|
 156319789
"אני מתכוון לחיות לנצח" היו מילותיו האחרונות של יחזקאל.
אחרי זה הוא מת, ואחרי זה כבר לא ממש היה לו מצב רוח להוסיף
לדבר.
|
"אבל מירי, איך זה יכול להיות? שכבנו היום בפעם הראשונה.. איך
נכנסת להריון? מרוח הקודש?!"
מה יכולתי להגיד לו? שיש סיכוי שכן? סיכוי של בערך אחד לעשר.
|
הרבה פעמים תהיתי איך תיראה אולימפיאדת פלצנים אם יערכו אחת.
אני לא רואה סיבה שלא יערכו אחת, אחרי הכל זה ספורט בין לאומי.
|
הייתה נזילה רצינית של זמן, והיא גילתה, להפתעתה, שהיא כבר בת
36.
היא הסתובבה במטבח, נזהרת שלא לדרוך על שברי החלומות המנופצים
שלה, ונגשה למקרר.
|
ויגיע היום השלישי ותהיה מציאות, אך לא תהיה אידיליה.
וגם המציאות לא היתה כל-כך טובה.
|
זוגות זוגות
הם התהלכו לאורך התיבה.
זוגות זוגות
הם נשרפו בחום הלהבה.
|
רציתי לשאול אותך אם אתה באמת אוהב אותי, בגלל מי שאני, או
שאתה
רק חושב שאתה אוהב אותי, כי אני מזכירה לך את אמא שלך?
|
פתאום שמתי לב שהפסקתי לרחף, ושאני עומדת במקום די קריר מול
שערים די גדולים, חלודים ומטים לנפול, ומעליהם ניצב שלט גדול
ועליו היה כתוב באותיות, שכנראה היו פעם מוזהבות- "ברוכים
הבאים לגן עדן"
|
כשמישהו משכנע את הגוף שלו שהוא עומד לקבל עוגת שוקולד, ואז
נותן לו כרוב ניצנים, הגוף לא מעריך את זה בכלל, ומודיע על כך
לבעליו בכל דרך אפשרית.
|
לא נשארה לי אף ברירה, אז פניתי לאלוהים.
חתיכת עזרה זאת הייתה.
הוא הקשיב לי בחצי אוזן, בעוד שהוא בוחן את החזה שלי.
אחר כך הוא אמר לי שהבעיות שלי הן לא סוף העולם, ושאני אאמין
לו,
כי מי כמוהו יודע.
|
|
|
מוחמד
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003)
|
|
