|
הלכתי לאורך החוף, מקשיבה לרחש הגלים הקצבי והתמידי, לקריאות
השחפים הדואים מעלה ומטה, נשאים על פני זרמי רוח בלתי נראים
לעין, ולשלווה המתוחה וצופנת הסוד שעל טיבה שמר הים מכל משמר
עמוק מתחת לגלים, בשורשיו עתיקי היומין.
|
הוא היה מלח פשוט, אך אהבתו לה -
בשפתנו אין מילים לתארה,
והוא הלך הרחק מכאן כדי לעזור לה
אל תוך לב ים אפל, באמצע סערה
|
|
|
הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.
החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו. |
|
