בועטת בנפשו בהקיזי את דם לבו,
|
אולי אם אהיה ילדה טובה אימא תבריא.
אולי אם אמצא את "פרח לב הזהב" ואביא לה אותו תתרפא ותהיה
אתי.
אולי אם אחשוב חזק, חזק ואבקש מאלוהים, הוא ישים לב שלאימא שלי
ממש כואב.
|
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
