|
לא עניתי לשיחת הטלפון הבודדה ממנו לאחר המקרה (כי לקחי העבר)
ולא השבתי לאותה שיחה בצלצול נימוסי מצדי ולא מלמלתי תירוצים
נלוזים וחסרי משמעות ומתוך מודעות גמורה עשיתי את שעשיתי ולא
חשתי אשמה, כי מתוקף גילי וקלות הדעת שבו, בחרתי שלא.
|
גלי קור ושקט הכו בי במסדרון עת פסעתי מעדנות את הצעדים
הספורים בין חדרי לחדר האמבטיה לרוקן את השלפוחית המעונה.
הצצתי במראה, אדומה כולי ופרועה ועיני טרוטות.
מי היה אותו נבער אשר טען את העיניים כראי לנפש?
נפשי מצחקקת ועולה על גדותיה ואינה מקיימת ולו הקטן
|
"ובהתחלה?" שאל והרים אלי עיניים כלות
חייכתי
'בהתחלה' עניתי, 'בהתחלה היה מדהים!' ונכנעתי למבטו המתחנן
וחזרתי על הדברים בדיוק כפי שהיו.
איך הלכתי בטיילת, אחרי כמה שעות טובות בשמש, שרופה כולי
ומיובשת, בדרך ללימודים שהתחילו מאוחר באותו יום ובעודי פוסעת
נחת
|
האדים מהפה מתערבבים עם עשן הסיגריות ונדמה לה שלא ניתן לדעת
מה הוא מה, ולא רק בתחום הערפילים המוצאים דרכם החוצה מפיה
כעת, אלא כמעט בכל תחום בחייה כרגע. הכל נראה הזוי.
|
השיר שייכתב היום לא יבוא לי בקלות
היו שירים שכן
שהחליקו על הנייר לבדם
איך לא ראיתי אותם
מאיפה הם באו ולאן הם הלכו
אני לא ידעתי והם לא ידעו
|
כשהייתי קטן אימא הייתה מסבירה לי את הדברים המסובכים בדרך הכי
טובה, ופתאום
הם היו מובנים לי. גם עכשיו, כשאני בן 27 כבר יש דברים שאני
יכול להבין רק
אם אימא מסבירה.
|
והיה שם, ליד השער של הכניסה, כלוב עם כבשים וזאבים ואני חשבתי
שזה נורא מוזר ששמים כבשים וזאבים ביחד, אפילו שהם היו זאבים
גורים, ואז פתאום קפצה כבשה על הגור זאב ונשכה אותו
|
אי-אפשר להגיד ששיקרתי
כי באמת התכוונתי למה שאמרתי
פשוט עכשיו ההרגשה קצת אחרת
והלוואי והיית נשארת
|
'הערב היין לחכך?' שאלני
ואני השפלתי מבטי
|
כשאני הולכת בחושך
בלילה ברחוב
ודורכת על המון עלים יבשים
|
השראה זה על הנייר
אמרת
ופתאום הרגשתי מזויפת
שככה אני כותבת
מול המסך ועל מקלדת
|
עוד לא כתבתי השנה
אתה לא קורא ואני עונה
|
העולם מלא באנשים שאוהבים את אלה
שלא אוהבים אותם בחזרה
|
תשאיר את העולם בחוץ
בשביל שנישאר עולם בפנים
אל נזין עינינו
בפיתויים המתרוצצים
|
&: "אה, כן. 'קיצור, עושה לה נעימים, היא קמה באמצע להשתין
וסחבק, אחי, לא מתעצבן, מבין שככה זה בחורות, כל שנייה פיפי
והיא מקללת אותי מהדרך שעוד שנייה היא מחליקה על התחת מהשמן של
המסג' המחורבן שלי שסתם עשה לה מדגדג. אחרי דקה חוזרת, כולה
מריחה כמו אחרי מקלחת.
|
|
|
אבל השאלה
האמיתית היא,
האם אתה היית
שוכב עם אבא שלך
בשביל להציל
אותו?
צאן מרעיתו
דורשות תשובה. |
|
