|
Walking
פוסעת ברחוב חיי.
דרך ארוכה, מתמשכת
פנסי רחוב בצידה הימני
מאירים באפלה,
בחוסר ודאות.
מזל סרטן טיפוסי שכזה.
את מפריחה בועות של שקט
של אופוריה
של שלווה.
של הרמוניה,
של אהבה.
|
אני נהנית לצפות בך כך,
כשאת נוגעת בנקודה העדינה הזו
כה שברירית ופגיעה.
המבט שנפרש על פנייך אומר הכל.
הצלחתי.
|
|
|
גבינות,
גבינות!
נקניקים!
וגבינות!
רודפים אחרי
בלילות!
אוה נקניקים
וגבינות, מדוע
תרדפוני?
סיני לא מגולח
באודה לשירה
הפוסט
מודרניסטית
ולתומר ליכטש |
|
