[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי פרובוקציה בזכות עצמהאל היוצרים המעריכים את פרובוקציה בזכות עצמה
      -
-
 -
       -BITE ME.- --------------------------


שרפת הענק באגם טאהו, קליפורניה
ממשיכה להשתולל
פורמת שכבת קרום דקה מעל זו שכבר
איננה
גל החום של תל אביב
יהיה חזק יותר בשנה הבאה
וחזק עוד יותר בזו שלאחריה, לוהט ומזוהם
בוא נעשה אהבה על הגג




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ארצישראל
החלטת לעצור וללוות אותה למרות שזה לא נראה לך אמין כל המצב,
היא מצחיקה אותך למרות שאתה,
לא שמת לב עד שאמרו לך, אדיש רב הזמן

היפרדות
"אל תפחדי, ילדה. את שומעת, יש לי דירה פה קרוב, את יכולה
להתמקם אצלי קצת, רק תשני, אם את מפחדת לחזור ושההורים יראו
אותך ככה."


לרשימת יצירות השירה החדשות
מורבידי
מה יהיה על החשק

אהבה
בניין האוניברסיטה,
פתאום נראה כמו סמטא
כמו נעורים

וידוי
ועכשיו האהבה שלי
מחזיקה אותי ערה בלילות
אנחנו מושכים את המזרן המעופש הענק לסלון
ונרדמים מתחת למזגן.

מצב
מגע שתמיד קורה
חיבה יתרה
לנערים פזורי מחשבה
וזרוקי מראה

אפילו אתה כבר לא מבקש נאמנות
וזו הנעימות
שבתמימים

מצב
הלכתי לישון
באותה המיטה.
אני צוחקת כשאומרים
מילים כמו "שלישייה" אני חושבת;
הרגל.

מצב
אחר כך הכנסת
את השם שלי ושל אלוהים באותה גניחה

הפעם השריפה
כילתה

שירת ימי הביניים
אנו תופחים ותופחים מתגלגלים
מן הקניון אל בתי המרזח, ואל המיטה.

כמיהה
מאוד בקלות
באצבעות החופרות בעורף
בליטוף
מסביב לכתף,

ג'ננה
בנות מתחרמנות
ממילים מתוקות

געגוע
את מתגעגעת לשתות.

משהו יפה
לוכד את העין

אני לא צוברת כסף
ולא משתמשת בכסף

האם אני קיימת?

ייסורים
המשיבון שלך שמח

געגוע
הם ימשיכו לזחול בתוך חוטי רעל דקים

חלום
גג שטוף לילה עמוס לעייפה
באנשים שעורגים לאהבה

עצב
רן ואיגור נפלו בגן שינקין
בלי מילים מיותרות.
שולחנות עץ, דפים, עלים.
מגלגלים.

כולם זונות בני זונות, וגם אתה תבגוד

געגוע
אין בדיוק זהות, היא אומרת, למה להגביל את עצמך

אלוהים
זילות נעוריה
חורקת על דפנות האוטובוס
במאבק של רגעי אשם.

ביקורת
החיקוי של אדם את אופן דיבור משנהו
של נערה את רזון אחרת
וכחשון מחשבתה

וידוי
אנשים היו קשורים אלי
אני שומעת אותם,
וודאי היו רק מילים.

אכזבה
"הגבול שלי קרוב"
מתוח כמו מיתר
רעד קטן אתה כבר
מזנק החוצה

אהבה
העיניים נוצצות לעברה במסיבת הרוק
זרועות חסונות נשלחות להזדהות
עם החן, הזעם והחמלה
אלו, האחרונים, וודאי רק בראש שלה

אהבה
הנה אספתי אותך, קפוץ וכפות, מתוך כל הרגליך הרעים
בקושי יכולת ללכת וכבר דיברת על אהבה

פוסטמודרניזם
יש לי את אותה אהבה להציע,
הפעם
בלי רגשות אשם.

פוליטית
התחתנה בשידוך,
מעולם לא חשפה עורפה לשמש

בדידות
לערן יש עיניים ירוקות
כמו החושך הנשקף מן הצמרות
עיניים טובות, כך אמרו כולם, הו אילו עיניים טובות
איזה לב זהב יש לבחור שלך, כזה רגיש ומתחשב. בכל אופן, ערן
נסע לזיין את האקסית בצפון
רגע, נצטט: אני לא יודע איך זה קרה

ארוטי
יוני, תעשה לי ילד.

כאב
קיץ זע, נע ונד, גומר החורף הקשה
שוטפות, בשלל צבעים, קרני השמש

אינטרוספקטיבי
אין יותר בנאליות הלילה

וידוי
קצה לשונו נחה במאמץ על שפתיו,
עיניו חצי סגורות, אנחותיו,
חזק ממני,
מפחדת ואוהבת

אני רוצה לקנות חולצות יפות
לבנות שסופרות את שמן בשלכת

גורל
טעיתי, ואני מודה בזה
באופן שלא משתמע לשתי
פנים שיכולתי להיות

אכזבה
אנדי לא מפסיק לדבר

כאב
היה קר כל כך. אני יודעת זו בוודאות: היה קר ויהיה שוב.
עתה קיץ, חם מאוד. הגשת לי יין לבן. אני יודעת שהסומק בלחיי
נתון לשיקולים זרים.
אהבתי אלייך אף פעם לא תבוטא במילים: אני אוהבת זאת.

מצב
אם יש פילוסוף זה אתה, מפתה נשים יפות, בוגד, שותף לבגידתן;
תענוגות הבשר כיתד מוזהב, יציב לעת עתה, שאנו נועצים בעולם הזה

יחסים
אנחנו נוגעים כמו שהייינו
(רוצים.)

אינטרוספקטיבי
והדמעות שלי
ידמו לך
אמת.
אין בך דם לקחת
לא צרחה נואשת אל
לא דם לתת.

אני אוהבת שכרעת על הברכיים לפני שיצאת לג'ונגלים
בלי לדעת במה אני חולה

ושוב אני מפסיקה

פוסטמודרניזם
דירה ריקה ואנחנו אנשים מלאים
ברזון, אמיתיים עם הרצון

עכשיו אחרי
שהימים שטפו את האספלט
והגשם מחק את המראות
הרגש את הצעדים העוברים עלינו
נעלים סגורות, ספור אותם, ראה
בעלי החיים נועדו
לחיות בזוגות

לא הבטחת שום דבר
התנצלת
על מה היה לך להתנצל?

געגוע
אני בזה
לאופן שבו הבלונד שלך
משתלב בחיי הזוהר
התפלים

אהבה
אני מעבירה את האצבע, החורים
קטנים- קטנים.

ביקורת
ממחר
לפי מספר
הנפשות
הפועלות

אינטרוספקטיבי
הוכשתי.
הפליטים מעיראק ייושבו
בתום המלחמה.

פוסטמודרניזם
אני מנסה להסביר
שבנות לא יודעות להראות אהבה
ואתה
מבטל במבט מגחך.

ביקורת
בסוף אני אהיה השתקפות עקומה
של מה שחברה צריכה להיות.
בסוף החיים יאכלו גם אותי.

אינטרוספקטיבי
אזכור אותך ערום
את מגע העורלה יותר מאשר

מצב
ישבנו כל הלילה בים, צללנו עוד רגע לפני
שגלי המים החמים מתפוגגים לעלטה קרה
לרוחות מדבר שיביאו לי
אהובים אחרים
מזה אתה חושש, אני מניחה?
ערומים ורטובים מתחת לשמיכה

סוריאליזם
אני ריבוע זכוכית
בבקשה
תיידו בי אבנים

אנחנו רק
תודעה צרובה בחולות הזמן.

שלוש לפנות בוקר, יום אחרון של חופש גדול,
ביום ראשון הבא
אתה תרחיק אלף מילין לאוניברסיטה כזו
ואני לאחרת

יחסים
לא, אל תיגע בי עכשיו
תהיה לרגע רציני.
לא זה לא אתה
באמת באמת שזו אני

וידוי
המבטים שלכם נפגשים
אתה מחייך את המבט המפוחד שלך, אבל היא לא רואה

יחסים
בוייצמן של אחרי חצות
אני קורסת על מדרכה
בדממת מכוניות חונות.

בדידות
שעה מאוחרת, אלכוהול, מסך חלק
נפלנו חזק.

כעס
לא ידעתי שהאהבה
כואבת, רומסת, מרירה
ממש כמו
העדרה

אכזבה
הטלת אותי על המיטה שלך

דירת חדר של כתבת חדשות
ליקקת את כל גופי באור מלא
במרכז מיליון מראות

אמונה
ויאמין
שאת מורידה את הגשם
אפילו שלא ראה
בת מורידה בגדים
מימיו.

געגוע
מקיאה את האהבה בחתיכות
מבטן ריקה
ואבר מתקשה

אכזבה
וויסקי משובח בשוטים קטנים.
הבחור שלי מטיף לבחורה עם עגילים
על שאיננה אמיתית.

הלילה עושים אהבה.

אכזבה
מה שאני עושה עכשיו
לא לספר כי הוא לא יבין

זה העולם שמסתובב, היא בת חמש-עשרה וחצי והיא אומרת
שגם היא מרגישה כמוני, למשל, לפני שנה היא הייתה חותכת

ייסורים
הסכינים החלידו.
כדור שנזרק לא ייתפס על ידי חבר שמולך
בשל סיבוב קרוסלת הענק, כדור הארץ.

מצב
יש בי חשיש מסוים
עוד לפני כן:
חצי בקס, צ'ייסרים של ג'יימסון, אספרסו כפול
שוב אני אחרונה על הבר

לו יכולתי לתת לך את חיי
זה מה שהייתי עושה, ודאי

אינטרוספקטיבי
אולי הרגנו את הזמן לאט

ייסורים
ופעם קטנה היה נדמה לך
שאהבת באמת
או שהרגשת את השקר

גורל
ים
של אורות.
אין כוונות טהורות.

בדידות
שרב.
אחד כזה, כבד.

אביב בלבבי
אובך בחוצות
אתה יכול לדחוף את זה

געגוע
בחורה אחת מכוערת שלבושה ממש צמוד,
כאילו שזה
יעזור לה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני ערה בכל מקרה הלילה, כי אמרת שתבוא

הרהור
זה לא שהנשיקה הזאת תשנה אותי לכאן או לכאן
הייתי כלום גם כשהתחיל האוויר ונגמר הזמן

היפרדות
אני מבקשת סליחה
שבגדתי בך, פעמיים
בפסח וגם בחופש הגדול

ביקורתי
אל תשירו לי שירים במזרחית ואל
תצרחו לי רוק כבד ואל
תדברו איתי על מוסיקה ולהקות וזיונים עם בחורים
ונשיקות עם בחורות

אינטרוספקטיבי
הוא לא משדר משהו שהייתי מצפה מרקדן לשדר. הוא לא יושב זקוף או
מתעסק עם הגוף. יש לו דירה אמיתית, משחקי מחשב ודעות על
זוגיות. כשיוצאים מהדירה שלו מגיעים ישר לשינקין, כמו שצריך
להיות כשאנחנו גדולים ומותר לנו הכל.

הספד
ההתפכחות ממך מניחה אותי במקום של חולשה, כי אני יודעת שאהיה
חזקה יותר, אין לי על מי להסתמך, אין לי את מי לאהוב.




אל הארכיון האישי (67 יצירות מאורכבות)
- קוראים לי
אהרון ואני לא
יודע איך קוראים
לי כבר שישה
חודשים.




קומיצה, הוגה
קבוצת התמיכה
לסנילים
אנונימיים


תרומה לבמה





יוצר מס' 9885. בבמה מאז 28/1/02 23:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפרובוקציה בזכות עצמה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה