|
הכל נכון חוץ מהלק בציפורניים
את אף פעם לא תהיי דליה רביקוביץ
|
החיים לא מסובכים כל כך.
אין לי על מה להיות עצובה.
|
את יודעת שאפסה כבר כל תקווה,
ושבאופן כללי את בצרות
|
והם יבואו וימששו
אנתרופולוגים פיזיים,
יפשפשו בחגורת הקרח
המקיפה אותו סביב סביב.
|
ערב, ירושלים שלוותה לא הופרעה.
תכף נשמע את המסוקים חוזרים.
|
ערפל כבד בלונדון
מאות טיסות התבטלו בנמל התעופה הית'רו
(כמה בריטים עברו בטעות לארץ הפיות)
|
גם המצרים, כשרצו להתחכם לריקבון
מילאו את הגופות בבוץ ותבן
אותם החומרים מהם
נבנו הפירמידות הגדולות
|
מחשבות מדממות מבעד
לסורגי הפה הפתוח.
|
אפולו
מבין עננים מאחורי הזכוכית
|
לעמוד חשופה בפני העולם
לחכות שיבוא וינעץ בי את שיניו
|
לאורך הכבישים המאביקים
מרחק אין סוף
פסלי הגבס המתפוררים של שיווה
(הוא המלך).
|
אלפי שנים
קור צפרירי ושקט
מסיתה בידה שיערה הזהוב
"הביטו טוב"
|
המוות הוא אורח קבוע בביתנו
לא אורח של כבוד, אבל אורח.
|
השכיבי אותי בלילה
על עלי ורדים
|
העיר הגשומה של ורליין
אין לה אחיזה
במציאות הזאת.
|
ראיתי חתולים מזדקנים
קודם
|
עמדנו על פסגת ההר,
אמרתי איזה שקט במפרץ
ים סוף כחול כמו האוקיינוס השקט.
|
לא רוצה אנדרטה לזכרי
אנשים ירססו אנדרטה לזכרי
ובכלל איך יזכיר אותי ברזל זוויתי?
זה מכוער.
|
בחצאית קצרה
יוצאת אל השמש תנשק בין ירכייך
כמו שאף גבר לא
כבר מזמן לא
|
לקלף את החיוך
מעל הפנים שלך
ולראות אם מתחתיו
מסתתר בכי.
|
בתוכו מתבשל
עלבון תינוקי
אף אחד לא רוצה לשמוע אותי
|
מי צריך קרבה כשיש
או-או-אורגזמה טובה?
מי צריך אהבה כשיש
אה-אה-אה?
|
רק אל תקברו אותי בהר המנוחות
איך אפשר לנוח ככה?
למטה בכביש כל הזמן מכוניות
חולפות ברחש מזגנים וגלגלים
|
העולם שואג בחוץ. שלא יגע בי.
|
כשאדם מת
כמה זמן לוקח
עד שמפסיקים להעביר אליו דואר?
|
נצנוצי אורות על העצים
היו פיות שמציצות בו
גולגולת שנמצאה באדמה
היתה החוליה החסרה.
|
הייתי כותבת שיר
על הגוון הכחול המיוחד של עינייך
|
והיום חם
הבל עולה מן האדמה
חרקים מזמזמים מקפצים אל פני המים
|
והנה,
בקצות הענפים העירומים,
הבלח ורוד-ירוק
|
וצללית
על הקיר
מצוירת בגיר
וסכין נעוצה בלבה
|
שיער אדום רך
עיניים ירוקות מתעוורות ממצמצות
גוף שדוף בתוך שמלת אשפוז יום.
|
מתחת לשכבות הצללית והסומק הסתתרו
הפנים של חברה שלי
|
סורג, צמחים, סורג, צמחים.
הסורגים מסודרים בצורת לבנים.
הנוף ממקום יושבי:
שיחים נמוכים, שני עצים קירחים,
|
משהו אקזוטי
ועתיק, ונעלם.
|
מה חשבתי כשלקחתי את הקורס הזה לעזאזל.
|
השמיים יהיו כחולים כהים בקסם הרך הזה של החורף
|
|
|
פעם הייתה
גופייה שנפלה
לבור.
בסוף היא
חולצה.
|
|
