|
בגני נטעתיך,
בגני המצנע - בלבי.
השתרגו פארותיך
ועמקו שרשיך בי.
ומשחר עד לילה
לא ישקט, לא ירגיע הגן -
זה אתה בו, אתה בו
באלפי צפריך רן.
רחל
י"ב ניסן, תר"ץ
I am about to take a step that will change my life for the
better.
For years I have tried to make a fortune, raise a family and
find happiness while the entire time I stupidly forgot the
most important detail...
|
It had stopped snowing days ago and on that morning for the
first time in that world the sun rolled her bright face out
from behind the clouds and the blue of the sky was spread
above them in an exotic display of color over the barren
white world.
|
די בכל הדברים הקטנים
בכל החיים הקטנים
כדי שאאמין
|
It's a sleepy summer afternoon
And we can hear the wind-chimes
A small brown bird sings a great tune
About golden pools of sunshine
|
When all the tales then did unfold
There was a city made of gold
If only it you could behold
So listen as its tale is told
|
All that I know is
That once,
He was the king of the grass
|
I gaze down at the edge
Of the long green lawn
|
She's so near, so real
You can almost touch
You can almost feel...
|
Their soft and wooly sounds
That no one has ever heard
I'll draw the dawn for you
|
I shall grow wings and learn to fly
So I may be the shepherd in the sky
|
For the coming of the day
|
פרחתי איתך, הצמחנו כנפיים
אהבנו, אתה ואני
|
בין השקט,
בין התקתוק של השעון,
לא אתן לכאב להפחידני
|
האדם שמבין מי הם שנינו
זה אתה הוא
זה אתה
|
כאן תמיד טוב
חבל שאי-אפשר להישאר
|
ונשאר לי כעת
רק למצוא את העט
|
אני ואתה, אנחנו
שוב כאן בחדר לבד
|
אלך כמו עיוורת
כמעט עיוורת
ולא אחוש בכאב
ולא יגע בי
|
אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
|
|
אני שונאת
אותו.
או שהוא לא יורד
בכלל,
או שהוא מפסיק
באמצע.
ממאוכזבות
נאפסטר. |
|
