|
 take a minute, breath in, tell me how come u want me to
understand u.. |
"congealed soil, leaving trails of scorched blood
in my veins uterrly frozen, barely numb, unknown
what the future will boil in u.."
"take a minute, breath in, tell me how come u want
me to understand u.."
רב אלוף שטרנכנהאוזן ישב בספת עור מול שולחן ישיבות ארוך ערוך
בכל טוב. הוא הושיב את הזוג (והכלב) והתחיל להסביר להם על זמן
שהותם. הנערה חשה כי רב האלוף מסתכל בה בצורה משונה ולכן הסבה
פניה לכלב שישב תחת השולחן.
|
היא מצמידה אותם חזק... לוקח לי זמן להבין מה היא עשתה... הפחד
נעלם - אף אחד לא ידע אף פעם מה יש בפנים.
|
מעצמי בעיקר, כן עכשיו שוב אודה
אתה השפוי ואני ההוזה
|
החומות שלי, האלו שסיפרתי לך עליהם,
נבנו לא מזמן,
כמו חומת סין, שבנו אותה מיליון סינים, ורואים אותה מהחלל
|
כשהלכנו ככה, מחובקים, פעם
|
זה לא מכיל אותו דבר
העולם לא מצלצל ככה יותר
|
ואם האש הזו, שורפת, מעכלת את חושי
מעלה עשן סביב מי שאני ומי שהייתי
כיצד יוכל לאות האדם הבא מהדרך אותי?
|
שיני מוציא סיכות השדכן הבהבו מולי לכמה שניות, הבהבו,
ונעלמו.
בחרי אף ננעצו מספר פעמים במחק מולי
|
just a package of cards... no name... just a face
|
מה חישבת בי
כשרשמת בי עם מכחול צבעי האהבה שלך
|
אין שום ספק
שחתכתי עמוק
התער הספיק להכאיב
|
נופלות שדודות
קצוות קצוות
|
ואני לא מרגישה יותר. אני לא מצליחה להרגיש מה שהרגשתי איתך,
לא דומה, לא מתקרב. אתה תמיד שם, מסתכל ומחייך, ותמיד כל כך
צודק.
|
בין הכסאות. לגמרי בין הכסאות. לא לדאוג הכל יסתדר, אני אקום,
וכרגיל עם יד מפלסת ויד חותכת אני אעבור את זה. יד מסוככת,
מסתירה את הפנים שלי מהעולם.
|
תמיד כשבא לי לכתוב המילים תקועות, לא רוצות לצאת, כאילו מחכות
למה שיתחיל אותם, שיפיל אותם, כדי שהמגדל יתפרק, ומה שיש בתוכו
יוכל לצאת. למה זה לא קורה עכשיו?
|
מי שהלך מאחוריי, מי שהלך לפניי, מי שהיה ביניהם, אף אחד לא
נשאר.
|
אם לא הייתי חושבת כל כך הרבה אולי היה לי את הכוח להתנגד
לעצמי, את הכוח לעשות רק מה שטוב לי
|
אני יודעת שאת לא פסל, ושדברים משתנים, אנשים הם יותר כמו חמאה
מאשר כמו אבן או סלע אבל אני לא רוצה שתהיי חמאה כי אז
תימסי...
|
''אז הוא הלך...''
''מז'תומרת הוא הלך?'' הוא פלט, יורק טיפות קצף מבשר רעות על
הפרקט.
היא בהתה בטיפות על הפרקט וידעה שבפעם הבאה שהוא ידבר זה יהיה
בנביחה.
|
לחישות שיר ערס ממיתות. הימים קצרים עד לאין ערוך. החיים יפים
בצורה מזעזעת וארוכים כפתיל פצצה.
|
אם זה לא מושלם, תמיד אפשר להחליף, זה רק צעצוע, מכונית
באוטוסטרדה הבנויה ממשחק עילאי של מלכים.
|
|
|
אם פרפרים
נמשכים לאור אז
למה אני נמשכת?
הפודלית שואלת
יותר מדי |
|
