|
כל הרחוב רטוב, עם ריח של גשם באוויר, העצים מטפטפים את הטיפות
שנשארו לאדמה.
קשת בענן מופיעה בשמיים.
יצאתי לרחוב לבושה במעיל ונעליים סגורות - כמו שאני אוהבת,
התחלתי לקפוץ ולרוץ בין כל השלוליות.
חורף זו העונה הכי אהובה עליי בעולם, זה מעניק הרגשה של חופש,
|
שוב ההרגשה הנוראה הזו, הצורך הבלתי נשלט לחיבוק, הדמעה שעומדת
בקצה של העין ומחכה שאני אשבר כדי שהיא תוכל לצאת החוצה.
|
מתכסה בשמיכה
מנסה להרגיש חיבוק
עוטפת את עצמי חזק חזק
חייבת חיבוק
|
עכשיו הלב שלה מפוזר בכל מיני מקומות ששהתה בהם, כל חתיכה של
הלב שלה נמצאת בבית של מישהו אחר, בידיים של מישהו אחר,
והרגליים שם ממשיכות לדרוך על החתיכות, והידיים ממשיכות למחוץ
אותן.
והיא מרגישה כל מחיצה ודריכה הכי קטנה, גם אם זה לא בכוונה.
|
|
|
"אז... אתה הולך
להצביע לשרון?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
