[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ר. ס. דגון

חזרתי מברזיל, אבל עדיין אין לי מוזה, אני עוסק מאוד
עם ביוכימיה ושליחויות (לא, אני לא סוחר של אקסטות,
אני באמת לומד ביוכימיה ועושה שליחויות בג'ירף
בסופ"ש)
נראה לי שאני אחזור לכתוב בגיל 40




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מהשנייה הראשונה לא הבנתי מה אני עושה שם. באופן כללי היו שם
הרבה יותר מדי אנשים, באופן פרטני היו שם הרה יותר מדי אנשים
ואני גם.
מראש לא היה ברור לי מה התפקיד שלי בכל היום הזה, לא שרציתי
איזשהו תפקיד, אולי רק להיות משבית שמחות, והיתה לי הרגשה רעה
שהרוחות ו

"אבל לא נורא, הדרך לגן עדן רצופה באי הבנות טפשיות".
"אל תיקח את זה כ"כ קשה", צעק ערן.
טל שאף מהנרגילה שוב.
"למה, מה מפחיד אותך יותר מזקנה?"
"הבינוניות", ענה ערן מייד, אין דבר שיותר מפחיד אותי מאשר
לחשוב שכל מה שאני עושה נעשה כבר"

סופני
החדשות היו מעאפנות באותו יום,
כבר בבוקר הן נשמעו כמו חדשות של שבת.
לא חדשות של חול.
הן היו קצרות, וכללו אייטמים משעממים של חדשות חוץ.
הפגנות אלימות בקוריאה, רעשי אדמה באזרבייג'אן.
או להפך.
מישהו במערכת החדשות התרשל בעבודתו.

חוסר אונים
החמש דקות האלה שבהן אני מתמסרת לפטיש האישי השלי, לגרביים,
חופרת עמוק במגירה הגדולה ומחפשת איזה גרב שלא ראיתי מזמן,
נניח, את הכחולה עם הקצה הפנימי הפרום, זאת שקיבלתי איתה את
המחזור הראשון, נכון היום היא כבר תכלת, וטיפת הדם הקטנה שנזלה
עליה כבר נעלמה מזמן

גדי בן אלישע, שכבר בגיל 4 לא הבין את הצורך של ילדים לשכב
בחול, שכב עכשיו, כשכולו בבוץ, בגדיו נצבעו חום, והוא עדיין לא
ממש מבין.
הוא סובב את פניו בתוך הבוץ, אולי מתוך ייאוש, אולי מתוך השלמה
ואולי מתוך חוש קוסמטי, שגרם לו לרצות להשוות את מראה שתי
לחייו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
רוצה חיים
שיהיו כמו אוטובוס תיירים
ארוך וגבוה
עם הרבה חלונות גדולים
שרק חלקם העליון והצר יכול להיפתח

אני לא אי
אני שרשרת איים
עם מעבורת מקרטעת ששטה ביניהם
כשייגמר לה הדלק ירצו לאשפז אותי

קצרצר
הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות
זו פשוט דרך לומר

צעד צעד,
היא זוחלת לעבר המטרה,
בסדר מופתי,
ללא אותות,
מנקה הכל מלבד פצעיי.

אלוהים
ואולי מלך אין לנו
לא היה כלל מעולמו
לא רוזן, לא דוכס תאב בצע
רק גדי בחלב אימו

הומור
'יש לנו תלונה', הרפו הם מן הפעמון
'כל ביתנו נוטף כלור בריח לימון'

'לא אשמתי היא, גברת תורה ואדון יון,
שותפתי לדירה היא חולת ניקיון'
הרי אותי היא מטרידה לא פחות
בעיקר כשמוסיפה היא צווחות

קצרצר
הדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות
אמת, זהו פתגם שגור

יחסים
ואז היא גילתה לי את סודה
אני התנפחתי מבפנים כל הזמן הזה
והיא
היה לה חור ממוקם בשני שלישי בטנה המשוטחת
הכל נשפך החוצה
כזרמת ביוב מתנקזים
רעיה, רעותיה, מראותיה

הומור
הרי עם חו"ח יהיו סיבוכים
הן יסיימו את חייהן על שולחן הניתוחים
או במקרה הטוב, אחת תתפגר
והשנייה עם פיגור שכלי תיוותר
למרות שהן כבר היו נואשות
במדינה זה עורר מעט חששות

ושוב אני שוקע ביאוש,
כאילו היה זה ג'לי ממותק בטעם פירות,
הלוואי והיה זה הקומפוט של סבתי,
בו הייתי טובע.

וכשאני,
שוקע שוב
במיטת המים הממותקים שלי
אני מבין
שחלומות של ילדים
הם סיוטים של חולי סכרת.

ופירורי אבק בגוון לבן מלוכלך
נשטפים אט אט לפינת העין
והאבק הזה כאילו נוצר בו את המחזות
בהם חזו עיני בשנתי
בבוקר אני מנגבם בעזרת זרת
ואוצר אותם בתיבה קטנה נעולה על בריח
את התיבה אני שומר עמוק בכיסיי

קבור מחוץ לגדר האפשר
כלל וחלל
משקיף על מצבות
אך מטעם מי?
על טעם אין להתווכח
מתווכחים
ויכוח כתכלית לחיים
של מתים
נשכבים על הגדר
הטובה למי?

יחסים
יכולתי לשמוע את
חלקיקי הרוק שניגרים על אוזני
הופכים לאדי מים קטנים
וחודרים אל בין שתי אוזניי
משתלטים על מוחי ביעילות

מצב
העיניים שלי כבר לא מביעות כלום
אין בהן שום ניצוץ
לא אמפתיה, לא הקשבה, גם רשע לא
רק שעמום
כאילו הן ראו כבר הכל
כאילו כרתו לי אונה
או שתיים

אינטרוספקטיבי
אני לא אוהב שמנתחים אותי
אני לא אוהב
כשם שאיני אוהב לעמוד חשוף בפני הזר
כמו אותו כירורג שניסה להשתיל לי

על החלון ישבתי
ויום זכרון כתבתי
לפתע רוח מתוך הבניין
דחף אותי החוצה
נפלתי עם העפרון
סיבה לעוד יום זכרון

ייסורים
אני סובל מכיב קיבה רק כשאני לבד
כשאני בחברה
החומצות לא מגיעות לפצע שבדופן התחתון של הקיבה
כאילו הוא מעולם לא נשרט

האורתופד קרא לזה גמישות יתר
הפסיכולוג פשוט הטיף לי שאני ותרן
עורך דיני המכובד טען שאיני מבדיל בין טוב לרע
הדודות גרסו שזו בעיה בתיאבון
חברה שלי אמרה שאני חסר אופי
וההוא מהמכולת הסביר שאני פראייר
אני האמנתי להם
לכולם
וזו בדיוק היתה הבעיה שלי

כבר עברנו קמעת דרך
לצידה קברנו אחדים
אבל אני לא נזכר בשמות
איכשהו הדרך התעקלה
וכל שעולים בזכרוני
הם האורות המרצדים

השמש זורחת
איכרים עמלים
חיטה פורחת
חתולים שבעים מייללים
סל"ד גבוה, בזעם פורץ לשדה טרקטור, פולט עופרת ותחמוצות
חנקניות

כי מי לא ירצה להשקיף כך על עירנו הנאווה
כנשר משחר לטרף
גם אם הריח הופך בלתי נסבל לאחר כמה ימים
ממילא האף כבר לא עובד

ארספואטיקה
כל אחד יכול לכתוב הגיגים על אינסוף
על חוסר המשמעות של הקיום
ועל איך זה מקשה עליו לצאת בבוקר מהמיטה
או הופך אותו לכל כך קטן, פסיבי ומשועמם
ורק אני לא יוצא לי כלום


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
עוד שתי הקשות, והופ, כל השטויות שאמרתי לדפנה יעלמו כלא היו,
ואני שוב אעמוד מולה, והפעם אזרוק את המשפט הנכון, המשפט
שיכבוש אותה סופסוף, וגם אם לא, אני עדיין יכול לנסות שוב, כי
יש לי UNDO בעורף - אני לא יכול להפסיד.

ביקורתי
לאחרונה איבדתי את אמוני במלים
לאחרונה?
זה התחיל כבר די מזמן, לפני כמה שנים, בתהליך הדרגתי,
לאט לאט התחלתי לשנוא אותן, על כך שהן מאפשרות לכל בדאי לעשות
בהן כרצונו, חסרות אופי.
כל מילה שפגשתי קיבלה כבר כ"כ הרבה משמעויות, עד שאיבדה את
זהותה.

אמונה
אם היהדות צודקת, אם יש משהו אחרי המוות ואם קיים אלוהים. זה
חסר טעם לדון בשאלות שאף אחד לא יכול לענות עליהן, מפני שמעצם
הגדרתן הן בלתי אפשריות לפתרון.
אם קיים או לא קיים אלוהים, זה לא משנה; קליין סיפק את ההוכחה
האולטימטיבית שהוא עצמו כן מאמין.

אורבני
המצילים סיימו לעבוד בארבע אחה"צ באותו יום
עיצומים
חצי שעה לאחר שהם נעלמו שחיתי עד לשובר גלים
מצידו האחד הים היה שלו
מצידו השני התנפצו גלים בגובה של ארבעה מטרים
שחיתי בחזרה
עישנתי סיגריה
היה מאוד חם אז לקחתי שלוק מהמים הקרים.

כלום
רק רעשי רקע ושלג
יאוש תהומי של חוסר משמעות נופל עלי
התנתקתי מהכבלים
שוב איני מכור לכלום
מלבד לנענע
ולסיגריות שאתחיל שוב לעשן בעוד שעה
טבק כתחליף לערוצים

אורבני
אני עומד ברמזור, מחכה, בסבלנות, בסבלנות, ונותן לגשם לרדת
עלי, בלי מטריה (אני שונא מטריות), כולי מתריס - "טבע, זה הכי
חזק שלך, יא חנאנה, לא רק שזה לא מזיז לי, אני גם עושה עליך
כסף! נראה אותך ממציא משהו שיכנס לי לתוך החליפת סערה שלי,
שכבה כפולה של ניילון

נולדתי במזל דגים, זה נשמע לי מזל אמבוולנטי ומגוון מאוד, מפני
שיש הרבה סוגים של דגים, או מפני שאני חושב שאני אמביוולנטי
ומגוון, למדי. האמת שאני לא מחזיק מאסטרולוגיה בכלל, ולא רק
בגלל שאני לא כ"כ אוהב דגים, קצת חסר להם טעם לדעתי, לפעמים
אני אוהב לבהות באקוו

אוטוביוגרפי
meital מיטל אומר/ת:
אולי תתאבד כבר?
Roi אומר/ת:
אני לא יכול, יש לי מבחן ביום ג'
meital מיטל אומר/ת:
אז אולי אחרי המבחן
Roi אומר/ת:
כן, אבל אז יש לי להגיש עבודה על אלמוגים
meital מיטל אומר/ת:
אנחנו נלך לצלול ולראות אלמוגים יום אחד

אמונה
אנשים שטוענים שיש להם זיכרון צילומי (כי אם באמת היה לכם
זיכרון צילומי, הייתם זוכרים הכול, כולל את הסיטואציה שבה כבר
אמרתם לי את זה בעבר).
שוטרים (כי בחרתם בכוונה מקצוע שבו לא יתפסו אתכם כשאתם
משקרים).




לחצתי איזה
עשרים פעם על F8
והוא לא עושה
כ-ל-ו-ם!
היי אופס, זה
הכפתור האדום


אחד שגר בבית
לבן ומנהל את
העולם


תרומה לבמה





יוצר מס' 24088. בבמה מאז 16/7/03 19:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לר. ס. דגון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה