|
ואולי מחר
כשהגשם יחדול מלדפוק על חלוני
מבקש להיכנס כי
"אני כל כך בודד"
|
אני עוצמת עיניים
כי אין לי מה להגיד
|
שחררו אותי מהאהבה לאהבה
תנו לי לשתות סוריאליזם
להקיא רומנטיקה
|
כמו משב רוח בימי חמסין
אם אי אפשר לתפוס
חבל להתחיל להתרגש
|
לי יש זמן.
ולך?
הו כן, שפע של דקות, נמרחות, כמו חמאה על פת לחם.
טיק-טק השעון מספר. טיק-טק. הוא מדבר
את שותקת.
הלב שלי כבר הפך לאבקה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תמיד כשהיינו
משחקים בשומרת
ויהודי (בשביל
המשחק המקדים),
שושי היתה
מסתכלת עלי
בבוז, עושה ביד
וגומרת לבד.
חוקי נירנברג
האלה, תמיד
הורסים הכל.
החבר לשעבר של
שושי |
|
