[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פרינסס דרים
נצח בתוך דמעה. ואושר. אתם רואים את זה?


אל היצירות בבמה האהובות על פרינסס דריםאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי פרינסס דרים
אני באמת נסיכה. באמת. נסיכה אמיתית אמיתית עם כתר
ושרביט ושמלה והכל. לא?

לצלם אנשים בודדים ואנשים יפים
וחלונות ודלתות ורחובות אבודים
לנגן על גיטרה קלאסית שירים עצובים ומלנכוליים מאוד
ולטייל ברחבי העולם ולנדוד ממקום למקום
בחיוך ותפוח להגיד לאחד והיחיד
שאני אוהבת אותו כמו שומדבר אחר בעולם
ולצייר תמונות נפלאות של ירח שט באגם
לקנות מערכת קולנוע ביתית ולראות
את הסרטים שאני הכי אוהבת
לקרוא את הספרים שאני רוצה
ולזכור את כולם בעל פה
לפגוש את החלומות שלי בלילה בהיר בלי להודיע מראש
להינצל ממגדל גבוה גבוה על ידי נסיך שנכנס מבלי
לחשוש
ללכת שבי אחריך לאן שתלך מבלי שתלך לשומקום
לברוח עם הלב אל תוך הדממה להיבלע בתוך ההמון לדבר
עם המשורר שהחזיר אותי ועדיין מחזיר
לגור בדירה קטנה בכפר שצופה בחלון זכוכית אל העיר
לנשום אוויר נקי של אחרי הגשם כל יום מחדש
גם אם אביב או לא אביב
לרקוד ברחובות וכיכר אפורה ליד עץ שאט אט מצהיב
לבטוח בכל אחד שאומר שאני כן
ומלטף לי את השיער ביד מרגיעה
ולחייך אל תוך השמש בחוף ים עירום בלי
להבין בשביל מה
מה כבר ביקשתי.



חלומות הוא לא באמת פרגמנט. זה בטעות.

תחזור.

תחזור.

בבקשה.
באמת שאני לא יכולה. באמת.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
והיא חזרה וצחקה שוב צחוק מתגלגל ומאושר וממש לפני שהוא הספיק
להרים את העיניים המפויחות שלו אל העיניים האוצרות שלה, לחפש
אולי בכל זאת נשאר שם המשהו הזה שכל כך אהב, היא כבר חזרה אל
תוך האווירה ושוב צחקה והתגלגלה עם החברים והחיוך הוורוד שלה
שפוך על פניה ממש כ

אהבה
שוב גיא מופיע עם סווטשירט שחור
כזה שמאיר לו את העיניים בכחול בוהק
ושוב החום שבו מציף בי את הקור
והחיוך שלו מאיר לי את היום וצוחק

ביקשתי ממנו שיעצום עיניים וירים את הראש לשמיים. תפסתי לו
בידיים, החזקתי אותן חזק ולחשתי לו באוזן בשקט- "חגי, יש לך
פיות בגינה." חגי פקח מהר את עיניו והביט בי בשתי עיניים
ירוקות מלאות בהתפלאות. "לא, אני לא חושב שאת משוגעת" הוא אמר
בחיוך.

היא ניסתה מתנה גדולה ועטופה בתכלת עם פרחים ומתנות קטנות
עטופות בכתום עם עננים וסוכריות על מקל ושוקולד ומה לא. אבל
כלום לא עזר. כי את היום, שירה שונאת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהוב אותי לנצח
או אף פעם

אולי בגלל שיש לך כנפיים
אני נושבת

ולא אכפת לי שאתה אומר שזה לא היה ככה
ואפילו לא דומה
מי עשה אותך במאי של החיים שלי ולמה אתה
חושב שזה בכלל משנה

קח,
את העמוקות בתחושותיי קח לך
ואל תרגיש כלום
רק קח-
או שאני אצרח

אין זמן יותר טוב מעכשיו
בטח של אחר כך או עוד מעט

אמא לא אמרה לי להתרחק
מבחורים כמוך
להיפך היא רצתה שאתקרב

אני אסדר לך מילים בשורה
אחת אחרי השנייה אחרי השלישית ועוד קצת
כדי שהירוק בעיניים שלך ימס ללבן
ודמעותיך מלוחות ירדו במורד לחייך לאט

מנסה לסרב לתחנוני לבבך המתוח
ונושכת שפה עליונה זבת דם
לבך מבקש לחייך אלי וללכת
ובבכי מתחנן להישאר לעולם

מאה ועשרים שקלים בצבע ורוד
עם משבצות מי לא היה מרגיש
קצת אבל רק קצת אדיוט

לא
אני לא רוצה לדבר על זה
ולא רוצה לדבר בכלל
תן לי שעה אחת של שקט
מה ביקשתי כבר
לא
אני לא רוצה לדבר עלינו
ולא רוצה לדבר בכלל
תן לי רגע אחד של דממה
תכף זה נגמר

אמונה
אז הכל יהיה נקי היא תמיד אומרת
ויהיה הרבה יותר קל להתחיל מחדש
אז כולם יהיו אחרים
אחרי שהגשם ירד והכל יתייבש
פתאום הכל יהיה מתוקן ולא כמו עכשיו
כשהכל משובש

את הנשיקות שלי אני שומרת
אני לא מחלקת אותן לכל המעונין
או המעונינת
לא כל החפץ לפגוש שפתיו בשלי
באמת יפגוש

אתמול לפני השינה הושטתי יד
אל קופסת ההפתעות שלי והוצאתי
כדור אחד ואחר כך עוד כדור

באמצע הדרך אל המקום הזה
שהיינו אמורים להגיע אליו
וכבר שכחתי מה הוא היה
עצרת את האוטו ממש באמצע הכביש הראשי
וכיבת את המנוע ובשניה
הצלחת לגרום לכזה פקק תנועה ענקי

יום אחד הוא יפסיק להסתובב אחריך
כשתפני ממנו ואז זה יכאב

היא לא מבינה למה בוקר עכשיו
כי בלילה הרבה יותר קל להיות מדוכא
ואם בא לא עכשיו להיות עצובה
אז היא רוצה שהבוקר יחכה

ובסתר אתה שולח לי עוד נשיקה
מלווה בחיוך של ילד קטן וכלוא
בתוך גוף של גבר מעורפל

ולהושיט לך יד חוצת אוקיינוסים
וגבולות
לבקש סליחה על כל מה שעשיתי
וכל מה שאני
עומדת לעשות

אהבה
דני חושבת שגשם זה כיף
וגם לצייר בצבעי גועש את הים
דני חושבת שלהוציא לשון זה מצחיק
ואיך שהוא מפזר לה את התלתלים גם

קר לו והוא לא מצליח להרדם
החלום השביעי נקטע לי באמצע
אני יודעת
הוא פשוט רוצה להתחמם

היום זה היום האחרון בחיים שלי
ועוד לא הספקתי כלום כמעט

הספיק לה לדניאלה לראות אותו מתנהל בכבדות
במסדרון הארוך
ולו פעם אחת בלבד
בשביל להחליט לעצמה שזהו

לפעמים גם אני
ממש כמו שאתה
חושבת שהיום נמשך מעבר למותר
והלילה באותה שיטה
בכל יממה הופך יותר קצר

ייסורים
וכל מה שרציתי היה רק שתפסיק
מהעיניים שלי זלגו פתיתים של שלג
ומהידיים שלך נשפך
דם של מרצחים

ולקרוא בקול רם
אין מקום כמו הבית
אין מקום כמו הבית
בשום מקום בעולם

זה כמו העניין הזה שכשאומרים
שלא מאמינים בפיות
אז עוד פיה אחת מתאדה לה מהעולם

אבל כמה
כמה כבר אפשר
לשתות
ולא לרוות אפ פעם

תזמיני אותה, את השכינה שלך
שתשב איתנו על קפה
ונוכל להכיר,
יש לי תחושב שאת מחביאה אותה ממני

להתאדות
טעמה סוכר שרוף ביום חורף
במרכזה יש חיוכים,
יש שמש

ואל תשכחי אף פעם שחברים זה טוב
ושלצחוק זאת חובה מוסרית
ואל תשכחי אף פעם שאת ילדה
ואהבה היא כמו כל דבר- אפשרית
ותאהבי סוכריות על מקל וקרטיבים וורודים
כי הם עושים אותך מאושרת
כמו ששומדבר אחר לא יכול

אנרגיות חיוביות,
אתה קורא לזה
ואני לא מבינה איך אפשר
השמים כאן כל כך נמוכים

כמו החיות
שאף פעם לא הרשתי לעצמנו להיות
ואני לא אצטרך להסביר יותר
כמה זה לא נכון

להיות אליס בשמלה תכולה עד ברכיים
אבודה בארץ של ניסים ונפלאות
לטייל בנבכי יערות עבותים אפלים
לדבר בעיקר עם עצמי ועם עוד כמה חיות

אולי אם אני אכבה את המאוורר
העולם שלי יפסיק להסתובב
ויעצר

יחסים
שאני אעשה את הבלתי מתואר
את הבלתי אפשרי
את הבלתי משוער
זה בטח ישמע מטופש
אז אני לא אומר

אמר הקריין
וחייך חיוך של שקל תשעים וחמש
וקרץ לאורחים שבבית בלי להתבייש
או אולי בעצם אל מי שמחזיק את
מצלמה מספר שש

הוא מאיץ בי להאט את זרם מחשבותי
ולהקשיב לבפנים שלי,
השקט והטוב

הרהור
הניסים הקטנים האלה,
שעושים לי את היומיום
שוכחים לפעמים לבוא גם בסופי שבוע ארוכים

געגוע
הייתי מתקלחת ומפחדת לצאת מהמקלחת עירומה
ולמצוא אותך יושב על המיטה שלי
מבקר בלי הזמנה

לקפה שלך יש טעם
של שמש מסנוורת
וחום ארצישראלי
בלתי נסבל

אהבה
רציתי שאצבעותיך הארוכות יטיילו בשערי
ותנסה לסרק את השיער שפרעת
רציתי שעינייך ילחשו בדמעה
שזהו השיר היפה שקראת

אוטובוס הדמים שלי עצר
הוא כבר לא נוסע

זה פאסה
שירה טובה באמת, אתה אומר
נכתבת בשורות קצרות

אתה יודע מה, ממש לא אכפת לי
שתשקר לי ישר בפנים
אני אפילו די מעוניינת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הוא עמד שם ועיניו היו מכווצות בכעס מערבל בלגלוג, נותן לה
להתפרק מתוך מה שנראה בעיניו כמשבר זמני שיעבור ברגע שייגמר
כוחה והיא תחפש מפלט בין חיבוקו החם, כמו שהיא תמיד עושה.

וגם אני כמוך חוויתי את אותו הכאב
הפולח את לבבך לשתיים ולארבע ולשמונה חתיכות
ולא משאיר מקום או חור
וממלא הכל בדם אדום מהול בדם שחור

אהבה
ואני יגיד לך כלום למרות שזה לא ממש ואני יגיד שזה בסדר למרות
שזה נורא ובאמת שאני לא מתכוונת לשקר ולא לצבוע לחיים באדום
בוהק ולמה אתה תמיד חייב להיות כזה מתוק ולמה אתה תמיד חייב
להיות כזה צודק

אהבה
אתה עסוק לפעמים בכוכבים שנופלים
במקום בדמעות בעיניים שלי
אני יכולה להישבע שראיתי אותך
מציץ לראות אם אני נהנית
כשהיינו שוכבים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני חושב שתמיד המשכתי לקוות והייתי עולה לבמה הקטנה והעלובה
הזאת בכל פעם מחדש, מביט בה דוחפת בגופה את כל הילדים שהתקבצו
סביבה ונעמדת בשורה הראשונה, מחזיקה כוס פלסטיק אדומה עם מיץ
תפוזים וקצת טקילה והעיניים החומות הבהירות שלה, כמו שני שקדים
קטנים, מלטפות


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה




אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
איפה היית? הלכת
לקנות לי מתנה?
בלי רשות? חצי
שעה שכבר עומד
לי, לא ידעתי מה
לעשות! פעם
אחרונה שזה קורה
ברור?! אל
תבכי, את לא
צריכה לבכות, מה
קנית לי? הארי
פוטר החדש?
מתוקה, בואי,
תמצצי, זה ירגיע
אותך.





החבר של שלי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 5927. בבמה מאז 10/9/01 6:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפרינסס דרים
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה