|
פאנק כרפס, טיפוס שכזה, קיבל את הכינוי "כרפס" לאחר
תאונה נוראה ואכזרית שגרמה לכל העולם חוץ ממנו להיות
לא בסדר. לפחות ככה הוא מאמין. וככה צריך.
מורן (כן, זהו שמו, תסתדרו עם זה. אז מה אם יש לו שם
של בת? צריך לרדת עליו בגלל זה? לקרוא לו ורדה?
להרוס לו את הילדות? אתם... אתם. הרסתם, זהו.),
פאנקיסט בהתהוות, כתב והלחין את ספרו הראשון, ספר
שירה אירוטית, בגיל 6, והקדיש אותו לגננת שלו, חנה.
הוא עבר לגן אחר עוד באותו שבוע.
מאז שנת 1987, בה התגלה כשרונו לראשונה, הספיק פאנק
כרפס להוות את הצרכן העיקרי של החטיף "גליק בסקוויט"
בישראל ולהיגמל לסירוגין, ועד היום, מיליוני אנשים
ברחבי העולם נתפסים מצטטים מאמרותיו ביטויים כגון
"הופה הופה", וממלמלים דברים חסרי פשר.
מורן הפאנקיסט יצר וממשיך ליצור בביתו שב... מה זה
משנה, וכולנו מקווים ש... בסדר.
יהי זכרו ברוך.
תמיד תהיתי איך זה יהיה ליפול מהצוק הזה. מהמעקה שאני עומד
עליו עכשיו. איך זה יהיה לקפוץ למטה ולצלול את כל מאה המטרים
האלה פשוט לקפוץ וליהנות מהקפיצה, עד המפגש עם האדמה. ריגוש
אחרון בחיים. לקפוץ ולראות את האדמה מתקרבת...
|
נכנסתי לפאניקה. 5 דקות, עם כל ההכנות האינסופיות שלי? אני
לעולם לא אצליח. מתישהו אולי כן אני אתארגן, אבל לא בחמש דקות.
ואיכשהו, הרעיון של להסתובב במדבר יחף עם בוקסר לא קסם לי
במיוחד. זו הייתה תקופה קרירה יותר. קפצתי לישיבה.
|
קוראים לי ארי. ארי, בסגול. הרבה מאוד אנשים שואלים אותי אם זה
קיצור של אריק, או של אריה, או של ארנון, או של ארנולד, אבל
האמת היא שזה השם האמיתי שלי. ההורים שלי קראו לי ככה
כשנולדתי.
|
פתחתי את הדלת. מולי עמדה נערה, בערך בגילי. היה לה שיער חום
ארוך, עיניים ירוקות והבגדים שלבשה הראו שיש לה גם גוף שאין
הרבה טעם להתבייש בו. למעשה, היא הייתה בחורה נאה בהחלט.
לעזאזל, על מי אני עובד? עוד שניה והייתי מזיל ריר!
|
"מדבר סלים עבדול, מ'עבדול כפיות ומוצרי פלסטיק בע"מ'."
"מי?"
"אני מתקשר אליך אישית, כי החברה עושה מבצע חדש לשיפור המוצרים
ולבדיקת שביעות רצון של הלקוחות. עכשיו רשום לי פה שקנית כפית
פלסטיק בסניף 'טמבור' בנשר ב-11 לאוגוסט 1986, ורציתי לדעת..."
|
בזמן האחרון שמתי לב שהסימנייה של הספר שאני קורא משנה את
מקומה באקראיות. נתקלתי בזה גם בעבר, בספרים אחרים, אבל הספר
הזה מחשיד יותר מהשאר. לא משנה איפה אני מפסיק לקרוא, כשאני
פותח את הספר במקום של הסימנייה, אני מגיע לעמוד אחר לגמרי.
|
באחד הימים גיליתי, שהפילם במצלמה שלי נגמר מהר מדי. אם זה
נשמע כמו איזו התחלה של סיפור בלשי, כנראה שזה באמת אחד כזה,
גם אם הוא סוג ט' ואם הוא לא באמת מותח, או, לחילופין, בלשי.
|
יש לי כאבים בחזה.
באסה.
הפעם זה רציני.
|
ויש קריאה של עורב,
ויללה של זאב,
ואחרי כל אלה, יש לי תהייה:
ספרי לי אמא, איך עושה גווייה?
|
אני זוכר שפעם,
כשהייתי צעיר
התחלתי להשתעמם
מלקרוע את העיר
|
אשתי לעתיד תהיה עשירה (או ענייה, הרי כסף לא באמת משנה).
אשתי לעתיד תהיה גבוהה (או נמוכה, הרי הרבה יותר נחמד שיהיה
מישהו להסתכל עליו מלמעלה).
אשתי לעתיד תהיה חזקה (או חלשה, הרי תמיד נחמד שאפשר לעזור
למישהו).
|
|
|
שניים יושבים על
מגדל התאומים
פתאום 'בואינג' |
|
