|
ילידת 1987, ולכן לא נפל בגורלה להיות נספת שואה.
היא לא חושבת שמה שהיא אוהבת רלוונטי כאן.
מה שכן, היא שונאת.
הכל.
וכמעט את כולם.
הכתיבה שלה היא סיפורים.
או סתם שחיקת המציאות.
היא לא באמת קיימת, ואפילו אם כן, זה ממש לא נוגע.
סימטה צרה, גשם, לילה. נחבאת אל הצללים. חרישית, זריזה. לא
קיימת. עמוק עמוק בתוך המעיל השחור הדק המגיע רק מעט מתחת לסף
המגפיים הצבאיות שמגיעות לי עד הברכיים.
|
זגוגית מנופצת מאחורי התריס המוגף, דם על הרצפה.
הוא מתחיל להפשיט אותי, ואני, מה אני יכולה להגיד לו?
|
|
|
רציתי להכין
לעצמי קפה פילטר
אז לקחתי קפה
והכנסתי אותו
לפילטר. מזגתי
מים רותחים
ובינתיים נכנסתי
לקרוא בדף
האחורי. פתאום
נזכרתי שמזמן
כתבתי סלוגן עם
המלה "קפה". אז
לקחתי "קפה"
והכנסתי אותו
ל"פילטר"... |
|
