|
אם היה לי שמש
הייתי קושרת לה חוט
ומאירה איתה את אלה
שהשמש לא זורחת בהם מזמן...
עכשיו כשגדלנו היא לוקחת אותי איתה למקומות הזויים יותר. טוב
לה שם. גם לי. היא מכריחה אותי להביט למעלה, לשמיים. אני רואה
מטושטש. איזה מצחיק... הכוכבים נראים לי כרקדניות בטן
סעודיות...
|
דעכתי
לבסוף כילתה אותי האש
כמה שניסיתי להשתלט להרגיע
|
המלחמה היומית שלי משסעת בי
היא שוב מתחילה אני מרגישה שכואב
קולו של הרוע מתעתע בי
|
שנים שאני עובדת על הסלעים שבניתי סביבי
סדק לא הותרתי בחומה הפרטית שלי
|
זו לא אני שם זו היא
היא זו שמכאיבה לעצמה
זו לא אני, אני מחוץ לתמונה
|
מחל לי אם לעולם לא אוכל... רק אחת. דמעה אחת בשבילך.
איש יודע דבר לחש לי בקולו הזקן, העייף.
שדמותך עוד סביבי. בכעסה הרב מאיימת למוטט.
אם אומר שגופך שלח בי אותות לא אותות של שנאה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
למכור חרא זה לא
קל, אבל תקרא לו
דשן...
צרצר. |
|
