|
-
-
-
-BITE ME.- --------------------------
שרפת הענק באגם טאהו, קליפורניה
ממשיכה להשתולל
פורמת שכבת קרום דקה מעל זו שכבר
איננה
גל החום של תל אביב
יהיה חזק יותר בשנה הבאה
וחזק עוד יותר בזו שלאחריה, לוהט ומזוהם
בוא נעשה אהבה על הגג
החלטת לעצור וללוות אותה למרות שזה לא נראה לך אמין כל המצב,
היא מצחיקה אותך למרות שאתה,
לא שמת לב עד שאמרו לך, אדיש רב הזמן
|
"אל תפחדי, ילדה. את שומעת, יש לי דירה פה קרוב, את יכולה
להתמקם אצלי קצת, רק תשני, אם את מפחדת לחזור ושההורים יראו
אותך ככה."
|
בניין האוניברסיטה,
פתאום נראה כמו סמטא
כמו נעורים
|
ועכשיו האהבה שלי
מחזיקה אותי ערה בלילות
אנחנו מושכים את המזרן המעופש הענק לסלון
ונרדמים מתחת למזגן.
|
מגע שתמיד קורה
חיבה יתרה
לנערים פזורי מחשבה
וזרוקי מראה
|
אפילו אתה כבר לא מבקש נאמנות
וזו הנעימות
שבתמימים
|
הלכתי לישון
באותה המיטה.
אני צוחקת כשאומרים
מילים כמו "שלישייה" אני חושבת;
הרגל.
|
אחר כך הכנסת
את השם שלי ושל אלוהים באותה גניחה
|
אנו תופחים ותופחים מתגלגלים
מן הקניון אל בתי המרזח, ואל המיטה.
|
מאוד בקלות
באצבעות החופרות בעורף
בליטוף
מסביב לכתף,
|
בנות מתחרמנות
ממילים מתוקות
|
משהו יפה
לוכד את העין
אני לא צוברת כסף
ולא משתמשת בכסף
האם אני קיימת?
|
הם ימשיכו לזחול בתוך חוטי רעל דקים
|
גג שטוף לילה עמוס לעייפה
באנשים שעורגים לאהבה
|
רן ואיגור נפלו בגן שינקין
בלי מילים מיותרות.
שולחנות עץ, דפים, עלים.
מגלגלים.
|
כולם זונות בני זונות, וגם אתה תבגוד
|
אין בדיוק זהות, היא אומרת, למה להגביל את עצמך
|
זילות נעוריה
חורקת על דפנות האוטובוס
במאבק של רגעי אשם.
|
החיקוי של אדם את אופן דיבור משנהו
של נערה את רזון אחרת
וכחשון מחשבתה
|
אנשים היו קשורים אלי
אני שומעת אותם,
וודאי היו רק מילים.
|
"הגבול שלי קרוב"
מתוח כמו מיתר
רעד קטן אתה כבר
מזנק החוצה
|
העיניים נוצצות לעברה במסיבת הרוק
זרועות חסונות נשלחות להזדהות
עם החן, הזעם והחמלה
אלו, האחרונים, וודאי רק בראש שלה
|
הנה אספתי אותך, קפוץ וכפות, מתוך כל הרגליך הרעים
בקושי יכולת ללכת וכבר דיברת על אהבה
|
יש לי את אותה אהבה להציע,
הפעם
בלי רגשות אשם.
|
התחתנה בשידוך,
מעולם לא חשפה עורפה לשמש
|
לערן יש עיניים ירוקות
כמו החושך הנשקף מן הצמרות
עיניים טובות, כך אמרו כולם, הו אילו עיניים טובות
איזה לב זהב יש לבחור שלך, כזה רגיש ומתחשב. בכל אופן, ערן
נסע לזיין את האקסית בצפון
רגע, נצטט: אני לא יודע איך זה קרה
|
קיץ זע, נע ונד, גומר החורף הקשה
שוטפות, בשלל צבעים, קרני השמש
|
קצה לשונו נחה במאמץ על שפתיו,
עיניו חצי סגורות, אנחותיו,
חזק ממני,
מפחדת ואוהבת
|
אני רוצה לקנות חולצות יפות
לבנות שסופרות את שמן בשלכת
|
טעיתי, ואני מודה בזה
באופן שלא משתמע לשתי
פנים שיכולתי להיות
|
היה קר כל כך. אני יודעת זו בוודאות: היה קר ויהיה שוב.
עתה קיץ, חם מאוד. הגשת לי יין לבן. אני יודעת שהסומק בלחיי
נתון לשיקולים זרים.
אהבתי אלייך אף פעם לא תבוטא במילים: אני אוהבת זאת.
|
אם יש פילוסוף זה אתה, מפתה נשים יפות, בוגד, שותף לבגידתן;
תענוגות הבשר כיתד מוזהב, יציב לעת עתה, שאנו נועצים בעולם הזה
|
אנחנו נוגעים כמו שהייינו
(רוצים.)
|
והדמעות שלי
ידמו לך
אמת.
אין בך דם לקחת
לא צרחה נואשת אל
לא דם לתת.
|
אני אוהבת שכרעת על הברכיים לפני שיצאת לג'ונגלים
בלי לדעת במה אני חולה
|
דירה ריקה ואנחנו אנשים מלאים
ברזון, אמיתיים עם הרצון
|
עכשיו אחרי
שהימים שטפו את האספלט
והגשם מחק את המראות
הרגש את הצעדים העוברים עלינו
נעלים סגורות, ספור אותם, ראה
בעלי החיים נועדו
לחיות בזוגות
|
לא הבטחת שום דבר
התנצלת
על מה היה לך להתנצל?
|
אני בזה
לאופן שבו הבלונד שלך
משתלב בחיי הזוהר
התפלים
|
אני מעבירה את האצבע, החורים
קטנים- קטנים.
|
ממחר
לפי מספר
הנפשות
הפועלות
|
הוכשתי.
הפליטים מעיראק ייושבו
בתום המלחמה.
|
אני מנסה להסביר
שבנות לא יודעות להראות אהבה
ואתה
מבטל במבט מגחך.
|
בסוף אני אהיה השתקפות עקומה
של מה שחברה צריכה להיות.
בסוף החיים יאכלו גם אותי.
|
אזכור אותך ערום
את מגע העורלה יותר מאשר
|
ישבנו כל הלילה בים, צללנו עוד רגע לפני
שגלי המים החמים מתפוגגים לעלטה קרה
לרוחות מדבר שיביאו לי
אהובים אחרים
מזה אתה חושש, אני מניחה?
ערומים ורטובים מתחת לשמיכה
|
אני ריבוע זכוכית
בבקשה
תיידו בי אבנים
|
אנחנו רק
תודעה צרובה בחולות הזמן.
|
שלוש לפנות בוקר, יום אחרון של חופש גדול,
ביום ראשון הבא
אתה תרחיק אלף מילין לאוניברסיטה כזו
ואני לאחרת
|
לא, אל תיגע בי עכשיו
תהיה לרגע רציני.
לא זה לא אתה
באמת באמת שזו אני
|
המבטים שלכם נפגשים
אתה מחייך את המבט המפוחד שלך, אבל היא לא רואה
|
בוייצמן של אחרי חצות
אני קורסת על מדרכה
בדממת מכוניות חונות.
|
שעה מאוחרת, אלכוהול, מסך חלק
נפלנו חזק.
|
לא ידעתי שהאהבה
כואבת, רומסת, מרירה
ממש כמו
העדרה
|
הטלת אותי על המיטה שלך
דירת חדר של כתבת חדשות
ליקקת את כל גופי באור מלא
במרכז מיליון מראות
|
ויאמין
שאת מורידה את הגשם
אפילו שלא ראה
בת מורידה בגדים
מימיו.
|
מקיאה את האהבה בחתיכות
מבטן ריקה
ואבר מתקשה
|
וויסקי משובח בשוטים קטנים.
הבחור שלי מטיף לבחורה עם עגילים
על שאיננה אמיתית.
|
מה שאני עושה עכשיו
לא לספר כי הוא לא יבין
|
זה העולם שמסתובב, היא בת חמש-עשרה וחצי והיא אומרת
שגם היא מרגישה כמוני, למשל, לפני שנה היא הייתה חותכת
|
הסכינים החלידו.
כדור שנזרק לא ייתפס על ידי חבר שמולך
בשל סיבוב קרוסלת הענק, כדור הארץ.
|
יש בי חשיש מסוים
עוד לפני כן:
חצי בקס, צ'ייסרים של ג'יימסון, אספרסו כפול
שוב אני אחרונה על הבר
|
לו יכולתי לתת לך את חיי
זה מה שהייתי עושה, ודאי
|
ופעם קטנה היה נדמה לך
שאהבת באמת
או שהרגשת את השקר
|
ים
של אורות.
אין כוונות טהורות.
|
אביב בלבבי
אובך בחוצות
אתה יכול לדחוף את זה
|
בחורה אחת מכוערת שלבושה ממש צמוד,
כאילו שזה
יעזור לה
|
אני ערה בכל מקרה הלילה, כי אמרת שתבוא
|
זה לא שהנשיקה הזאת תשנה אותי לכאן או לכאן
הייתי כלום גם כשהתחיל האוויר ונגמר הזמן
|
אני מבקשת סליחה
שבגדתי בך, פעמיים
בפסח וגם בחופש הגדול
|
אל תשירו לי שירים במזרחית ואל
תצרחו לי רוק כבד ואל
תדברו איתי על מוסיקה ולהקות וזיונים עם בחורים
ונשיקות עם בחורות
|
הוא לא משדר משהו שהייתי מצפה מרקדן לשדר. הוא לא יושב זקוף או
מתעסק עם הגוף. יש לו דירה אמיתית, משחקי מחשב ודעות על
זוגיות. כשיוצאים מהדירה שלו מגיעים ישר לשינקין, כמו שצריך
להיות כשאנחנו גדולים ומותר לנו הכל.
|
ההתפכחות ממך מניחה אותי במקום של חולשה, כי אני יודעת שאהיה
חזקה יותר, אין לי על מי להסתמך, אין לי את מי לאהוב.
|
אל הארכיון האישי (67 יצירות מאורכבות)
|
בחורה זה כמו
בריכה, לפני
שקופצים לתוכה
צריך לוודא שהיא
רטובה
חרגול בידע
תאורטי בלבד |
|