|
רחלי.
בת עשרה מאיזור השרון, נראתה לאחרונה מול המחשב
כותבת בלהט צירופי מילים שלא יוצרים שום משמעות.
רגע, היא עדיין שם.
בשניה אחת.
כל הכוכבים אמרו
"עכשיו"
עכשיו, או לעולם לא.
|
ילד בלונדיני עם עיניים כחולות,
יושב מלפני באוטובוס
וישן כבר כמה שעות.
הוא ילד נחמד, די גבוה ורגיש
הוא ילד מושלם,
עם חיוך ממיס.
|
נחש הכיש, בעקבי הרגיש
הוא לא התכוון, אבל ידע לאן לכוון.
באפלולית הליל, ברית שלא קיימת
זוחל הוא לעברי, יודע כבר איך אני נושמת.
|
שוב השמיים מתכסים באפור
עננת ערפל מתערבבת עם קור
עוטפת, סובבת חונקת אותי,
עד שאמות לא תעזוב אותי.
|
הם הגיעו אליה בדרך מסתורית,
מתוך המון רגשות שצפים
היא מצאה דווקא את אלה הפגועים,
בלי מצפן, בלי מפות,
מנסה תמיד לרפא את הנפשות.
|
מבינה זאת מאוחר מידי
אבל עדיין לא לומדת,
שהגיע הזמן שתפסיק
להיות כה מטופשת.
|
|
|
תסתובבי
אני רוצה לנסות
איתך משהו חדש
אמצעי לא יעיל
לשבירת הקרח |
|
